ראש עיריית בת-ים, צביקה ברוט, הגיש בשבוע שעבר לנציג איראני לאו"ם כתב תביעה על נזקי הטיל שפגע בעיר. ביוני 25, במהלך מבצע "עם כלביא" ספגה בת-ים את הפגיעה הקשה ביותר שספגה עיר בישראל מפגיעת טיל בודד. תשעה מתושבי העיר נהרגו, 178 נפצעו, 160 בנייני דירות נפגעו ו-22 מהם נדרשו להריסה מיידית. אלפים מתושבי בת-ים מצאו עצמם ברגע נטולי בית, והעירייה דאגה להם לדיור חלופי.
את התביעה מסר ברוט לנציג האיראני בשבוע שעבר במנהטן. היא נוסחה בידי צוות משפטנים בהובלת ארגון "שורת הדין" בראשות עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר. על פי החוק הישראלי, כדי לקדם את ההליכים בבית המשפט יש להוכיח שנציג רשמי של הנתבעים קיבל את כתב התביעה - או לפחות קיבל הזדמנות לקרוא אותו.
וכך, ביום שני האחרון, לאחר שבועות ארוכים של הכנות, ניגש ברוט לנציג האיראני בעת שהוא המתין ברמזור על מעבר חצייה, לא רחוק מהאו"ם. ראש העיר הציג את עצמו. הנציג ענה שהוא דיפלומט ואסור לו ליצור קשר, ואז ניסה להתעלם ולחמוק. במשך כמה דקות הלכו ברוט וצוותו בעקבותיו ברחובות מנהטן, ולא הרפו ממנו עד שהקריאו לו את הנכתב בתביעה.
הכי מעניין
ראש עיריית בת ים צביקה ברוט ועו"ד ניצנה דרשן לייטר, לצד הדיפלומט האיראני | צילום: דוברות עיריית בת ים
בשנה האחרונה, במסגרת מאמצי השיקום שמובילה העירייה, החליט ברוט שתושבי העיר אינם צריכים לשלם על ההתקפה האיראנית - וגיבש צוות משפטנים במטרה לגרום לטהרן לשלם לא רק בשדה הקרב. התביעה, על סך 250 מיליון שקלים, הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, והיא משקפת את הוצאות העירייה - לא כולל נזקים לנפש ולרכוש שמכוסים בידי המדינה.
דרשן-לייטנר ייצגה נפגעי טרור ישראלים בשורה של תביעות, ובאחת מהן הורה בית משפט פדרלי בארה"ב לעקל לטובתם את הכנסות סיומות האינטרנט שהוקצו לאיראן. המהלך של בת-ים, כך נמסר, נבדק משפטית ומרגע שכתב התביעה נמסר לגורם רשמי מטעם איראן, התביעה נחשבת כמי שהתקבלה, גם אם הנציג סירב לקחת אותה לידיו. כעת יש לנתבעים 60 יום להגיב, ובתרחיש הסביר בו יימנעו מתגובה, העירייה תוכל לבקש פסק דין בהיעדרם. במידה וייפסקו פיצויים, השאיפה היא לגבות אותם באמצעות קיזוז מכספי קצא"א. בוררות בינלאומית חייבה את ישראל לשלם לאיראן כ-1.1 מיליארד דולר על חלקה בקו צינור אילת-אשקלון שנבנה קודם למהפכה באיראן. ישראל נמנעת מלשלם, בשל איסור על מסחר עם האויב.
ראש עיריית בת ים צביקה ברוט ועו"ד ניצנה דרשן לייטר, מחוץ לאו"ם | צילום: דוברות עיריית בת ים
"הרעיון וההחלטה לתבוע את איראן נפלו אצלי כבר בלילה הראשון, אחרי שחילצנו תינוקות וקשישים מבין ההריסות, איבדנו תשעה תושבים שנרצחו, ואחוז וחצי מתושבי העיר שלי הפכו לחסרי בית", אמר ברוט. "כשהתברר שזו הפגיעה הקשה ביותר אי פעם במדינת ישראל כתוצאה מטילים, היה ברור לנו שאיראן תשלם על זה לא רק בשדה הקרב - אלא גם בבית המשפט".
"זו הפעם הראשונה שאיראן נדרשת לשלם כסף עבור מעשי טרור מהסוג הזה נגד רשויות מקומיות, ואין ספק שממשלת ישראל תמשיך לתמוך בנו במהלך הזה ותסייע לנו לממש את כספי הפיצויים מתוך הכספים האיראניים שמוחזקים פה בירושלים", הוסיף ברוט. "אף שקל לא יחזיר לנו את מי שאיבדנו. אבל כל שקל שנגבה מאיראן יחזור לבת-ים, לשיקום הבתים, לתושבים ולעיר שלא נשברה. אנחנו מרימים את הראש, נסיים את השיקום במהירות, אבל נוודא שבינתיים אנחנו עוברים להתקפה - הפעם גם במגרש המשפטי".
עו״ד ניצנה דרשן־לייטנר מסרה כי "הגיע הזמן שהאיראנים ישלמו על מעשיהם. משטר הטרור הרצחני שמטיל אימה על המזרח התיכון כולו, לא יוכל להסתתר מאחורי חסינות ריבונית בזמן שהוא משגר טילים לעבר אזרחים חפים מפשע. המערכה מול איראן לא מסתיימת בשדה הקרב. היא מגיעה גם לבתי המשפט, לחשבונות הבנק, לנכסים ולכל מקור כלכלי של המשטר האיראני. נמשיך להיאבק בשם קורבנות הטרור עד שנמוטט כלכלית את משטר האייתוללות".
עוד כתבות בנושא
