ממשלת ישראל אישרה היום (ראשון) פה אחד, בזמן ישיבת הממשלה המיוחדת בקריית שמונה, את הצעת שר החוץ, גדעון סער, ושר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, לפרוש מגוף "השותפות הבינלאומית לממשל פתוח" (OGP), אליו הצטרפה ישראל בשנת 2012. הגוף הוקם בשנת 2011 על ידי נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה, במטרה ליישם את עקרונות הממשל הפתוח בפעילות הממשלתית. ההחלטה מגיעה לאחר שהשר סער הנחה לבחון מחדש שותפויות של מדינת ישראל עם ארגונים בינלאומיים.
עוד כתבות בנושא
בהודעת המשרדים, שנמסרה לאחר ההחלטה, נכתב כי בחודשים האחרונים, על רקע מלחמת "חרבות ברזל", עברה השותפות "תהליכי פוליטיזציה" והפכה ל"כר פורה לפעילות נגד מדינת ישראל".
יתרה מזו, ספרד מנעה מישראל להשתתף בכנס של ה-OGP שהתקיים במדינה לפני ארבעה חודשים - והפעולה לא נמנעה ע"י הארגון. "על אף אופיו הפוליטי של מהלך זה ולתקדימיות שבמניעת חברה מהשותפות מלהשתתף בפעילותה, הדבר זכה להתייחסות מתנערת מצד הנהלת השותפות, ואכן בפועל ישראל לא השתתפה במפגש שהתקיים באוקטובר 2025", נכתב בהודעה.
הכי מעניין
בנוסף, בעקבות תלונה שהוגשה על ידי ארגון חברה אזרחית דרום אפריקני, אשר כללה "טענות שערורייתיות וחסרות בסיס" נגד ישראל, התקבלה החלטה פוליטית בוועדת ההיגוי של השותפות לקדם "הליך בדיקה" נגד ישראל, תוך בזבוז משאבי הארגון.
באתר "מערך הדיגיטל הלאומי" מתואר בהרחבה גוף ה-OGP, וזה תקציר הדברים:
"מהלכי ממשל פתוח נועדו לקדם תהליכי מדיניות מושכלים, מתואמים עם עמדות הציבור ומשפרים את איכות השירות לאזרחים. יישום הגישה תורם לחיזוק האמון בין הממשל לאזרחים – נדבך מרכזי לצמיחה כלכלית, חוסן חברתי ויציבות שלטונית.
בישראל פועלים כיום מספר גופי מטה ממשלתיים וכנסתיים ליישום עקרונות הממשל הפתוח, בהתאם להחלטות ממשלה, יעדים משרדיים ותכניות אסטרטגיות. מערך הדיגיטל הלאומי מרכז את הטיפול בנושא מטעם ממשלת ישראל ומשמש גורם מקשר מול השותפות הבינלאומית לממשל פתוח.
השותפות הבינלאומית לממשל פתוח נוסדה בשנת 2011 על ידי מדינות וארגוני חברה אזרחית, ומטרתה לקדם ערכי שקיפות, שיתוף ציבור, אחריותיות וחדשנות טכנולוגית בממשל. כיום חברות בה 78 מדינות, 80 רשויות מקומיות ואלפי ארגוני חברה אזרחית מרחבי העולם. ישראל הצטרפה ליוזמה בעקבות הצהרת ראש הממשלה משנת 2011, והתחייבה לקדם מדיניות ממשל פתוח בהתאם לעקרונות השותפות.
עקרונות הממשל הפתוח כוללים בראש ובראשונה את עקרון השקיפות והדיווחיות: הממשלה מחויבת לחופש המידע ולהנגשת מידע בעל חשיבות ציבורית, תוך איזון עם הגנת הפרט ואינטרסים מוגנים אחרים. מידע ממשלתי נתפס כמשאב ציבורי, והמדינה תפעל לאפשר גישה רחבה אליו, עיבודו והשבחתו, לצד חיזוק הבקרה הציבורית על פעילות הממשלה.
עקרון נוסף הוא שיתוף הציבור, שבמסגרתו תפעל הממשלה לגיבוש מדיניות וכלים לשילוב הציבור בתהליכי תכנון וביצוע, מתוך מטרה לשפר את איכות ההחלטות ולחזק את אמון הציבור. לצד זאת, תקודם האחריותיות (Accountability) – חיזוק יכולת הציבור לבחון את עבודת נבחרי הציבור ומשרדי הממשלה על בסיס מדדים ברורים, באמצעות פרסום תכניות עבודה, יעדי ביצוע, מדדי שירות ושביעות רצון.
יישום עקרונות אלה נשען גם על הטמעת טכנולוגיות מידע חדשניות, שנועדו לשפר את זרימת המידע, את השיח בין הממשל לאזרחים ואת איכות השירות הציבורי. הצלחת המהלך מחייבת התמודדות עם חסמים ארגוניים ופוליטיים והצבת הנושא בראש סדר העדיפויות הממשלתי.
לצורך קידום המדיניות הוחלט על הקמת הפורום הישראלי לממשל פתוח, כגוף מייעץ לוועדת השרים לשיפור השירות הממשלתי. הפורום ימליץ על מדיניות, פרויקטים ויעדים, יבחן תשתיות חברתיות וטכנולוגיות, יפעל להגברת המודעות הציבורית ויחזק את שיתוף הציבור. הפורום ישמש גם כגשר בין הממשלה, החברה האזרחית, האקדמיה וגורמים מקצועיים נוספים.
במסגרת חברותה ב־OGP התחייבה ישראל להתמקד בשני אתגרים מרכזיים: שיפור השירות הממשלתי לציבור והגברת אמון הציבור במערכות הממשל. לשם כך תקדם הממשלה שקיפות, מדידה ופרסום ביצועים, הרחבת הליכי שימוע ציבוריים והקמת מנגנון היוועצות חוצה מגזרים. הממשלה תדווח על התקדמותה ותשתף את הידע והניסיון שיצטברו עם יתר המדינות החברות בשותפות".