אתמול (שלישי) הושקה בכנסת שדולה מיוחדת המיועדת לתמיכה באנשים המעניקים סיוע רפואי וסיעודי לבן משפחתם החולה, 'בני משפחה מטפלים'.
מאז השבעה באוקטובר ואילוצי המלחמה גדל באופן יוצא דופן מספר הישראלים המטפלים בבני משפחתם החולים. מיליון וחצי איש בישראל משלבים טיפול יומיומי כבד עם עבודה ופרנסה, לעיתים תוך שחיקה נפשית וכלכלית. רק בשנה האחרונה נוספו אלפי משפחות כאלה. השדולה למען בני משפחה מטפלים הוקמה בכנסת במטרה לגרום למדינה להכיר בהם, לתמוך בהם ולהבטיח שכלים אמיתיים יעמדו לרשותם.
הנתונים מגלים כי בני משפחה מטפלים נפצעים יותר בתאונות עבודה – 22% בהשוואה ל-11% שאינם מטפלים; בני משפחה מטפלים נעדרים יותר מהעבודה:61% מהנשים המטפלות לעומת 52% מהנשים שאינן מטפלות; 57% מהמטפלים לקחו ימי מחלה לעומת 47% שאינם מטפלים
הכי מעניין
גליה רוזנבליט היא אמא לחייל שנפצע ב"חרבות ברזל" ונכחה בכנס השקת השדולה. "עד 2011 טיפלתי באבי. מיד עם פטירתו אמי אובחנה עם אלצהיימר. ב-9 בפברואר 2024 עמרי בני הבכור, קצין בסיירת צנחנים נפצע אנושות. איבד רגל, ראייה בעין אחת ועבר עשרות ניתוחים. עצרתי את החיים שלי. 10 חודשים ישנתי על הרצפה ליד הילד. החיים ממשיכים והחברה מצפה שנמשיך לחיות רגיל. יש לי עוד שלושה ילדים בבית – בן נוסף בצבא שקיבל 'מיוחדת'. ילדה בת 17 וילד בן 12 שנשארו לבד בבית, בלי שום תמיכה רגשית ומעשית. אנחנו שקופים. רוצים שנחזור לשגרה אבל אין לנו אפשרות. רוב המשפחות לא מבקשות תמיכה כספית, אלא הכרה בכך שיש הרבה מעגלים לכל חייל שנפצע. כל המשפחה עברה פיגוע, שפוגש ויפגוש אותנו לאורך החיים".
"הפכתי ב-2022 לבת משפחה מטפלת באמי ונאלצתי להתמודד כאישה עובדת וכאם לילדה קטנה", אמרה עו"ס תהילה מזרחי, מנהלת תחום בכיר רווחה בנציבות שירות המדינה, "הרחבנו את סל הסייעים לבני משפחה מטפלים בנציבות שירות המדינה. העובדים מדווחים כי הסיוע מאפשר להם להמשיך להחזיק בעבודתם ולא להתמוטט. אנחנו רואים צמצום נרחב בימי מחלה והיעדרויות, משום הגמישות התעסוקתית שאנחנו מציעים. המדיניות אפשרה הגדלת הפריון והתפוקה".
ח"כ טטיאנה מזרסקי ממפלגת יש עתיד, היא זו שיזמה את הקמת השדולה בשיתוף עם הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים CareGivers Israel, "אני מתרגשת להשיק את השדולה הזו, כמי שמכירה מקרוב את ההתמודדויות והקשיים כבת להורים סיעודיים, ובעיקר את המשמעות שבטיפול בבני משפחה. אנו מציבים היום במרכז את עמוד השדרה הסמוי של החברה הישראלית: מיליון וחצי מטפלים ומטפלות".

ח"כ טטיאנה מזרסקי ממפלגת יש עתיד | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90
בדיון השתתפו נציגי משרדי הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, קופות החולים, נציגי חברות אזרחיות ובני משפחה מטפלים.
יו"ר ועדת הבריאות, יונתן מישרקי לא נותר אדיש ואמר כי "על גורמים בממשלה לדאוג לכך שבני משפחה מטפלים יקבלו מידע זמין ועזרה, שמציעים הביטוח לאומי, הרווחה, קופות חולים ועוד".
ד"ר לליב אגוזי, מנהלת מחלקת המחקר במוסד לבטיחות ולגיהות, הציגה נתונים שהותירו את הנוכחים המומים "25% מהמטפלים בבני משפחה משלימים עבודתם לאחר שעות העבודה, בהשוואה ל-19% מהאנשים שאינם מטפלים. בני משפחה מטפלים נעדרים יותר מהעבודה:61% מהנשים המטפלות לעומת 52% מהנשים שאינן מטפלות. גברים: 52% בהשוואה ל-42%. 57% מטפלים לקחו ימי מחלה לעומת 47% שאינם מטפלים. 30% מהמטפלים מדווחים על שחיקה גבוהה מאוד, בהשוואה ל-22% שאינם מטפלים. בני משפחה מטפלים נפצעים יותר בתאונות עבודה – 22% בהשוואה ל-11% שאינם מטפלים. סובלים יותר מכאבי גב תחתון, עורף וזרועות 32% בהשוואה ל-21.2%. 28% מדווחים על הפרעות בשינה, בהשוואה ל-16% שאינם מטפלים. המחקר נערך בקרב 5020 עובדים בישראל, שמייצגים את האוכלוסייה העובדת 18% מהנסקרים דיווחו שהם מטפלים בבן משפחה, רובם בהוריהם, ממספר שעות ועד היקף של משרה נוספת. את המחיר הכבד ביותר משלמים בני משפחה שמתגוררים עם מטופליהם" .

פינוי פצועים, אילוסטרציה. | צילום: רויטרס
רחל לדאני, מייסדת ומנכ"לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים, Israel :CareGivers "השקת השדולה היא ציון דרך משמעותי בדרך להסדרת מעמדם של בני משפחה מטפלים בחקיקה. אני עומדת כאן היום כמייסדת העמותה וגם מהמקום הכי אישי שיש - כבת זוג של גידי, שחלה והחלים ברוך השם מסרטן ובזכותו הבנתי מה המשמעות וההשלכות שכרוך בלהיות בת משפחה מטפלת. כבת להוריי האהובים, שאני מלווה אותם בהזדקנותם. ולצערי, מנובמבר 2023, כדודה לאחייני שנפצע אנושות במלחמה, והוא ומשפחתו נמצאים בתהליך שיקום ארוך, יום יומי מורכב. אני מכירה מקרוב את העייפות התמידית. את הפחד. את הבדידות. את ההחלטות שצריך לקבל מבלי שיש לך מספיק מידע או זמן, את המאבקים הבירוקרטיים ואת המחיר האישי והמקצועי. תפקידנו ליצור תשתית שמגדירה בבירור מיהו 'בן משפחה מטפל' בישראל. לייצר מנגנונים לזיהוי שלהם. לבנות מאגר נתונים משולב, שיאפשר לזהות אותם בקופת חולים, בקהילה, בביטוח לאומי ולספק להם מידע ותמיכה מותאמת ובזמן. לייצר הכרה לאומית במעמדם של בני משפחה מטפלים, שתמסד בחוק את הסיוע לו הם ראויים. התמיכה בבני המשפחה המטפלים היא אינטרס חברתי ולאומי, בהיותם חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי של ישראל".
"לא תמיד אנחנו רואים את בני המשפחה המטפלים ומתייחסים אליהם. אבל העצמה של בן משפחה מטפל הופכת אותו מנטל למערכת, לנכס. בן משפחה מועצם הוא שותף טוב שלנו לדרך. הוא מאפשר לשחרר חולים מוקדם יותר מאשפוז. למנוע אשפוזים מיותרים ועוד", הסבירה פרופ' פיה רענני, מנהלת המערך ההמטולוגי, בבית החולים בלינסון.