המרכז הלאומי לרפואה משפטית של משרד הבריאות, בראשותו של ד"ר חן קוגל, נערך באופן מקיף ומדויק לביצוע אחד התהליכים הרגישים והמורכבים ביותר במערכת הבריאות הישראלית, מתוך הבנה שזיהוי החללים הוא סגירת מעגל למשפחות ולמדינה כולה.
צוותי המרכז עסקו באופן שוטף וממושך מאז פרוץ המלחמה בנושא הליכי זיהוי וטיפול בנרצחים ובהרוגים ממלחמת חרבות ברזל בשיתוף גורמי הביטחון והבריאות. עד כה זוהו במרכז 55 חטופים חללים שהוחזקו בשבי והובאו לקבורת ישראל.
במרכז נפרסה תשתית מקצועית רחבה הכוללת עשרות מומחים מענפים שונים: רופאים משפטיים, טכנאי נתיחה, אנתרופולוגים, רדיולוגים וטכנאי דימות, עובדי מעבדה, מומחי DNA ומומחי רפואת שיניים של משטרת ישראל וצה"ל. כל אחד מהצוותים אחראי על שלב אחר בתהליך, כאשר המטרה היא לזהות כל אחד מהחללים בוודאות מלאה ובזמן הקצר ביותר, לחקור את נסיבות המוות, תוך הקפדה על דיוק מדעי ושמירה על כבוד האדם. מי שמרכז את הליך הזיהוי הוא מנהל היחידה לרפואה משפטית קלינית במכון, ד"ר ריקרדו נחמן. כל שלב בתהליך מתבצע מתוך תחושת שליחות עמוקה ומחויבות להביא כל חלל הביתה, לזהותו בוודאות, ולאפשר למשפחתו פרידה בכבוד.
הכי מעניין
"החללים יגיעו ישר למכון ולא יתעכבו בגבול, וברגע שיגיעו מיד נתחיל בבדיקות. התהליך שנעשה תלוי בשרידים האנושיים שיעברו אלינו. בוודאי שהזמן נותן את אותותיו, אבל אני מניח שנוכח הניסיון הרב שאנחנו צברנו, נוכל לזהות את כולם", אומר ד"ר קוגל, מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית. "מעולם לא היה אירוע רב-נפגעים בקנה מידה כזה שבו זוהו 100% מהחללים, ובישראל זה קרה. לצורך השוואה, באסון מגדלי התאומים בו נהרגו בו 2,700 אנשים, הצליחו לזהות 1,700 חללים עד היום".
"למרות המצב הקשה שיכול להיות בחלק מהחללים החטופים, אנחנו נזהה את כולם", הבטיח ד"ר קוגל. "מה יהיה משך הזמן? אני לא יודע, וזה תלוי בממצאים שיגיעו ותלוי לפי איזו שיטה נצליח לזהות – אם לפי שיניים, רנטגן או סימנים רפואיים, נוכל לזהות בתוך מספר שעות; אם באמצעות בדיקת DNA, זה תלוי בממצאים שיגיעו. יש בדיקות שידרשו שמונה שעות בשיטה הזאת, ויש שיצטרכו יותר מזה, לא נוכל לדעת לפני שהחללים יגיעו. עם זאת, אני יכול לומר שהיכולות שלנו השתפרו מאוד לצערנו, בגלל הניסיון הרב שנצבר כאן, ובשל הכנסת כוח אדם נוסף לעבודה".
תהליך הטיפול והזיהוי של החללים
קיימות שיטות שונות בתחומי מדע שונים המקובלות בעולם המערבי, שמאפשרות להגיע לזיהוי פורנזי מדויק: טביעות אצבע, התאמת שיניים, בדיקות דימות וכן זיהוי לפי DNA. אגף המעבדות, בהובלתה של ד"ר נורית בובליל, מהווה חלק מרכזי בתהליך הזיהוי, ואחראי על קבלת הדגימות, הכנתן, עיבודן וביצוע בדיקות DNA מורכבות. שיטת הזיהוי חייבת להיות מותאמת לממצאים שהגיעו. מקובל לבצע זיהוי לפחות בשתי שיטות מדעיות שונות, על מנת לקבל וודאות, אולם לא תמיד הדבר מתאפשר.
תהליך הזיהוי יתבצע במרכז מיד עם הגעתם של החללים לאחר שחרורם מעזה. כל חלל יעבור הליך רפואי-משפטי יסודי הכולל מספר שלבים:
- סריקת CT כלל-גופית מתקדמת - עם הגעת החללים הם יעברו סריקת CT שמטרתה בין היתר לאתר סימנים ייחודיים שיאפשרו השוואה לצילומים או מידע רפואי שהתקבל לפני המוות.
- בדיקה רפואית משפטית מקיפה על ידי רופא מומחה - במסגרתה תתבצע בדיקת סימנים חיצוניים מזהים כגון צלקות, קעקועים, פגיעות אופייניות ופגיעות שנוצרו לפני או אחרי המוות, וכן איסוף נתונים שיאפשרו את קביעת סיבת המוות ככל האפשר. במקביל תתבצע בדיקה דנטלית, לצורך השוואת צילומי שיניים של החללים ורישומים רפואיים קודמים, זאת ע"י רופאי שיניים של יחידת המתנדבים של משטרת ישראל. בדיקה רפואית משפטית ואנתרופולוגיה פורנזית יבוצעו ע"י המומחים.
- בדיקות רדיולוגיות להשוואת מאפיינים אנטומיים - מחלקת הרדיולוגיה הפורנזית בראשות ד"ר אלון קריספין, אחראית לבצע השוואות בדיקות רנטגן ו-CT, לאבחון סימנים רפואיים מיוחדים כמו למשל שתלים אורתופדיים, ככל שאלו קיימים, ולהשוותם למידע מקדים שניתן לגבי החללים.
- דגימות לשם בדיקות DNA מתקדמות במעבדה - הרופא המשפטי או האנתרופולוג יקבלו החלטה איזה דגימות ניתן להעביר למעבדת ה- DNA, כתלות בזמן, בתנאים ובנזקים שעברו עד הגעת החלל למרכז הלאומי.
במקרים בהם מצב הגופות יקשה על הזיהוי, תתבצע עבודה אינטגרטיבית של כמה תחומי מומחיות תוך עיבוד נתונים והשוואת מאפיינים גופניים, אנטומיים וגנטיים עד להגעה לוודאות מלאה. בנוסף, צוותי המרכז יחקרו את נסיבות המוות וסיבתן ככל שהדבר יתאפשר בהתאם למצב השתמרות הגופות.
לוחות זמנים
מטרת המרכז הלאומי לרפואה משפטית היא לסיים את בדיקת וזיהוי החללים בתוך שעות עד ימים, תוך עמידה בסטנדרטיים קפדניים, וזאת כדי להעניק למשפחות תשובה ודאית ולכבד את זכרם של הנופלים. ככל שדרגת השימור נמוכה יותר, כך התהליך מורכב יותר ודורש שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ואינטגרציה בין מספר בדיקות. במצב רגיל שבו ממצאים פשוטים וברורים, זיהוי רשמי מתאפשר תוך כשעה וחצי, אולם בהינתן ממצאים מורכבים הליך הזיהוי יכול לקחת בין שעות לימים.
הממצאים יועברו לגורמים הרשמיים במשרד הבריאות ובמערכת הביטחון, והמשפחות יעודכנו באופן אישי. לאחר מכן יועברו הגופות לקבורה בהתאם לרצון המשפחות ולנהלי צה"ל, על מנת לאפשר פרידה בכבוד. לאחר זיהוי החללים, צוות המרכז הלאומי לרפואה משפטית, לרבות עובדת סוציאלית, נמצא וזמין עבור המשפחות על מנת לשוחח ולהסביר על תהליך הזיהוי של יקיריהם, תוך מתן מענה לכלל השאלות שיעלו וזאת על פי רצונן.
כמו כן, משרד הבריאות קורא לציבור לנהוג באחריות וברגישות, עם מספר דגשים:
1. צמצמו את הצפייה בתקשורת, הן בהשבת החטופים החיים והן בהשבת החללים. צפייה חוזרת בסרטונים קשים עלולה להזיק לנפש.
2. שמרו על ילדיכם מצפיה בהשבת החטופים והחללים. תווכו לילדים את מה שקורה בשפה פשוטה וברורה בהתאם לגיל ולהבנה.
3. כולנו נושאים פצעים שקופים של שכול, אובדן וכאב, הניחו שלא מעט אנשים סביבכם מתמודדים עם שכול וכאב. היו רגישים ליקרים לכם, סייעו למי שבמצוקה לעסוק בפעילות שגרה או בפעילות מרגיעה. אם מישהו צריך סיוע מעבר ליכולתכם, הפנו אותו לגורמי המקצוע.
4. אל תפיצו שמועות והישענו על מידע ממקורות רשמיים בלבד. אל תפיצו אימה, חסכו מעצמכם תיאורים או מחזות של זוועות.
עוד כתבות בנושא
