"התקווה היחידה של מנהיגי חמאס היא להחזיר את החטופים ולעלות על מטוס"

בראש ערמת הניירת המונחת על שולחנו של שגריר ארצות הברית בשגרירות בירושלים, נחה מפה של יהודה ושומרון. נראה שאם זה היה תלוי במייק האקבי, המנהיג האוונגליסט, תקופת כהונתו כאן הייתה כוללת החלת ריבונות ישראלית באזור הלב התנ"כי של המדינה. אבל האקבי השגריר מקפיד מאוד לשמור על גבולות הדיפלומטיה.

מאז התמנה לתפקידו לפני שבועות ספורים, הוא כבר ביקר באתר המשכן בשילה, וגם חושף בשיחה כי סעד בשבוע שעבר סעודת שבת באפרת.

בפברואר, במסיבת העיתונאים החגיגית שקיים הנשיא טראמפ בבית הלבן לצד נתניהו, כשראש הממשלה הגיע לשם בפעם הראשונה בקדנציה הזו, הבטיח הנשיא כי נושא הריבונות יעלה לדיון בעוד שבועות מעטים. בינתיים השבועות חלפו להם, והנושא טרם עלה.

אם ממשלת ישראל תתקדם עם החלת ריבונות, אולי כמענה לצעד של הכרה אירופית במדינה פלסטינית, האם הנשיא יתמוך בכך?

"אני לא יכול לדבר על זה, כי הוא לא נתן לי תשובה חד־משמעית. אני יודע דבר אחד, שבכהונתו הראשונה, כשהיו מי שאמרו שכל בנייה של יישובים ביהודה ושומרון תהיה הפרה של החוק הבינלאומי, ממשל טראמפ אמר שזו לא הפרה של החוק הבינלאומי. הוא היה ברור מאוד בנוגע לזכותם של אנשים לחיות ברחבי ישראל. ההחלטה אם לספח או להכריז על ריבונות היא החלטה ישראלית, לא אמריקנית; ואני לא יכול לדבר על מה ממשלת ישראל הייתה עושה או על התגובה האמריקנית לכך, עד שהם יעשו את זה".

אתה משמיע את דעותיך בנושא?

"יש לי דעות מוצקות, אבל בתור שגריר אני צריך לשמור אותן פחות או יותר לעצמי. אני לא הכימאי שמייצר את התרופה, רק הרוקח שמחלק אותה. וושינגטון מייצרת את התרופה. הנשיא הוא האדם היחיד שנבחר בנובמבר האחרון. אף אחד לא בחר בי לשום דבר. הוא מינה אותי, ואני תחת סמכותו. שגריר לא ממציא את המדיניות שלו. אתה מבצע את המדיניות של מי שאתה מייצג, במקרה הזה – הנשיא טראמפ.

"אני מרגיש חופשי לבקר במקומות שאני חושב שהם משמעותיים וחשובים. נסעתי לשילה כי זהו אחד האתרים החשובים ביותר בישראל. זה מאשר את הקשר העתיק של ישראל לארץ הזאת. איך מדברים על הקשר של ישראל לארץ ולא הולכים למקום שבו היה המשכן הראשון, שבו חנה התפללה על לידת שמואל? איך אפשר לדבר על ישראל וההיסטוריה שלה והמשמעות שלה שנמשכות 3,500 שנה אחורה? איך עושים את זה ופשוט אומרים שאנחנו מוחקים את זה, או את חברון, ולא הולכים לדבר עליהן?"

ולכן שילה וחברון צריכות להיות חלק רשמי מישראל?

"ובכן, כשאני מבקר שם, זה כי מבחינתי מדובר בחלק מההיסטוריה העתיקה של הארץ הזאת. אז לא קשה לי לומר, זה מקום שאני צריך ללכת אליו לבקר בו".

ולראות בו חלק מעתידה של ישראל?

"אני רוצה לומר שוב, ישראל מקבלת את ההחלטה בנוגע ליהודה ושומרון. אבל כשאתם שומעים אותי מדבר, אני לא מדבר במונחים אחרים. אני קורא לזה 'יהודה ושומרון' כי אלו מונחים תנ"כיים. ואני אדם שלא יכול שלא לראות זאת כך. אני מסתכל על דברים דרך העדשה הזאת. אני לא דורש שכולם יסתכלו על זה כך, אבל ככה אני רואה את הדברים, ואני לא יכול למחוק את זה".

אמרת לאחרונה, לאחר ההסכם האמריקני מול החות'ים, שארצות הברית לא צריכה לספר לישראל כל מה שהיא עושה, וישראל לא צריכה לספר לארצות הברית כל מה שהיא עושה. בחלקו השני של המשפט – התכוונת לריבונות או לאיראן?

"אני מתכוון לכל דבר. מה שרציתי להעביר באמירה הזו הוא שאנשים התנהגו כאילו היה הכרחי שארצות הברית תקבל את רשותה של ישראל לעשות משהו, או שישראל צריכה לקבל את רשותנו לעשות משהו. אני יכול לומר שיש תקשורת מתמדת בין המדינות שלנו, לא רק ברמה הדיפלומטית, אלא גם ברמה הצבאית והמודיעינית, וגם ברמה הפוליטית. זה אינטנסיבי".

ארבע משלחות שונות של הקונגרס ביקרו בישראל השבוע, בתוספת ביקור מזכירת ביטחון המולדת קריסטי נואם. היא נשלחה בידי טראמפ אחרי רצח ירון לישינסקי ושרה מילגרום בשבוע שעבר בוושינגטון. "רצח מחריד שכוון נגד יהודים בבירת ארה"ב", אומר השגריר, ומציין כי שוחח בעניין עם התובעת הכללית האמריקנית, כמו גם עם אביו של ירון ז"ל.

"כל הביקורים האלה רק בשלושת הימים החולפים. אני יכול לומר בוודאות שאין מדינה על פני כדור הארץ שיש לנו איתה מערכת יחסים אינטימית כמו שיש לנו עם ישראל, אפילו לא קרוב לכך. אם רק תחשבי על רמת שיתוף המודיעין שיש בין המדינות שלנו, כמעט אי אפשר להפריד בין המודיעין הישראלי למודיעין האמריקני, כי שתי המדינות תלויות זו בזו כדי לאסוף אותו, לנתח אותו, ואפילו לשתף אותו ולהפיק ממנו תועלת".

אז הרשה לי לשאול: האם היית מופתע לראות חלק מהמידע שאולי ישראל חלקה עם הממשל האמריקני, נאמר לגבי תוכניות תקיפה באיראן, מפורסם בניו־יורק טיימס או בכלי תקשורת אחרים?

"אני לא יודע מאיפה המידע הזה הגיע, אם מהישראלים או מארצות הברית. זה לא הגיע מהשגרירות הזאת, זה בטוח. הייתי מפטר אנשים על דברים מסוימים. הייתי עלול לירות בהם אם הייתי חושב שהם עשו את זה, כי אני חושב שלהדליף מידע שאינך מורשה לשתף זו בגידה בלתי נסלחת לחלוטין באמון. ואומר עוד דבר: חלק מהסיפורים האלה שקריים כל כך. לפעמים אני קורא משהו ואני חושב, 'זה פשוט לא נכון'. הייתי בפגישה הזו, זה לא קרה, זה לא נאמר. אבל מישהו ציטט את זה בשם 'פקיד בכיר'".

האם פנו אליכם בכירים ישראלים שמודאגים מכך שתוכניות מלחמה ישראליות או מידע אחר מפורסם בכלי תקשורת בארצות הברית?

"אני לא יודע אם מישהו מודאג יותר מאחרים. כל מי שבאמת נמצא במעגל קבלת ההחלטות מודאג מאנשים שמדליפים מידע, שחלקו עשוי להיות מזויף לחלוטין. זה לא משחק. יש חיים של אנשים, בין שהם חיילים ישראלים, אזרחים ישראלים, אזרחים אמריקנים החיים כאן או בארצות הברית, שיכולים להיות מטרה לסוגים שונים של התנקשויות כי מישהו החליט שהוא עומד לספר דברים שאין לו מושג אמיתי עליהם".

כשחמאס יפעיל את השכל

בוא נדבר על המלחמה בעזה. בהתבסס על מה שאתה יודע, על ניתוח המצב שלך, האם היית אומר שחמאס קרוב לכניעה?

"הלוואי שיכולתי לומר שכן, אבל המצב שבו אנחנו נמצאים הוא שלגבי כל מה שמובא לפניהם, מישראל או מארה"ב, הם מעמידים פנים שהם מקשיבים ושהם שוקלים, ואז הם דוחים אותו. האם אני חושב שהם עשויים להתעשת ולהבין שאין להם עתיד שם? הנשיא טראמפ הבהיר זאת היטב. הם צריכים לקחת אותו ברצינות. הישראלים הבהירו זאת, הם צריכים לקחת אותם ברצינות. אם הם היו מפעילים את השכל שלהם, הם היו מבינים. האפשרות הטובה ביותר שלהם היא לשחרר את כל החטופים, לקבל את ההצעה הישראלית, ואז הם יורשו לעלות על מטוס ולצאת למדינה שתסכים לקחת אותם. זו התקווה היחידה שלהם. חמאס לא יוכל להישאר בעזה אחרי המלחמה, הם לא יכולים למשול. אין להם עתיד בעזה. הם יכולים לשרוד, וזה יותר ממה שמגיע להם", הוא אומר על מנהיגי חמאס.

"אבל הם לא יכולים לשרוד שם. הם יצטרכו לעזוב ומוצעת להם גלות, והם צריכים לקבל את זה. הם לא יכולים להישאר בעזה. זה כמו לשאול אם זה בסדר שהנאצים יישארו בגרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה. איזה אדם שפוי היה חושב שזה בסדר? אף אחד".

האם היוזמה האמריקנית לחלוקת סיוע לעזה מתיישבת עם כוונתו המוצהרת של הנשיא טראמפ להביא "גיהינום" על חמאס?

"זה עובד. ראיתי ממש עכשיו תמונות של המזון שמחולק, תורים ארוכים של אנשים שממתינים לקבל את האוכל", הוא אומר ביום שלישי אחר הצהריים, זמן קצר לפני המהומה שפרצה במתחם. למרות זאת, התוכנית המשיכה לפעול ובעצם לקחה את חלוקת המזון מידי חמאס. "זה מתבצע בצורה שמקשה מאוד על חמאס לגנוב את האוכל. זה היה אחד הקריטריונים שקיבלנו מהנשיא: להכניס סיוע הומניטרי לאנשים כדי שלא יגוועו ברעב, אבל לעשות זאת בצורה שחמאס לא יגנוב אותו".

אבל מה השתנה מאז האמירה שלו על גיהינום?

"אני חושב שזה עניין של לחץ בינלאומי. זו גם תקווה שתהיה התחשבות בחטופים, כפי שמתחשבים בתושבי עזה".

מי משלם על האוכל הזה?

"כמה תורמים פרטיים".

אמריקנים?

"בחלקם. גם כמה ממשלות זרות. כרגע רוב התורמים לא רוצים להזדהות".

מדינות מהאזור?

"מכל העולם. הם לא מעוניינים להזדהות משתי סיבות. ראשית, הם לא רוצים שאנשים יגידו – הם תורמים, הם בטח עשירים, בואו נבקש מהם עוד דברים. ושנית, אני חושב שהם רוצים לוודא קודם שזה עובד. אמיץ ונדיב להפליא מצידם לומר שהם יעזרו לממן את הסיוע כדי שהוא יתחיל, כי אנחנו מאמינים שזה צריך להיעשות".

האם אתה יכול להזדהות עם התחושה בקרב חלק מהישראלים, שהעזתים לא ראויים לשום דבר עד שהחטופים ישוחררו?

"בהחלט, אני מבין את זה, בטח. אבל זה באמת עניין של ילדים, נשים בהיריון, קשישים. אני מניח שעמדה אחת תהיה שהם לא מקבלים כלום עד שהחטופים ישוחררו. אבל העמדה השנייה היא שאם יש תחושה כלשהי של סיוע הומניטרי, שני דברים עשויים לקרות: האחד, שהעולם יגיד שישראל מתייחסת לאנשים האלה טוב יותר משהעזתים מתייחסים לחטופים, ואולי הגיע הזמן שהעולם יפעיל את כל הלחץ על חמאס, ויפסיק להפעיל כל כך הרבה לחץ על ישראל, על ארצות הברית וכל השאר; והדבר השני הוא שזה עונה על צורך ממשי של אנשים, שלא כולם אנשי חמאס.

"אפשר גם להתווכח על זה, לומר על אנשי עזה שהם הצביעו לחמאס, או שהם חגגו את 7 באוקטובר, אני מבין את כל זה. לזכותם של הישראלים ייאמר, שאף שהם לא מקבלים שום קרדיט מהעולם, הגישה שלהם היא שהם לא רוצים לראות אנשים גוועים ברעב. זה מה שהממשלה אמרה. לא נותנים להם פרס על מה שהם עשו אלא מגישים סיוע הומניטרי גרידא, ואני מקווה שתהיה הבנה שצריך לטפל בחטופים".

ראיתי את ההורים של אלון אהל יוצאים ממשרדך.

"כן. איזה אנשים נהדרים. הבן שלהם, אלון, נחטף ב־7 באוקטובר. הם הראו לי סרטון שלו מנגן בפסנתר. הוא פשוט אומן. דמעתי למראה הסרטון. אי אפשר לצפות בזה בלי שזה ייגע בליבך. הוא מוחזק במנהרה בתנאים נוראיים. הוא היה עם שלושה בני ערובה אחרים, ושלושתם שוחררו. השבוע מלאו 600 ימים".

עד כמה אנחנו קרובים היום להסכם הכולל שחרור חטופים?

"תלוי בחמאס. הייתי שמח לומר שזה יקרה השבוע. הסיבה שזה לא קרה היא בגלל חמאס. מסר אחד שאני רוצה להדגיש הוא שלא בגלל הישראלים החטופים לא חוזרים. שמעתי אנשים רבים אומרים בכעס שהישראלים רוצים להמשיך את המלחמה הזו. הם לא. זה מאוד לא נכון.

"שוחחתי עם ראש הממשלה, עם שר החוץ, עם הנשיא. שוחחתי כמעט עם כל שר בקבינט. שוחחתי עם חברי כנסת. אני לא שומע אף אחד אומר, 'אנחנו רוצים להמשיך עם זה'. כל אדם שדיברתי איתו בממשלה רוצה את החטופים האלה בבית. הם רצו אותם בבית כבר לפני 599 ימים. מצער מאוד ולא הוגן להאשים אותם שהם לא רוצים אותם בבית. אני רוצה שאנשים ידעו: כל אפשרות שהיא ריאלית וסבירה הונחה על השולחן. הדבר היחיד שאף אחד לא יכול להסכים עליו, לא ארצות הברית ולא הישראלים, הוא שחמאס יישאר ויהיה לו חלק בעתיד עזה. לא".

הנשיא יגרום לישראל להפסיק את המלחמה לפני שחמאס יוכנע?

"הוא מעולם לא אמר שהוא יעשה זאת. הוא מעולם לא אמר שהם חייבים לסיים את המלחמה בניצחון של חמאס, ואם חמאס נשאר, זה ניצחון של חמאס. הוא אמר שוב ושוב שאין להם עתיד שם, הם לא יכולים להישאר, ובוודאי לא למשול. אלה דבריו של הנשיא".

לסמוך על האיראנים

מה לגבי איראן? האם ארצות הברית תתמוך בתקיפה ישראלית באיראן, אם הדבר יהיה חיוני לביטחון הלאומי של ישראל?

"אני לא יכול לענות על השאלה הזו ב'כן' חד־משמעי, כי זה עשוי להיות תלוי בשאלה אם יש אפשרות ריאלית שאיראן תקבל על עצמה להיפטר מהאורניום המועשר שלה. הנשיא טראמפ הבהיר שפירוק מוחלט הוא תנאי מוקדם".

ובלי העשרה.

"זה מה שהוא אמר. זה מה שאמר שר החוץ רוביו, בשבועה, בשבוע שעבר בפני הקונגרס כשהעיד בוועדת יחסי החוץ של בית הנבחרים. המדיניות של ארצות הברית הייתה עקבית מאוד, והיא תמיד כללה אי־העשרה, פירוק מוחלט, בלי כורים וצנטריפוגות. הדברים האלה חייבים להיעלם, שלא תהיה יכולת להפוך אנרגיה גרעינית לנשק. זה נאמר שוב ושוב. אני לא יודע אם האיראנים יקבלו את זה. 46 שנים הם לא קיבלו שום דבר סביר. זה יהיה חידוש בעבורם להחליט פתאום שהם לא רוצים נשק גרעיני אחרי הכול".

לאיזה כיוון אתה סבור שהמשא ומתן עם האיראנים הולך?

"אני לא יודע. מעולם לא הייתי בטוח לגמרי שאפשר לסמוך על האיראנים שיגיעו להסכם או שיקיימו הסכם שחתמו עליו".

והאם אתה יכול להיות בטוח שההסכם הזה לא יהיה דומה ל־JCPOA, ההסכם הקודם?

"אני לא יכול לדמיין בשום פנים ואופן שהנשיא, שקרע את ה־JCPOA יחזור עכשיו בקדנציה השנייה שלו, כשהוא הרבה יותר חזק ממה שהיה קודם בזירה העולמית, ויעשה משהו פחות ממה שעשה בעבר. זה יהיה בלתי נתפס שהוא יגיד שהוא עומד לחבר בחזרה את החלקים של ההסכם שהוא קרע לגזרים כשנכנס לתפקיד ב־2017. אני לא רואה את זה קורה".

ואם זה ייכשל ונהיה בסכנה של מלחמה, האם ישראל יכולה לסמוך על ארצות הברית שתהיה לצידנו?

"הרשי לי לצטט שוב ​את הנשיא. כשהוא היה על מטוס אייר פורס 1 בדרך להלוויית אפיפיור, הוא נשאל אם ישראל עומדת לגרור את ארצות הברית למלחמה. תשובתו הייתה שאף אחד לא יגרור אותנו לשום דבר. אבל אם איראן לא תצליח להיפטר מהנשק הגרעיני שלה, 'לא יגררו אותי לכך, אני אוביל את זה'. כך הוא אמר. לא שמעתי שום דבר שסותר את זה".

שמעתי אותך אומר בימיך הראשונים בישראל, בטקס הגשת כתב ההאמנה בבית הנשיא, שהאמריקנים צריכים לדעת שהם מרוויחים מאוד מהידידות עם ישראל. האם הידיעה הזו פוחתת בציבור האמריקני, בתוך הממשל?

"אני לא חושב כך. אני מאמין שאנשים בדרך כלל מכירים בכך שהברית עם ישראל מועילה הדדית. אני חושב שאנחנו, ארצות הברית, צריכים לעשות עבודה טובה יותר בהסברה לאזרחים שלנו כיצד הם מרוויחים מהשותפות עם ישראל. אני מאמין שאחד התפקידים שלי כשגריר כאן הוא לא רק להביא את המסר האמריקני לישראלים, אלא גם לקחת את המסר של הישראלים בחזרה לארצות הברית. חלק ממה שאני מקווה שאוכל להמשיך לעשות הוא למנות את הדרכים שבהן אמריקנים מרוויחים באמת ממה שישראל עשתה וממשיכה לעשות בחדשנות, טכנולוגיה, קדמה רפואית ויכולות חקלאיות. יש הרבה תחומים שבהם כל אמריקני נמצא במצב טוב יותר משום שישראל יצרה משהו".

הממשל הנוכחי כבר הפתיע את ישראל בכמה חזיתות: בנוגע למשא ומתן עם איראן, בפגישות ישירות עם נציגי חמאס, בהפסקת אש עם החות'ים. מה הישראלים צריכים להבין מההפתעות האלה?

"באמת לא משהו יוצא דופן. הם צריכים להבין שארצות הברית מנסה לפתור חלק מהסכסוכים האלה בצורה שלווה ככל האפשר ולהגן על האינטרסים שלה. למשל, בנתיבי הספנות. זה היה שיבוש גדול בעבור המסחר והסחר של ארצות הברית. האם הייתי רוצה לראות את ההסכם עם החות'ים מורחב לכך שיכלול עצירת התקפות על ישראל? כן, הייתי בהחלט רוצה את זה, כי אני לא אוהב לרוץ למקלט בארבע לפנות בוקר".

דיברת בראיונות קודמים על כך שהדברים יישקלו, אם החות'ים יתקפו את האמריקנים שחיים בישראל. ובכן, הם כולם מוצאים את עצמם רצים למקלט.

"700,000 אמריקנים חיים בישראל. יותר אמריקנים חיים בישראל מאשר בכל מדינה זרה אחרת על פני כדור הארץ מלבד מקסיקו. זה מדהים, בהתחשב בכך שישראל היא מדינה קטנה".

אז זה יגיע למצב שארצות הברית תגיד לחות'ים שהם לא יכולים לירות יותר על ישראל?

"הייתי רוצה שזה יקרה אתמול, ודיברתי על זה. היו לנו כמה אנשי שגרירות שישבו במטוס כשהטיל ההוא לא יורט בשדה התעופה בן־גוריון".

ומה התשובה שאתה מקבל מוושינגטון?

"בהתחלה הם היו קצת מופתעים מהיקף הנוכחות האמריקנית כאן, ועכשיו הם מבינים את זה טוב יותר. זה חלק מהמסר ששלחתי להם", הוא אומר ולא מוסיף.

לא נשיא לנצח

מה דעתך על הפסגה בהובלה צרפתית שמתעתדת להתכנס באמצע יוני בניו־יורק כדי לקרוא להכרה במדינה פלסטינית? וגם, למה ארצות הברית לא הגיבה ביתר תקיפות על האולטימטום שהציבו בריטניה, צרפת וקנדה לישראל בשבוע שעבר בנוגע למלחמה?

"ארצות הברית החליטה שהיא לא תהיה חלק מפארסה כזו. אני מקווה שכל המדינות יתעוררו ויבינו כמה מגוחך מבחינתן יהיה לקיים ועידה שצרפת מובילה. מקרון פשוט צריך לעזוב את זה בשקט ולא לנסות להגיד לישראל מה לעשות כדי להגן על עצמה ולהציל את עצמה. והבריטים, הם צריכים לדעת טוב יותר. דמיינו לעצמכם שבמהלך מלחמת העולם השנייה מישהו היה אומר להם שהם צריכים לוותר ולמסור לנאצים את ליברפול ומנצ'סטר. הם היו צוחקים. כל אירופה הייתה צוחקת. למה עכשיו בריטניה וצרפת יגידו לישראל איך היא צריכה לשרת את עמה ולהגן על אדמתה, ריבונותה וביטחונה? אני חושב שזה אבסורד".

זה אומר שהנשיא מקרון צפוי לקבל הודעה רשמית מארצות הברית בעניין הפסגה שלו?

"כנראה, אבל אני לא יכול להעיד על שום דבר שנאמר. הייתי רוצה לראות את זה. בואו נקווה שהם יקבלו את ההחלטה בעצמם בלי שנצטרך ללחוץ עליהם".

להערכתך יש גורמים פלסטיניים שעומדים מאחורי היוזמה הזו?

"אני לא יודע ואני לא רוצה לשער. בכל מקרה, מקרון הוא זה שיזם זאת בפומבי. אני אתן לו את הקרדיט על זה, אלא אם כן מישהו אחר יקפוץ ויגיד שזה היה הרעיון שלו".

בריאיון קודם שנערך איתך אמרת שטורקיה רוצה להבטיח שסוריה לא תהווה איום על ישראל. איך זה מתיישב עם האיומים המפורשים של הנשיא ארדואן על ישראל? ובאופן רחב יותר, למרות ניצחונה של ישראל בלבנון שאִפשר את הקמת הממשלה החדשה בסוריה, הנשיא טראמפ נפגש עם אל־ג'ולאני ועקף את ישראל לחלוטין. מה עלינו בישראל להבין מכך?

"אני חושב שצריך להבין מזה שהנשיא טראמפ נקט עמדה נועזת מאוד, שלפיה בניסיון שלו לעזור לממשלה סורית חדשה – בתנאים מחמירים מאוד – הוא מגן על ישראל. הדבר האחרון שישראל צריכה הוא אויב נוסף ממש על גבולה, שמתברר כגרוע כמו אסד".

האם אפשר לסמוך על ארדואן?

"אנחנו לא יודעים. אני אומר לך מה אנחנו יכולים לעשות, אנחנו יודעים שאם לא נעבוד כדי לנסות לעזור לו להפוך לחלק אחראי מהשכונה הזו, האיראנים כנראה ימלאו את החלל הזה, או הסינים, ואף אחת משתי אלו אינה אפשרות שמי מאיתנו ירגיש טוב איתה. אז יש הזדמנות לעזור לממשלה הזו בסוריה לעמוד על הרגליים, לעבוד איתם, לא לנסות לשנות אותם, לא לנסות להגיד להם איך להיות מי שהם, אלא ליידע אותם שטרור לא יכול להיות חלק מהאג'נדה שלהם".

אבל הוא כן. הם טובחים במיעוטים.

"בעבר. יש לומר להם שהם יצטרכו לכבד את הדרוזים, את הנוצרים, את המיעוטים, הם התחייבו לעשות זאת. אנחנו עדיין לא יודעים איך זה יתפתח. אבל זה יהיה הרבה יותר טוב אם נוכל לעבוד איתם ולגרום להם להכיר בכך שאין עתיד בכך שהם יתמכו בפעילות טרור או יאיימו על ישראל או על טורקיה. אף אחד מהדברים האלה לא טוב בשבילם. הם יכולים בסופו של דבר להיות ממשלה לגיטימית ואחראית, אבל אלו בחירות שהם צריכים לעשות ואני מקווה שהם יעשו אותן. יש להם כעת ההזדמנות הטובה ביותר שתהיה להם אי פעם לעבוד עם ארצות הברית ועם טורקיה, ולצורך העניין, גם עם ישראל".

ראש הממשלה נתניהו אמר בימים האחרונים שישראל תצטרך בסופו של דבר להיגמל מהסיוע הביטחוני האמריקני. מה אתה חושב על כך?

"שמעתי את הציטוטים שלו בנושא. לא דיברנו על זה באופן אישי. אני חושב שהוא אומר שארצות הברית היא שותפה נפלאה של ישראל, והוא מקווה שהיא תמשיך להיות כזו. אבל ישראל גם לא צריכה לבקש את רשותנו. ישראל תמיד עבדה איתנו באופן של פעולה לא חד־צדדית, בלי להתייעץ. וכשאני אומר להתייעץ, אני לא מתכוון לקבל אישור, אלא לפעול בתיאום ובשיתוף.

"אני גם רואה בהצהרה הזו אמירה שישראל צריכה להיות מוכנה תמיד לעמוד בפני עצמה אם יהיה נשיא חדש. אני לא יכול לדמיין שום נסיבות או תרחיש בתקופת הנשיא טראמפ שישראל צריכה לדאוג. אבל הוא לא יהיה נשיא לנצח. עוד שלוש שנים וחצי הוא לא יהיה נשיא. אנחנו לא יודעים מי יהיה הבא בתור, ולא כולם יהיו איתנים בתמיכתם בישראל כמו הנשיא טראמפ. ולכן חשבתי שזו החלטה והצהרה נבונה ומחושבת מצד ראש הממשלה, לומר שישראל אסירת תודה על כל חבר שיש לה, שהיא רוצה לכבד את ארצות הברית ולעבוד איתה, אבל לא להיות בתלות באומה שממשלתה יכולה להתחלף בכל ארבע שנים, או כמעט בכל שנתיים, אם הקונגרס מתנגד לנו".

האם כשגריר אתה מוצא את עצמך מרוסן יותר בהתבטאויותיך – ממה שחשבת שיהיה?

"לא. אני די חופשי. אני מדבר מהלב שלי. אני לא מנסה להיכנס לדברים שיהיו שונים מהמדיניות של הנשיא הזה, כי הוא הנשיא. אני כאן כדי לשרת את הממשל שלו, את המסר שלו, את ההנחיות שלו. אבל ניתן לי חופש פעולה רחב כיצד לעשות את זה. ולכן אני לא מתכרבל בתנוחת עובר ומתקשר לוושינגטון ומבקש רשות לכל דבר. אני בטוח שהם יודיעו לי אם אני חוצה גבול. בינתיים זה לא קרה.

"בכלל, אני מרגיש מאוד בנוח ובבית כאן, בירושלים, כנראה באופן שונה משגרירים רבים שמגיעים למקום שבמקרה הטוב ביקרו בו פעם או פעמיים. אני ואשתי שבים ואומרים שזה מקום נפלא מאוד להיות בו".