"הציונים כבר לא מספיקים: כך רוצים לבנות מחדש את החוסן של בני הנוער"

איך מודדים הצלחה של בני נוער בתקופה שבה רבים מהם מתמודדים עם חוסר ודאות, קשיים רגשיים, ניתוק חברתי ותחושת חוסר שייכות? האם ציונים והישגים לימודיים עדיין יכולים לעמוד במרכז, או שמערכת החינוך צריכה לתת מקום גדול יותר גם לחוסן, מסוגלות, מנהיגות ועבודת צוות?

השאלות האלה עמדו במרכז הכנס החינוכי של עמותת זיו נעורים, שנערך היום (שני) במרכז האקדמי רופין. בכנס השתתפו אנשי חינוך, נציגי המגזר הציבורי והעסקי ובני משפחות שחוו מקרוב את אירועי השנים האחרונות, סביב תפיסה שמבקשת להרחיב את ההגדרה של הצלחה חינוכית מעבר להישגים בכיתה.

בין המשתתפים היו יו"ר חוג הידידים של זיו נעורים, אלוף במיל' ד"ר יום טוב סמיה; ענת אנגרסט, אמו של שורד השבי מתן אנגרסט; מ"מ נשיאת המרכז האקדמי רופין, פרופ' קארין אמית; ומנכ"ל העמותה איל רולניצקי.

לא כל הצלחה מתחילה בכיתה

עמותת זיו נעורים פועלת עם בני נוער באמצעות שילוב בין מסגרת חינוכית לפעילות חווייתית ומעשית. חלק משמעותי מהפעילות מתקיים בים, באמצעות שיט, גלישה, חתירה והתמודדות עם משימות קבוצתיות.

הרעיון הוא להשתמש בהתנסות עצמה ככלי חינוכי: בני הנוער נדרשים לקבל החלטות, להתמודד עם קושי וכישלון, לסמוך על אחרים ולגלות יכולות שלא תמיד מקבלות ביטוי במבחנים או בציונים.

בעמותה מדגישים כי הים אינו המטרה, אלא האמצעי. הפעילות נועדה ליצור חוויות של הצלחה ולפתח בהדרגה ביטחון עצמי, אחריות, עבודת צוות, מנהיגות ותחושת שייכות.

העמותה מפעילה תוכניות שנתיות בבתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים, ופועלת בשיתוף משרד החינוך. לדבריה, התוכניות מבקשות לתת מענה גם לתלמידים שמתמודדים עם נשירה סמויה, קשיים חברתיים ורגשיים או תחושת ניתוק מהמסגרת.

"בעיית החינוך בישראל היום קשה מאוד"

יו"ר חוג הידידים של העמותה, אלוף במיל' ד"ר יום טוב סמיה, התייחס בכנס גם לילדותו שלו ולפער שבין המסגרות שהיו זמינות אז לבין האפשרויות הקיימות כיום.

"גם בעבר זה היה כך, אבל בעיית החינוך בישראל היום קשה מאוד", אמר. "אם צוות זיו נעורים היה מסתובב בשכונה שבה גדלתי, הוא היה לוכד אותי ומביא אותי לחוף זבולון, כי גדלתי בשכונה מאוד קשה בלשון המעטה".

סמיה הוסיף: "אם הייתה לי התלבטות בין ראש משפחת הפשע בנתניה לבין מנהל המרכז של זיו נעורים, היא הייתה קשה בזמנו. אבל לצערי לא היה לי את זיו נעורים אז".

מנכ"ל העמותה, איל רולניצקי, דיבר על תפקידם של המדריכים ועל החיבור שבין פעילות בשטח לתהליך החינוכי.

"תודה לכל מי שהגיע מאילת ועד חרמון – מי שבעשייה היומיומית, מי במים, מי בשבילי הריצה, מי בכיתות הלימוד ומי בשיחה מלב אל לב", אמר. "בזכותכם, מדריכות ומדריכים יקרים, אני בטוח שנוכל להמשיך לסייע לכל מי שזקוק לכיוון וביטחון".

לדבריו, "החיבור בין הים, החינוך והאמונה בכוחם של צעירים לצמוח, להתחזק ולממש את יכולותיהם הוא המפתח לעתיד של כולנו".

גם הטראומה נכנסת אל המרחב החינוכי

אחד הקולות האישיים בכנס היה של ענת אנגרסט, אמו של שורד השבי מתן אנגרסט. בדבריה היא הזכירה עד כמה ההתמודדות עם אירועי השנים האחרונות אינה מסתיימת כאשר הכותרות נעלמות.

"סיפור החטופים הופך להיות נחלת העבר אצל המון אנשים, אבל אנחנו המשפחות לא שוכחות את הטראומה שעברנו", אמרה.

אנגרסט סיפרה כי בנה עדיין נמצא בתוך תהליך שיקום ארוך, וכי חזר לאחרונה מטיול בדרום אמריקה עם חבריו. "אנחנו תוך כדי תהליך השיקום והוא עוד ארוך. אתמול בערב מתן חזר מטיול ארוך בדרום אמריקה עם החברים שלו וסגר מעגל קטן מבחינתו", סיפרה.

בימים אלה היא יוצאת בהרצאה בשם "המסע להשבת מתן", שבה היא מספרת על חטיפתו של בנה ועל הדרך שעברה המשפחה מאז. ההרצאה מתקיימת בשיתוף זיו נעורים, שמלווה את המשפחה.

חוסן, שייכות ותחושת מסוגלות

במהלך הכנס התקיימו גם סדנאות מעשיות שעסקו בעבודה עם קבוצות, חוסן והתמודדות, בהנחיית אנשי חינוך, ניהול וטיפול.

המכנה המשותף בין המפגשים היה הניסיון להרחיב את השיח החינוכי מעבר לשאלה מה התלמיד יודע, אל השאלה איך הוא מתמודד: האם הוא מסוגל להתמודד עם כישלון, לעבוד בתוך קבוצה, לקחת אחריות, לבקש עזרה ולהאמין שיש לו יכולת להשפיע על החיים שלו.

זיו נעורים הוקמה לפני יותר מ־26 שנה בידי יוצאי שייטת 13 לזכר חברם זיו לוי ז"ל. כיום היא פועלת ב־14 מרכזים ברחבי הארץ ועוסקת במניעת נשירה ובהעצמת בני נוער.

בשנים האחרונות הרחיבה העמותה את פעילותה גם למשפחות מפונים ושכולות, נפגעי פוסט־טראומה משירות צבאי, לוחמים בסדיר ובמילואים ואוכלוסיות נוספות.

הדיון שהתקיים בכנס לא הציע לוותר על הישגים לימודיים, אלא להוסיף לצדם מדדים נוספים. בתקופה שבה בני נוער נדרשים להתמודד עם מציאות מורכבת הרבה מעבר לשערי בית הספר, השאלה היא כבר לא רק מה הם יודעים בסוף השנה – אלא גם אילו כלים הם מקבלים כדי להתמודד עם מה שמחכה להם מחוץ לכיתה.