האזהרה שפורסמה השבוע מפי ראש השב"כ, על סכנת התארגנויות טרור בקרב בדואים בדרום, מדאיגה ומחייבת התייחסות רצינית. מדינת ישראל חייבת להבטיח ביטחון אישי, שלטון חוק ואכיפה נחושה. בנגב ובכל מקום אחר. אין על כך ויכוח ואין מקום לפשרות.
אבל אכיפה לבדה לא תוכל לשנות את המציאות. כל עוד אלפי צעירים בדואים בדרום גדלים ללא אופק אמיתי לעתיד, נמשיך להתמודד עם התוצאות. צריך לטפל באחד התנאים המרכזיים שמזינים את הבעיה: היעדר הזדמנויות ממשיות להשכלה, לתעסוקה ולמוביליות חברתית.
המציאות החינוכית בחברה הבדואית בדרום היא מן הקשות בישראל. התמונה העגומה חוזרת במדדים מרכזיים: אחוזי נשירה וזכאות לבגרות - והישגים לימודיים. אין מדובר בממצאים נקודתיים, אלא בביטויים שונים של משבר חינוכי עמוק.
הכי מעניין
בדואים בנגב | צילום: חיים גולדברג - פלאש 90
נתחיל בנשירה - על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2023 לא פחות מ־13.9% מבני הנוער הבדואים בדרום בגילי 15–17 לא היו רשומים בשום מסגרת לימודית - פי שלושה מהשיעור בכלל ישראל, שעמד על 4.6%. עוד 9% למדו במסגרות המיועדות לנושרים. בסך הכול, כמעט אחד מכל ארבעה לא למד בתיכון רגיל.
גם תמונת הזכאות לבגרות היא מן הקשות בישראל - רק 51% מבין כלל בני המחזור בחברה הבדואית בדרום בשנת 2023 היו זכאים לבגרות. כלומר, כמעט מחצית מבני המחזור מסיימים את גיל התיכון ללא תעודת בגרות.
הפערים ניכרים גם בהישגים הלימודיים. על פי נתונים שפרסמה השנה ראמ"ה, במבחני תנופה שנערכו ב־2025 רק 6% מתלמידי כיתות ט' הבדואים בדרום עמדו בדרישות תוכנית הלימודים בשפת אם. גם בממצאי פיזה 2025 התמונה קשה: כ־75% מבני ה־15 דוברי הערבית בישראל לא הגיעו לרמת הבקיאות הבסיסית בקריאה.
התפרעויות בפזורה הבדואית בנגב. ארכיון. | צילום: AFP
אלה אינם רק נתונים חינוכיים. המשמעות שלהם חורגת הרבה מעבר לכיתות הלימוד. היעדר אופק ממשי לעתיד יוצר קרקע פורייה לחיפוש אחר חלופות אחרות של שייכות, כוח ופרנסה, ובהן גם פשיעה ואלימות. זו אינה רק סכנה עתידית, את ביטוייה אנחנו רואים כבר היום בנגב.
לצד האכיפה הנדרשת, המדינה חייבת להתמודד גם עם התנאים שמאפשרים למציאות הזאת להתפתח. לשם כך נדרשת תוכנית לאומית שתציב יעדים מחייבים לצמצום דרמטי של הנשירה, לשיפור ההישגים הלימודיים ולהגדלת הזכאות לבגרות בקרב כלל בני המחזור. לא סיסמאות, אלא תוכניות אפקטיביות, יעדים ברורים והערכה חיצונית בלתי תלויה ושיטתית של התוצאות.
עוד כתבות בנושא
עתיד הנגב לא ייקבע רק במאבק בפשיעה ובטרור, הוא ייקבע גם בכיתות הלימוד. זהו אינטרס קיומי של החברה הבדואית, ולא פחות מכך של החברה הישראלית כולה. אם לא נבטיח לצעירים הבדואים עתיד אחר, לא נוכל להבטיח עתיד בטוח יותר לכולנו.
ירדנה בגנץ היא מנכ"לית עמותת יכולות, הפועלת לצמצום פערים לימודיים, למניעת נשירה ולקידום שוויון הזדמנויות בחינוך.
עוד כתבות בנושא
