פורום קהלת יפרסם בשבועות הקרובים מסמך מקיף שיציע דרכי פעולה מפורטות נגד איראן בתחום המשפט הבינלאומי. לפי חוקרי הפורום, התמיכה של איראן בארגוני הטרור שתוקפים את ישראל וכן שיגורי הטילים משטחי הרפובליקה האסלאמית לעברנו מאפשרים נקיטת הליכים נגדה - ולדעתם תהיה בכך תועלת.
המסמך פותח בניתוח המצב בזירה המשפטית הבינלאומית, כולל ההליכים בבתי הדין בהאג, התביעות האזרחיות במדינות המערב ומנגנוני זכויות האדם של האו"ם. לאחר מכן הוא קובע כי האסטרטגיה של טהרן, שבה "הופרטה" הלחימה נגד ישראל לארגוני פרוקסי אזוריים, הפכה בשנים האחרונות לפגיעה מבחינה משפטית.
בחוות הדעת משרטטים הכותבים ארבעה קווי פעולה. שלושת הראשונים הם פנייה למנגנוני זכויות האדם של האו"ם בנוגע ליהודים המוחזקים באיראן, הגשת כתבי תביעה פליליים במדינות כמו גרמניה, שוודיה, צרפת, בלגיה, הולנד ושווייץ, וקידום חקיקה אזרחית חוץ־טריטוריאלית בארה"ב ובקנדה לתביעת פיצויים ולתפיסת נכסים איראניים. כמו כן הם מציעים לשגר פניות מפורטות נגד איראן לבתי הדין בהאג ולמועצת הביטחון.
הכי מעניין
קו רביעי, ארוך־טווח, נוגע להמשך לחץ דיפלומטי ועיצומים, קידום החלטות עקרוניות בעצרת הכללית ובמועצת זכויות האדם, וקידום הקמת מנגנון תיעוד בינלאומי בלתי תלוי לפשעים המיוחסים לאיראן ולשלוחיה, בדומה למנגנונים שהוקמו לסוריה ולמיאנמר.
במסמך הודגשה הטענה כי אף אחד מהמסלולים אינו מספיק כשלעצמו, וכי שימוש מתואם ומדורג במכלול הכלים המשפטיים אמור להניב את התוצאה המבוקשת. היעד של המחברים הוא לספק בחוות הדעת כלי עבודה יעיל לארגונים לא ממשלתיים ולגורמים רשמיים, שלעיתים מתקשים לפעול טוב כמו ארגוני החברה האזרחית.
עו"ד שרה שיאלום, ממחברות המסמך, מסבירה כי חוסר האמון של ישראל במוסדות הבינלאומיים, שנובע מההטיה המובנית בהם נגדה, מונע נקיטת צעדים שיוכלו להצר את צעדיה של איראן. "אני חושבת ועובדת על זה יותר משנה", אומרת שיאלום, שעלתה מצרפת לפני חודשים ספורים, ועוסקת במשפט הבינלאומי. "בצרפת יש שם צוות מיוחד של תובעים בפשעים בינלאומיים. עבדתי איתם הרבה, והרגשתי שהם לא מבינים את המציאות. מבחינתם זו מלחמה של ישראל נגד חמאס. הם לא רואים את התמונה המלאה ואת המקום של איראן.
"השימוש בכלים המוצעים במסמך אינו מביע אמון במוסדות האו"ם, אבל חשוב לזכור שמול ישראל ניצבים ארגונים עתירי תקציב, שעוסקים, למשל, ברדיפה מערכתית של חיילים ששירתו בעזה. יש להשתמש בכלים הללו נגד איראן, כדי להמחיש את מעורבותה במלחמה".
עו"ד אברהם של"ו, המנהל את מחלקת המשפט הבינלאומי בקהלת, אומר שגם אם ההליך מול מוסדות האו"ם לא יתקדם, יש ערך בפנייה - ולו כדי לחשוף את ההטיה נגדנו. "הלוחמה המשפטית לא תביא לקריסה של המשטר באיראן, אבל העניין המרכזי הוא שינוי הנרטיב", אומר של"ו. "למשל, ההחלטה בהליך של דרום־אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בעניין הטענה לרצח העם בעזה צפויה להתקבל רק בעוד שנים. אבל בראיית העותרים, לנזק שכבר נגרם לישראל יש ערך תעמולתי עצום.
"דוגמה אחרת היא פניות לבתי משפט מדינתיים בבקשה לאיסור על מכירת נשק לישראל, שמצטטות את התביעות בבתי הדין בהאג. זה בונה מומנטום".
אחד הטריבונלים שהמסמך מפנה אליהם הוא בית הדין הבינלאומי שהוקם לחקור את התוקפנות נגד אוקראינה. "הסמכות שלו לא מוגבלת לרוסיה, ומתנהלים גם דיונים להכללת בכירים של מדינות אחרות שהשתתפו בלחימה נגד אוקראינה, ובעיקר בלארוס וקוריאה הצפונית", אומר של"ו. "נפגשתי עם כמה משפטנים שמנסים לכלול בזה גם את איראן. אם בית הדין הזה יחליט לחקור ולהעמיד לדין בכירים איראנים, זה יקעקע את ההקבלה שעושים בין ישראל לרוסיה, ויזכיר לעולם את שיתוף הפעולה בין מדינות רודניות".