ב-26 במאי 2026, התקיים באוניברסיטת בר-אילן כנס מרכזי וחשוב: "האקדמיה הישראלית תחת אתגר: חופש אקדמי, חרם ואחריות מוסדית". הכנס, שנערך ביוזמת ועדת הסנאט למאבק בחרם האקדמי ובשיתוף CAMERA, עסק באחד האתגרים המורכבים ביותר שניצבים כיום בפני עולם המחקר הישראלי: תופעת החרם האקדמי, שהחריפה מאז טבח ה-7 באוקטובר 2023, ונמשכת גם לאחר הפסקת האש באוקטובר 2025. מטרת המפגש הייתה לדון בהשלכות החרם על חוקרים ומוסדות ישראליים, לבחון דרכי התמודדות מעשיות, ולהדגיש את החשיבות של לקיחת אחריות מוסדית לצד הגנה על עקרונות החופש האקדמי.

החרם האקדמי של ה-BDS ושלוחותיו אינו ספונטני; הוא מנוהל באופן מתוזמר, אגרסיבי ושיטתי. למרבה הצער, בשנתיים וחצי האחרונות אנו רואים גם מתוך החברה והאקדמיה בישראל מרצים, עיתונאים ואנשי רוח המשתמשים ברטוריקה הזו כדי לקדם נרטיבים אנטי-ישראליים של רצח עם, הרעבה ואפרטהייד. לטענת ארגונים דוגמת "אקדמיה לשוויון" ואתרים כמו "שיחה מקומית", האשמה נעוצה בכך שאוניברסיטאות בארץ משתפות פעולה עם התעשייה הביטחונית ומעניקות הקלות אקדמיות לסטודנטים המשרתים במילואים – תופעה אותה הם מכנים "מיליטריזציה באקדמיה".

אולם, עדויותיהם של חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן מפרקות את מסכת השקרים הזו לגורמים, וחושפות את פניה האמיתיים של תנועת החרם: קמפיין אנטישמי ומסית הפוגע במדע, ואינו מבדיל בין יהודים לערבים ישראלים. הפרכת המניפולציה הזו דורשת מאיתנו להציב מראה מול שלוש עובדות יסוד:

ההתאמות למילואימניקים הן חובה חוקית ואנושית: סטודנט במילואים נקרא לשירות מכוח החוק. האקדמיה מחויבת להעניק לו התאמות, בדיוק כפי שהיא מגלה גמישות מוצדקת כלפי הורים לילדים קטנים, צוותי עזרה ראשונה או סטודנטים מוסלמים בחגיהם כדי למנוע נשירה. אלו לא "פרסים" על שירות, אלא כלים בסיסיים שיאפשרו להם להצליח לאחר שנאלצו להגן על המדינה בעקבות טבח איום שנכפה עלינו.

המצאת שיתוף הפעולה בהשמדת אוכלוסייה: הטענה כאילו האוניברסיטאות מפתחות נשק באופן ישיר מנותקת מהמציאות המדעית. הטכנולוגיות המפותחות באקדמיה הן בעלות "שימוש כפול" (Dual Use) – מודל מחקרי וולונטרי המקובל בכל המדינות המפותחות בעולם (דוגמת מענקי סוכנות DARPA של משרד ההגנה האמריקאי).

הצביעות המוסרית של המחרימים: בעוד שאויביה של ישראל מסתתרים במכוון בתוך אוכלוסייה אזרחית, בגני ילדים ובבתי חולים, צה"ל והתעשיות הביטחוניות פועלים וחוקרים במטרה המוצהרת להקטין את הפגיעה בחפים מפשע, בהתאם לחוק הבינלאומי. האקדמיה עוסקת במדע טהור, הנדסה ורפואה שנועדו להציל חיים.

הפנים של החרם האקדמי

כשצוללים לעדויותיהם של החוקרים, מתגלה קמפיין שאינו מבקש לבקר מדיניות, אלא לרדוף ישראלים ויהודים באשר הם:

• השתקה ואיומים פיזיים בספרד: פרופ' גלית נהרי, דקנית הפקולטה למדעי החברה (מהמחלקה לקרימינולוגיה), הוזמנה להעביר הרצאות באוניברסיטת סלמנקה בספרד, אך חוותה שם חרם והסתה קשים לאחר שהמוסד נכנע ללחצי ארגון סטודנטים וביטל את הרצאותיה בשל לאומיותה. הביטול לווה בקמפיין הכפשה נרחב במדיה המקומית, במסגרתו הפיץ פרופסור ספרדי להיסטוריה עלילת דם מופרכת, לפיה פרופ' נהרי היא אקטיביסטית למען רצח עם ושכלי ניתוח התוכן שפיתחה נועדו לעינוי פלסטינים. על אף האיומים המוחשיים, והצורך להסיר את שרשרת מגן הדוד שלה ולהיות מוברחת מדלת אחורית כדי לקיים סמינר חשאי לסגל מצומצם, פרופ' נהרי סירבה להיכנע. היא הגישה בספרד קובלנה פלילית בגין פשע שנאה נגד ארגון הסטודנטים והפרופסור, והתראיינה ברדיו ובטלוויזיה הספרדית כדי להשמיע את קולה.
  
• קטיעת קריירות וביטולים פוליטיים: ד"ר חנן הרציג שינפוקס, חוקר צעיר במחלקה לפיזיקה בבר-אילן, הגיש הצעת מחקר יוקרתית למענק ה-ERC האירופי בסוף 2023 וקיבל ביקורות חיוביות. כשהגיש את אותו הטקסט בדיוק ב-2024, ההצעה נקטלה בוועדה שהתעלמה במכוון מחוות דעת חיוביות של פיזיקאים בכירים. באוניברסיטה האירופית בפירנצה ניסו לבטל הרצאה של סגן רקטור אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' אריה רייך (מהפקולטה למשפטים, שעלה משוודיה), בנושא ניטרלי לחלוטין: "סינון השקעות באיחוד היוני". רק לאחר שהובהר לנשיאת המוסד כי ביטול הרצאתו של פרופסור יהודי, בן לניצול שואה, בשל מוצאו הוא אנטישמיות צרופה – ההרצאה אושרה. אך גם אז, היא הוגבלה ל"מוזמנים בלבד" ושני דוקטורנטים הוסרו מתפקידם כמגיבים כדי "שהקריירה שלהם לא תיפגע" מישיבה באותו החדר עם ישראלי.
  
• הפקרות אבטחתית בכנסים: פרופ' א' (שביקשה להישאר בעילום שם) חוותה כנס אקדמי שבו הוקדש מושב נשיאותי שלם להאשמת ישראל ב"אפרטהייד והשמדת מערכת החינוך הפלסטינית" ללא בסיס עובדתי, בעוד מארגני הכנס הותירו אותה חסרת אונים וסירבו לספק לה אבטחה מול גילויי התנכלות (Bullying).
  

העיוורון המוחלט והנזק מבית

האירוניה הגדולה ביותר של קמפיין ה-BDS היא העיוורון המוחלט שלו למציאות בשטח, שכן החרם פוגע ישירות דווקא באוכלוסייה הערבית בישראל. כך, למשל, מאמר שכתבה דוקטורנטית מוסלמית יחד עם פרופ' א' נדחה על הסף (Desk reject) מלא פחות מעשרה כתבי עת שונים בתואנות מומצאות של "חוסר התאמה". החרם האקדמי אינו מבחין בין יהודי לערבי ישראלי, והמוסדות המחרימים מסרבים להכיר בכך שבאוניברסיטאות כמו בר-אילן לומדים כ-10% סטודנטים ערבים באווירה מצוינת, וששיעור הסטודנטים הערבים בארץ קרוב לייצוגם באוכלוסייה (כ-20%). אפילו רקטורית אוניברסיטת חיפה, פרופ' מונא מארון – ערבייה נוצרית – סופגת החרמות מה-BDS רק משום שהיא מזוהה כישראלית.

למרבה הצער, ההתנהלות של קבוצות רדיקליות מבית מעניקה רוח גבית ו"חותמת כשרות" לקמפיין השנאה הזה. מרצים ואנשי רוח מישראל המפיצים אמירות חסרות ביסוס מחקרי נגד המדינה בזמן מלחמה עושים נזק בלתי הפיך; דבריהם משמשים מיד כנשק וכעלה תאנה בידי אנטישמים בחו"ל. אקדמיה משגשגת היא הערובה הגדולה ביותר לדמוקרטיה, ופגיעה בה בשם ערכים דמוקרטיים כביכול היא אוקסימורון מוחלט.

המאבק בחרם האקדמי: עוברים למתקפה

התשובה הניצחת לחרם האקדמי אינה התקרבנות, אלא חוסן ויוזמה התקפית. החוקרים הישראלים אינם מחכים שהמוסדות באירופה יחזרו בהם; הם יוזמים פרויקטים אקטיביים של "שידוכים אקדמיים" בשיתוף משרד התפוצות וארגון מכבי העולמי, תוך בניית רשתות ומסלולים עוקפי הנהלות.

פרופ' עמנואל דלה טורה (מהמחלקה לפיזיקה וחבר הוועדה של אוניברסיטת בר-אילן למאבק בחרם האקדמי, שעלה מאיטליה), פועל לחיבור בין חוקרים ישראלים לחוקרים באירופה המעוניינים בשיתוף פעולה אך חוששים מהאקלים העוין בקמפוסים שלהם, ובכך מייצר מסלול עוקף להנהלות. מודל זה מיושם ברשתות "אקדמיה איטליה-ישראל", וברשת "קנדה-ישראל" שממוקדת תחת פרופ' שון זליג אסטר (מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה וחבר הוועדה).

במקביל, פרופ' אריה רייך משכפל את מודל ההצלחה הזה למדינות סקנדינביה. הם מקימים בימים אלו רשת של פרופסורים ודוקטורנטים בשוודיה, פינלנד ודנמרק, במטרה ליצור שיתופי פעולה כמשקל נגד למחרימים, ואף פועלים להשיג מימון לקיום כנסים משותפים.

המאבק על האקדמיה הישראלית הוא המאבק על האמת המדעית ועל החופש לחקור. מול קמפיין של שנאה ועיוורון, התשובה הטובה ביותר שלנו היא המשך מצוינות בלתי מתפשרת, חשיפת הצביעות בכל במה בינלאומית, ובניית גשרים מדעיים חדשים וחזקים שימוטטו את חומות עלילות הדם.