בעולם העסקי מדברים על יעדים, משאבים, חלוקת אחריות ויכולת ביצוע. בסוף חודש יולי קיבלו כל המילים האלה בחיפה משמעות קצת אחרת: היעד לא היה מוצר חדש או עסקה גדולה, אלא לוודא שמאות ילדים בצפון יגיעו לפתיחת שנת הלימודים עם ילקוט חדש וכל הציוד הדרוש.
מאחורי פרויקט "ילקוט לכל תלמיד" עומדים חברי עמותת "שולחן עגול 3 חיפה" – אנשי הייטק, פיננסים, נדל"ן וביטוח שבחרו להפנות חלק מהניסיון, הקשרים והיכולות המקצועיות שלהם לפעילות קהילתית.
במהלך החודשים האחרונים הם גייסו תרומות, רכשו ציוד, הרכיבו וארזו מאות ילקוטים, וב־28 ביולי יצאו ליום חלוקה מרוכז לבתי ספר ברחבי הצפון.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
אבל את הילדים עצמם הם לא פגשו.
הילקוטים נמסרו לצוותי בתי הספר, שמכירים את המשפחות ואת הצרכים בשטח והעבירו אותם לתלמידים באופן דיסקרטי. הבחירה הזאת משקפת במידה רבה את אופי הפעילות: פחות אירועי חלוקה מצולמים ויותר ניסיון לפתור צורך ממוקד בלי להפוך את הילד שמקבל סיוע למרכז תשומת הלב.
צילום: שולחן עגול 3
את העמותה מוביל דימה פוסטבוי, איש תחום המשכנתאות, ולצדו אשר יארצב, איש הייטק המשמש גם כנשיא שולחן עגול ישראל. בקבוצה חברים אנשי מקצוע נוספים מתחומי הביטוח, הפיננסים והנדל"ן. כל אחד מהם מגיע עם ניסיון אחר, אבל אופן העבודה משותף ומזכיר במידה רבה צוות פרויקט עסקי: מזהים בעיה, בונים תוכנית, מגייסים משאבים, מחלקים אחריות – ואז מגיעים לבצע בעצמם.
הילקוטים הם רק אחד מהפרויקטים שקיימו חברי הקבוצה בקיץ. במהלך יולי הם ערכו שני ימי פעילות לילדים במועדונית בעתלית, עם מופע קסמים, בועות סבון ופעילויות מים. אלא שבמהלך הביקור התברר להם שחסרים במקום גם דברים בסיסיים יותר. בעקבות השיחות עם אנשי המועדונית נתרמו סירים המשמשים לבישול עבור הילדים ושולחנות לעמדות המחשב.
"ילקוט לכל תלמיד": מאות ילקוטים חולקו לילדי הצפון לקראת שנת הלימודים | צילום: שולחן עגול 3
הפרויקט הבא כבר נמצא בשלבי הכנה בבית הספר אורים בחיפה. חברי העמותה מתכננים להקים בחצר בית הספר פינת בילוי ופנאי עבור התלמידים. המדידות כבר נערכו והתכנון נעשה יחד עם צוות בית הספר, ועם פתיחת שנת הלימודים מתוכנן יום עבודה שבו גם התלמידים עצמם ישתתפו בהקמת המרחב.
עוד כתבות בנושא
גם בני ובנות הזוג של חברי הקבוצה מצטרפים לחלק מהפעילויות, וכך פרויקטים שנולדים מתוך רשת מקצועית מקבלים לעיתים אופי משפחתי לגמרי.
"ילקוט לכל תלמיד" הוא אולי הדוגמה הפשוטה ביותר למודל הזה. אין בו פתרון טכנולוגי מורכב או רעיון חדשני במיוחד. הוא מתחיל בשאלה בסיסית: מה חסר כרגע למישהו בקהילה – ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להשלים את החסר? לקראת 1 בספטמבר, התשובה הייתה ילקוטים, ובמקרה של מאות ילדים שעומדים להיכנס בפעם הראשונה לכיתה א', תיק חדש עם כל הציוד הוא לא רק רשימת כלי כתיבה. לפעמים הוא גם הדרך להגיע ביום הראשון לבית הספר ולהרגיש, לפחות בדבר אחד קטן, בדיוק כמו כולם.