נתונים ראשונים ממדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי לחודש יולי 2026 מצביעים על התרסקות חדה באמון הציבור הישראלי בנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, לצד התנגדות רחבה להסכם האמריקני עם איראן ותמיכה ברורה בהסכם שנחתם עם לבנון.
לפי המדד, רק 7% מהישראלים אומרים כיום כי יש להם "אמון רב" בטראמפ שיעשה את הדבר הנכון ביחסי ארצות הברית–ישראל. 41% נוספים מביעים בו "אמון מסוים", ואילו 45% אומרים כי אין להם אמון בו כלל. מדובר בשפל חסר תקדים מאז החל המכון למדוד את הסוגיה.
הנתונים מלמדים על שינוי חד בתוך חודשים ספורים בלבד. בינואר 2025, עם חזרתו של טראמפ לבית הלבן, 32% מהישראלים אמרו כי יש להם בו אמון רב, ורק 21% אמרו כי אין להם בו אמון כלל. במרץ האחרון, במהלך מבצע "שאגת הארי", שיעור המביעים בו אמון רב אף הגיע ל־34%. מאז נרשמה ירידה עקבית: 19% באפריל, 12% ביוני ו־7% בלבד ביולי. במכון קושרים את המגמה, בין היתר, לחתימת הסכם הגרעין עם איראן ולהתבטאויותיו של הנשיא.
הכי מעניין
מדד החברה הישראלית של JPPI | צילום: JPPI
גם בקרב מצביעי הימין, שנחשבו במשך שנים לבסיס התמיכה המרכזי של טראמפ בישראל, נרשמה שחיקה משמעותית. אמנם רוב אנשי הימין עדיין מביעים בו מידה מסוימת של אמון, אך שיעור המביעים בו "אמון רב" ירד ל־8% בלבד, לעומת 29% לפני כשנה. בקרב מצביעי המרכז והשמאל המשבר עמוק בהרבה: 58% ממצביעי המרכז אומרים כי אין להם אמון בטראמפ, ובשמאל־מרכז הנתון מטפס ל־74%. בשני המחנות הללו לא נמצא אף משיב שהביע בטראמפ "אמון רב".
בפילוח מפלגתי, בקרב מצביעי הליכוד בבחירות 2022 נותר שיעור האמון הרב הגבוה ביותר – 15%. מנגד, חוסר האמון בטראמפ מגיע ל־58% בקרב מצביעי המחנה הממלכתי ול־77% בקרב מצביעי מרצ. בקרב יהודים בלבד, רק 5% אומרים כי יש להם אמון רב בטראמפ, לעומת 46% שאומרים כי אין להם אמון בו כלל.
עם זאת, הירידה החדה באמון בטראמפ אינה מתורגמת ליחס שלילי כלפי ארצות הברית עצמה. לפי המדד, 74% מהישראלים עדיין רואים בארצות הברית ידידת אמת של ישראל. בנוסף, 66% מכלל הישראלים ו־77% מהיהודים סבורים כי ישראל צריכה לנסות להגיע לתיאום עם הממשל האמריקני, אך במקרה של מחלוקת לפעול בהתאם למה שנכון בעיניה. רק מיעוט קטן סבור כי ישראל צריכה לקבל תמיד את עמדת וושינגטון, ומיעוט דומה סבור כי אין צורך להתחשב בעמדתה כלל.
מדד החברה הישראלית של JPPI | צילום: JPPI
אחד הממצאים הבולטים במדד הוא ההתנגדות הרחבה להסכם שנחתם בין ארצות הברית לאיראן. לאחר שבחודש יוני, כאשר ההסכם עוד הסתמן, 55% מהישראלים הביעו דאגה ממנו, החודש 68% מכלל הישראלים קובעים כי ההסכם רע לישראל. 56% בחרו בהגדרה החריפה יותר, שלפיה ההסכם "מאוד לא טוב לישראל" – לעומת 34% בחודש שעבר. רק 14% סבורים כי ההסכם טוב לישראל.
בקרב הציבור היהודי ההתנגדות להסכם עם איראן חריפה במיוחד: 68% מגדירים אותו "מאוד לא טוב לישראל", ואף לא משיב אחד בחר באפשרות שלפיה ההסכם "מאוד טוב לישראל". ההתנגדות חוצה מחנות ומפלגות יהודיות – מהליכוד והציונות הדתית ועד העבודה ומרצ. בקרב הציבור הערבי נרשמה תמונה שונה: 57% מהמשיבים הערבים סבורים כי ההסכם דווקא טוב לישראל.
לעומת זאת, ההסכם עם לבנון זוכה לתמיכה ציבורית רחבה. 63% מהישראלים סבורים כי הוא טוב לישראל, ורק 18% חושבים שאינו טוב. התמיכה בו חוצה מחנות ומגזרים: 63% מהיהודים ו־64% מהערבים מעריכים אותו בחיוב, וגם בחלוקה פוליטית נרשמת תמיכה גבוהה יחסית – 68% בימין ו־62% בשמאל.
עוד כתבות בנושא
בסוגיית עזה, לעומת זאת, הציבור נותר מפולג. 43% מהישראלים מעדיפים לנסות להחליש את חמאס באמצעים כלכליים ודיפלומטיים, 35% תומכים בחזרה ללחימה עד להשגת היעדים שנקבעו, ו־14% בלבד סבורים שיש להשאיר את המצב הקיים. בקרב היהודים, 41% תומכים בחזרה ללחימה כדי למגר את שלטון חמאס, ו־50% מעדיפים הפעלת לחץ כלכלי ודיפלומטי. בקרב הציבור הערבי בישראל, 51% מעדיפים לשמור על המצב הקיים ועל השקט.
הפערים הפוליטיים בסוגיית עזה בולטים במיוחד: בימין יש רוב ברור לחידוש הלחימה – 68%; במרכז ובשמאל יש רוב גדול בעד מעבר למסלול של לחץ כלכלי ודיפלומטי – 70% במרכז ו־92% בשמאל.
סקר מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי נערך באמצעות פאנל המדד וחברת אפקאר במגזר הערבי. הנתונים שוקללו לפי דפוסי הצבעה ורמת דתיות, כדי לייצג את עמדות כלל הציבור הישראלי. את המדד עורכים שמואל רוזנר ונח סלפקוב, בתחקיר והפקה של יעל לוינובסקי ובייעוץ סטטיסטי של פרופ' דוד שטיינברג.
עוד כתבות בנושא
