משרד האוצר מותח ביקורת על חוק הגיוס, ערב הנחתו על שולחן הוועדה

בהתאם לדרישת המפלגות החרדיות להעביר את חוק הגיוס בשלושת השבועות שנותרו בכנס הקיץ של הכנסת, יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין צפוי להניח את נוסח הצעת החוק על שולחן הוועדה כבר בשבוע הבא. למרות הסיכומים העקרוניים שהתקבלו בין אדלשטיין לחרדים ערב מבצע "עם כלביא", עדיין צפויים קשיים ומאבקים על נוסח החוק. "לא רק שאסור לנו להתפשר בנושא גיוס בני הישיבות, אסור לנו שגם הצד השני יזהו אצלנו חולשה מסוימת בעניין הזה", אמר אתמול הרב מאיר צבי ברגמן, ממנהיגי מפלגת דגל התורה, בפגישה עם יו"ר המפלגה משה גפני.

גם בצד פקידי המדינה נמתחת ביקורת על הצעת החוק. הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס, שיגר מכתב חריף ליועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל־שור, ובו קבע כי התוצאה לא תהיה הגדלת מספר המתגייסים – אך החוק כן יגביר את הסיוע הכלכלי הממשלתי לחייבי גיוס, "וזאת בניגוד לצורך המיידי והדחוף להגדלת מצבת חיילי החובה", לטענתו. גרדוס הוסיף כי "בעבור חייבי הגיוס מהאוכלוסייה החרדית, מודל הסנקציות המוצע צפוי להפחית את התמריצים להתגייס ביחס למצב הנוכחי, שבו נשללות הטבות עקב היעדר הגיוס לצה"ל".

הממונה על התקציבים גם מתח ביקורת על כך שהחוק המוצע יפגע בהשתלבות החרדים בשוק העבודה: "עקרונות החוק מביאים לשימור המודל שמנע מגברים חרדים להשתלב לא רק בצה"ל אלא גם בשוק העבודה לאורך שנים, כך שהוא צפוי להביא לנזק גדול לכלכלה הישראלית בטווח הקצר והארוך".

בתוך כך, במפלגת יהדות התורה מתנהל קרב פנימי על תיק השיכון, שהתפנה לאחרונה עם פרישתו של השר יצחק גולדקנופף מהממשלה בעקבות אי־ ההתקדמות בחקיקת חוק הגיוס. השר מאיר פרוש וח"כ ישראל אייכלר מאגודת ישראל, ששימשו חגורת הצלה לנתניהו ביום ההצבעה על פיזור הכנסת ותמכו בממשלה, עשו זאת אף שיו"ר סיעתם הוביל את המשבר. השבוע דרשו השניים לקבל לידיהם את תיק השיכון, (שהוחזק לזמן מה בידי חיים כץ מהליכוד). אנשי גולדקנופף עדיין מחזיקים בעמדות מפתח במשרד, וכעת, כשייכנס אייכלר לתפקיד, הם ייאלצו לעזוב את תפקידיהם, מה שיפגע בכוחו הפוליטי של מחנה גולדקנופף. את המהלך ניסה לבלום יו"ר ש"ס אריה דרעי, בעקבות לחצים מצד גולדקנופף ויועצו הבכיר מוטי בבצ'יק, אך לפי שעה מאמציו לא נשאו פרי.

הקרב על איזנקוט

בצד שמאל של המפה הפוליטית, חברי הכנסת גדי איזנקוט ומתן כהנא הודיעו השבוע על פרישתם מסיעת המחנה הממלכתי ומהכנסת, כהכנה לקראת הבחירות הבאות, הצפויות להתקיים בשנה הבאה, ככל הידוע. לדברי גורמים המעורבים בהתרקמות המהלך, לפרישה הייתה אמורה להיות צלע שלישית: ח"כ אורית פרקש־הכהן כבר סיכמה עם איזנקוט על הפרישה, אך בלחץ של הרגע האחרון מצד בני גנץ החליטה להישאר במחנה הממלכתי.

לשאלה מדוע פרשו דווקא כעת, כאשר הבחירות עשויות להתקיים רק בעוד כשנה, הסבירו בסביבת השניים ש"כדי להגיע לבחירות כבשורה חדשה, צריך זמן צינון שייתן הרגשה של מוצר חדש ולא משומש, וגם להראות הבחנה ביניהם ובין גנץ, שהיה הבית הפוליטי שלהם בקדנציה האחרונה".

השאלה העיקרית בעקבות פרישתו של איזנקוט היא לאן פניו מועדות. לפי הסקרים, הצטרפות של איזנקוט לכל מועמד בגוש תחזק באופן ניכר את המפלגה. כהנא פועל לחבר בין איזנקוט לנפתלי בנט, שהיה בסוד הפרישה ואף תמך במהלך. מנגד, גם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד פועל להביא את איזנקוט לשורות מפלגתו. מהלך כזה עשוי לחזק מאוד את לפיד, שמפלגתו מתדרדרת בסקרים בהתמדה.