הולך וגובר הלחץ על גרמניה להצטרף לצעדים להטלת סנקציות על ישראל בשל המלחמה בעזה, מה שמעורר ויכוח סוער במדינה שהתאמצה במשך שנים רבות לכפר על השואה.
ברלין, תומכת עקבית בישראל בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה, הולכת ונעשית מבודדת יותר ויותר כאשר רבות מבעלות בריתה המערביות כבר הכירו במדינה פלסטינית. בעוד שכולן גינו את מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 שהציתה את המלחמה בעזה, רבות מהן טוענות כעת כי התגובה הצבאית של ישראל אינה מידתית, ושאין לה סוף באופק.
השבוע באירופה, כל העיניים שוב נשואות לגרמניה, והשאלה היא: האם היא תתנגד לתוכניות האיחוד האירופי להטיל סנקציות על ישראל בשל המערכה בעזה. "גרמניה נתונה ללחץ גובר ממספר כיוונים", אמרה מרים סאלחי, חוקרת למדיניות בינלאומית באוניברסיטה החופשית של ברלין. "הלחץ מגיע משותפים פוליטיים בתוך האיחוד האירופי... אך גם מחברה אזרחית בתוך גרמניה וברמה הבינלאומית".
הכי מעניין
פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה | צילום: AFP
בגרמניה, הטלת ספק בתמיכה בישראל נחשבת זה מכבר לטאבו עצום, לנוכח השואה. קנצלרית גרמניה לשעבר, אנגלה מרקל, תיארה את הביטחון הלאומי של ישראל כחלק מ"raison d'État" של גרמניה – אינטרס מדיני בסיסי המתעלה על שיקולים פוליטיים אחרים.
בשל הרקע הזה, היו רבים שהופתעו כאשר יועצה לשעבר למדיניות חוץ וביטחון, כריסטוף הויסגן, הציע בסוף החודש שעבר שינוי כיוון. הויסגן, ששימש גם כשגריר גרמניה באו"ם, הזהיר כי ישראל מסתכנת בהפיכה ל"מדינת אפרטהייד" אם תמשיך במדיניותה בעזה וביו"ש, וקרא לברלין להכיר במדינה פלסטינית.
"לעולם לא עוד"
הזיכרון של פשעי הנאצים והסיסמא "לעולם לא עוד" היוו מזה זמן רב מרכיבים מרכזיים בפוליטיקה הגרמנית – אך רבים מהמבקרים טוענים כי הגיע הזמן להעריך מחדש את משמעות הביטוי הזה. "כפי שהוא מתפרש כיום, האחריות (של גרמניה) נחשבת כלפי מדינת ישראל, אך ניתן לפרשו גם אחרת", אמרה סאלחי. "אפשר לראות בכך אחריות כלפי המשפט הבינלאומי, הסדר הבינלאומי מבוסס הכללים, וההבטחה כי לעולם לא יתרחש שוב רצח עם".
ככל שהמלחמה בעזה נמשכת, גרמניה החריפה את ביקורתה על ישראל בשל המצב ההומניטרי בעזה, והקנצלר פרידריך מרץ הודיע באוגוסט כי ברלין תצמצם את מכירות הנשק לישראל. המהלך הזה התקבל במחיאות כפיים בקרב רבים בשמאל, אך עורר זעם בימין, במיוחד מצד מפלגת האחות הבווארית של ה־CDU, מפלגת ה־CSU.
ראש ממשלת פולין דונלד טוסק, נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ | צילום: AFP
"אנו משרתים נרטיב של היפוך תוקפן־קורבן בישראל, שלדעתי אינו עושה צדק עם התמונה הכוללת", אמר מומחה למדיניות חוץ מה־CSU, שטפן מאייר. החברה הגרמנית־ישראלית המשפיעה כינתה בינתיים את ההחלטה "ניצחון עבור חמאס במלחמת התעמולה העולמית".
"לסיים את הגיהינום הזה"
גרמניה נמנעה מלכנות את המתקפה הישראלית בעזה "רצח עם", גם לאחר שוועדת חקירה של האו"ם השתמשה במונח הזה. ברלין הבהירה גם כי אין לה תוכניות להכיר במדינה פלסטינית בעת הזו, בניגוד לצרפת, בריטניה, אוסטרליה, קנדה ובעלות ברית מערביות אחרות.
בעוד האיחוד האירופי בוחן צמצום קשרי סחר עם ישראל והטלת סנקציות על שרים מסוימים, מבקרים טוענים כי הגיע הזמן לנקוט צעדים מוחשיים יותר. ההיסטוריון רנה וילדאנגל אמר כי שר החוץ יוהאן ואדפול בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם "צדק כאשר ציין כי עזה היא 'גיהינום עלי אדמות'". "ובכל זאת גרמניה עושה מעט מדי כדי לסיים את הגיהינום הזה", אמר, ודורש כי "גרמניה לא תוכל עוד לעצום עיניים מול זאת".
עוד כתבות בנושא
רבים מהגרמנים מסכימים, וההפגנות פרו־פלסטיניות התרחבו והפכו נועזות יותר בחודשים האחרונים, ומשקפות שינוי במצב הרוח הציבורי. בשבת האחרונה צעדו עשרות אלפי מפגינים ברחובות ברלין בדרישה שישראל תסיים את המערכה הצבאית בעזה.
לפי סקר של ZDF - תאגיד השידור הציבורי בגרמניה - 76אחוזים מהבוחרים בגרמניה סבורים כי הפעולה הצבאית של ישראל ברצועת עזה אינה מוצדקת. סקר של YouGov שפורסם השבוע הראה כי 62 אחוזים מהבוחרים בגרמניה מאמינים שפעולות ישראל בעזה מהוות רצח עם. מרץ אמר כי גרמניה תציג את עמדתה בנושא הסנקציות בפגישת מועצת האיחוד האירופי שתתקיים מה־1 באוקטובר בקופנהגן.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
