מבקרים בארצות הברית טוענים כי הסיוע לישראל, בסך 3.8 מיליארד דולר בשנה, נעשה על חשבון משלמי המסים והביטחון הלאומי. אך האם זה נכון?
האדמירל אלמו זומוולט, לשעבר מפקד חיל הים האמריקני, והגנרל אלכסנדר הייג, לשעבר מפקד נאט"ו ומזכיר המדינה האמריקני, השוו את ישראל ל"נושאת מטוסים" אסטרטגית שאינה דורשת חיילים אמריקנים, ממוקמת בנקודה קריטית בין אירופה, אסיה ואפריקה, ובסמוך לים התיכון, ים סוף, האוקיינוס ההודי והמפרץ הפרסי. אזור זה, מוקד לסכסוכים בין-מוסלמיים ובין-ערביים, כולל 48% מעתודות הנפט העולמיות ונתיבי מסחר מרכזיים בין המזרח הרחוק לאירופה.
מערכת THAAD אמריקנית להגנה נגד טילים. | צילום: פלאש 90
ישראל משמשת כבת ברית אסטרטגית של ארצות הברית מול איומים משותפים, כמו משטר האייתוללות באיראן ותנועת האחים המוסלמים, הודות למאפיינים ייחודיים:
הכי מעניין
1. מיקום גיאו-אסטרטגי.
2. עוצמת הרתעה התומכת בשרידות משטרים פרו-אמריקניים, כמו בירדן.
3. יכולות טכנולוגיות מתקדמות בהגנה ובמסחר.
4. תרומה משמעותית למחקר ופיתוח, תעסוקה וייצוא בתעשיות ההגנה וההיי-טק האמריקניות.
5. גיוס מהיר של כוחות מילואים.
6. רקורד צבאי יוזם ומכריע המקדם אינטרסים אמריקניים.
הגנרל ג'ורג' קיגן, לשעבר ראש המודיעין של חיל האוויר האמריקני, העריך כי המודיעין הישראלי שווה ערך לפעילות של חמש סוכנויות כמו ה-CIA, שתקציבן השנתי הוא כ-15 מיליארד דולר.
לדברי הייג, ללא ישראל, ארצות הברית הייתה נאלצת להשקיע 15 עד 20 מיליארד דולר בשנה בנושאות מטוסים ודיוויזיות קרקעיות כדי להגן על ביטחונה, לשמור על בעלי בריתה הערביים, לרסן את סין ורוסיה ולהבטיח אינטרסים כלכליים. לשם השוואה, עלות ייצור נושאת מטוסים אמריקנית נעה בין 2.5 ל-13 מיליארד דולר, והפעלתה עולה 900 מיליון עד 1.2 מיליארד דולר בשנה, בעוד פריסת דיוויזיה קרקעית עולה כ-2 מיליארד דולר בשנה, ללא תחמושת.
טנק אברמס מוסווה באימון של צבא ארה"ב | צילום: Pfc. Luciano Alcala. מתוך אתר צבא ארה"ב
הסיוע לישראל מניב תשואה יוצאת דופן: היא משמשת כמכפיל כוח ביטחוני וכלכלי, מרכז מחקר ופיתוח קרבי, חלון ראווה לתעשיות הביטחון האמריקניות ומרכז חדשנות המספק טקטיקות קרב מתקדמות לצבא ארצות הברית. יכולותיה הצבאיות, המודיעיניות והטכנולוגיות צמצמו את הצורך בפריסת כוחות אמריקניים באזור, חיזקו את ביטחון החיילים האמריקנים ואפשרו הקצאת משאבים לאזורים אחרים.
מאז הצטרפות ישראל לפיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) ב-2021, שיתוף הפעולה הביטחוני התעצם משמעותית, והביא לשיפור ביצועי שתי המדינות.
עוד כתבות בנושא
המאמר הופיע במקור ב-The Ettinger Report
עוד כתבות בנושא
