בכל פעם שמדברים על מצב כוח האדם במערכת הבריאות עולה בעיני רוחי סיפורה של אושר דרעי ז"ל. דרעי, צעירה בת 23 עם אלרגיה לחלב, נפטרה בעקבות התקף אלרגי לאחר שהוגש לה קינוח חלבי במסעדה בשרית כשרה בראש פינה באביב 2021. לאחרונה הוגש כתב אישום נגד מנהל המסעדה, אבל מה שתפס אותי היה דווקא הדרמה שהתרחשה בחדר המיון של בית החולים זיו בצפת, לשם פינתה דרעי את עצמה תוך כדי התקף. העניין מצוי בהליכים משפטיים, לכן אצמד בשורות הבאות לציטוטים מוועדת הבדיקה שערך משרד הבריאות, כפי שהובאו ב"ידיעות אחרונות" כשנתיים לאחר המקרה.
"מהדו"ח עולה כי הרופא שטיפל בדרעי, בוגר לימודים ברומניה, היה מתמחה בעל ותק של חודשיים בלבד במיון. הרופא הבכיר עזב את בית החולים בעקבות חילוף המשמרות סמוך להגעתה - והיעדר הניסיון הוביל להחלטות שגויות". על פי הדו"ח, "מרגע החשיפה לחלב ועד למותה של אושר ז"ל היא לא קיבלה את הטיפול הראשוני שמומלץ להצלת חיים בתגובה אלרגית, מתן אדרנלין לשריר. במקום זאת היא קיבלה בחדר המיון אדרנלין לווריד - טיפול לא מומלץ". עוד צוין כי "הצוות במיון לא היה בקיא בטיפול בתגובה אלרגית מסכנת חיים".
בית חולים בצפון הארץ. אילוסטרציה | צילום: דוד כהן, פלאש 90
טעויות של רופאים הן דבר שקורה, וכנראה עוד יקרה, אבל הסיפור פה הוא הגאוגרפיה. יותר מכל דבר אחר, היא זו שהובילה לכך שדרעי ז"ל פגשה במתמחה צעיר שנראה כי לא הכיר פרוטוקול בסיסי. השבוע פרסם משרד הבריאות נתונים שלפיהם 52% מהרופאים החדשים במחוז צפון הם "בוגרי חו"ל פסול"; כלומר, למדו במוסדות שמשרד הבריאות כבר לא מכיר בהם. רק 14% מבוגרי רפואה החדשים שגרים בצפון – למדו בבתי ספר לרפואה בארץ. לשם השוואה, במחוז תל־אביב מתגוררים רק 3% "בוגרי חו"ל פסול", ושיעור בוגרי הארץ עומד על 33%. ואלה רק הנתונים לגבי רופאים שקיבלו רישיון לעסוק ברפואה בשנת 2024. לאורך שנים התגבש בצפון ובדרום רוב של רופאים שלמרבה האירוניה משרד הבריאות כבר הכריז על הכשרתם כלקויה.
הכי מעניין
הציבור לא מודע מספיק לשעון העצום שניצב מעל מערכת הבריאות שלנו, ומתקתק לאחור לקראת שנת 2026, אז תיכנס לפעולה "רפורמת יציב", ובבת אחת יחסרו בין 400 ל־600 רופאים למערכת מדי שנה. מי שעומד להרגיש את המחסור הם בעיקר תושבי הפריפריה. שלא תטעו, זה שינוי חשוב והכרחי; לאחר הזינוק במספר היוצאים לחו"ל ללימודי רפואה בעשור וחצי האחרונים, חשו במערכת הבריאות בקיומם של פערי ידע עצומים בין בוגרי מוסדות שונים בחו"ל, והחליטו לעשות סדר. פרופ' שאול יציב, רופא ילדים מיתולוגי וראש אגף רישוי במשרד הבריאות, ערך סקירה מקיפה של בתי ספר לרפואה באירופה ומדינות האזור, וחזר עם רשימה: מוסדות שרמת הלימודים וההכשרה בהם טובה מספיק, וכאלה שממשלת ישראל תפסיק להכיר בהם.
חשוב לציין שעל אף הסטיגמה שדבקה בהם – יש רופאים מעולים שלמדו בחו"ל. הבעיה היא בפרצה שאפשרה לימודים בכל מיני מוסדות מפוקפקים שבוגריהם הוכיחו רמת ידע כמעט אפסית, אבל מתפקדים פה כרופאים בפועל. הרפורמה נכנסה לתוקף ב־2019, אבל כדי לא לפגוע במי שכבר החלו את מסכת הלימודים – היא אפשרה לסטודנטים הקיימים לסיים את חוק לימודיהם במוסדות הללו, כך שהאפקט יתחיל בשנת 2026. ואל תשכחו שמבין המדינות המפותחות, ישראל נמצאת במקום הראשון בהכשרת הרופאים שלה בחו"ל, ובמקום האחרון בהכשרת רופאים בארץ.
הנתונים שחשף השבוע משרד הבריאות מלמדים על הדרמה שבפתח. בשנת 2024 הנפיק משרד הבריאות 2,637 רישיונות חדשים לרופאים. אחד מכל שלושה מהם – ל"בוגרי חו"ל לא מאושר", זו הקבוצה הגדולה ביותר. עוד 28% מהרישיונות ניתנו ל"בוגרי חו"ל מאושר", 28% לבוגרי הארץ, ו־12% לעולים חדשים. בחמש השנים האחרונות נכנסו למערכת הבריאות בישראל 3,175 רופאים שהוכשר במוסדות שנפסלו. ברוב בתי החולים יש נהלים לא רשמיים ש"לא משאירים אותם לבד", לפחות בתחילת הדרך, ומצמידים להם רופא שלמד במוסד נורמלי כך שמספרם הגבוה לא מקל על העומס של המתמחים. אך בתי החולים בפריפריה מתקשים לגבש נהלים כאלה בגלל מחסור עצום בבוגרי הארץ או בוגרי חו"ל מאושר.
ושימו לב לרשימת המדינות שמכשירות את הרופאים שלנו. 401 מהרופאים החדשים למדו ברומניה (63% פסול), 250 במולדובה (92% פסול) ו־220 ברוסיה (96% פסול). הבאות בתור ברשימה הזאת הן ירדן והרשות והפלסטינית. לעומת זאת, בוגרי איטליה, ארה"ב, בריטניה וגרמניה מגיעים במספרים קטנים בהרבה. יש גם פילוח מגזרי ברור. יותר מ־90% מבוגרי המוסדות הלא־מאושרים הם מהמגזר הערבי, רובם גברים. ובקרב בוגרי הארץ – רק 12% הם ערבים או דרוזים.
משרד הבריאות לא מפרסם לציבור את פילוח הבוגרים לפי בתי חולים או מחלקות, ולא במקרה. מי שנחשפו לרשימות אומרים שזו פצצת אטום שעלולה לפגוע קשות באמון הציבור והגעתו לחלק מבתי החולים. משכך, נותרה רק החלוקה לפי מחוזות. למרות מאמצים ותקציבים אדירים, מערכת הבריאות לא הצליחה עד כה למשוך בוגרי רפואה לפריפריה בצורה אפקטיבית, ובתי החולים שם מוצאים את עצמם עם תלות גבוהה בבוגרי חו"ל פסול.
המשמעות של כל זה היא שמעוד כמה חודשים רפורמת יציב תכאיב לכמה שנים, ושירותי הרפואה בפריפריה עלולים להידרדר אפילו יותר. קביעת תורים תימשך יותר זמן והעומס על הרופאים הקיימים יגדל. החדשות הטובות הן שזה כנראה לא יארך זמן רב מדי. קברניטי מערכת הבריאות התעוררו באיחור ניכר והחלו לייצר פתרונות שיחפו בהמשך על המחסור, ואולי אחרי כמה שנים קשות אפילו ישפרו את המערכת.
מספר המתקבלים ללימודי רפואה גדל מ־731 בשנת 2018, ל־1,284 בשנה שעברה. והוא עוד יגדל. לאחרונה החליטה הממשלה להציב יעד של כ־1,700 סטודנטים חדשים לרפואה עד שנת 2027. הבעיה היא שהכשרת רופא היא תהליך שנמשך 7 שנים או 5 שנים (במסלול הארבע־שנתי), סטודנטים שהתחילו ללמוד בשנת 2019 במסלול שש־שנתי הם עכשיו סטאז'רים. אחת התלונות של הפקולטות הקיימות הייתה שיש מחסור במיטות שמקשה עליהן להגדיל את מספרי הסטודנטים, אך דו"ח של OECD בשנה שעברה שמט את הקרקע מתחת לטיעון הזה וחשף כי ישראל מציגה נתון נמוך מאוד בהכשרת סטודנטים פֶּר מיטה, כך שמשרד הבריאות פעל להרחבת ההכשרות הקליניות.
בנוסף, החלה תוכנית שמציעה הלוואות־ענק ללימודים במוסדות חו"ל מאושרים בעבור מחוסרי־יכולת, והיא כוללת תמריצים כספיים לחזור לארץ בסוף הלימודים, ולהתמחות במקצועות נדרשים בפריפריה. במקביל רצות כמה תוכניות שנועדו לפתות את בוגרי הארץ לקבוע את ביתם בנגב או בגליל, ולהתמחות במקצועות שהפריפריה משוועת להם. צפויות כמה שנים לא־פשוטות במערכת הבריאות, בעיקר בפריפריה. אבל אחרי כמה שנים של "הרס יצירתי", ייתכן שאת טרגדיית אושר דרעי הבאה נצליח למנוע.