הגולם קם על יוצרו. בשנת 2001, פילוסוף אמריקני בשם לארי סנגר טבע את השם "ויקיפדיה". הוא ניסח את הכללים הבסיסיים של האתר, ובראשם ההנחיה הקדושה שדורשת "נקודת מבט נייטרלית". השבוע, כעבור 25 שנה, הקהילה שסייע להקים חסמה אותו לצמיתות. פשעו האחד: ניסיון לאכוף את אותה נייטרליות שהופרה ברבות השנים.
סיפור נידויו של סנגר מהאנציקלופדיה הגדולה בעולם עשוי להישמע כמו סתם ריב אינטרנטי מכוער, אבל למעשה מדובר במשהו שמזכיר משפט ראווה סובייטי, שכלל בתי משפט אנונימיים ואישומים מפוברקים. לסיפור הזה גם ישנן השלכות עמוקות בעולם האמיתי, במיוחד עבור ימנים, ועוד יותר עבור ישראל.
סיפור מאבקו של סנגר באתר שהקים מתחולל כבר שנים ארוכות אך החריף בחודש שעבר, כאשר המייסד, לאחר תקופה של תסכול גובר מנטייתו של האתר שמאלה, השיק יוזמה חדשה: "פרויקט ויקי גיוון אינטלקטואלי" (WID). מטרתו המוצהרת: לחזק את המחויבות המקורית והנחרצת של ויקיפדיה לגיוון אינטלקטואלי על ידי הרחבת מגוון המקורות המותרים, הבטחת יחס הוגן, ובעיקר גיוס עורכים מנקודות מבט שכיום אינן מיוצגות מספיק או מתקבלות בעוינות מצד המעמד השליט באתר.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
במשך שנים טען סנגר שוויקיפדיה נשבתה לחלוטין על ידי מה שהוא כינה GASP, ראשי תיבות באנגלית שמיתרגמים ל"גלובליסטית, אקדמית, חילונית ופרוגרסיבית". כדי להתמודד עם המצב, הוא ציין את הצורך לגייס עוד עורכים הינדים, נוצרים, שמרנים אמריקנים וציונים שישמיעו קול שנעלם משוחות העריכה. כדי לבנות מומנטום לרעיון שלו, סנגר פנה ל-X ולפלטפורמות אחרות ועודד את עוקביו להצטרף לפרויקט כדי "ללמוד איך לשחק את המשחק". הוא לא אמר להם מה לכתוב; הוא רק אמר להם לצאת ולכתוב.
לכאורה מדובר בניצחון אדיר לגיוון ולהכלה באנציקלופדיה שמתגאה בפתיחות שלה. אך בפועל ממסד העורכים נכנס לפאניקה. חזרתו של סנגר למעורבות פעילה כבר היכתה גלים בסוף השנה שעברה כשהתייחס בביקורת חריפה לערך "רצח העם בעזה", התערבות שעוררה סערה בשורות העורכים. לכן, כשהשיק את מיזם הגיוון שלו, התגובה הייתה מהירה ומתואמת. עורכים גררו את סנגר אל חדר הדיונים של מנהלי העריכה והאשימו אותו בהפרת מדיניות ויקיפדיה משום שהזמין אחרים להיכנס ולערוך ערכים. סנגר הצביע על האבסורד שבהאשמה, וציין שהמשפט הראשון של המדיניות שהפר לכאורה קובע כי מקובל לחלוטין להודיע לאחרים על דיונים מתמשכים על ערך כזה או אחר כדי לשפר את איכות המידע ולהרחיב את ההשתתפות הקהילתית. אבל הפרטים הטכניים לא שינו. סנגר תיאר את קהילת העורכים המודרנית כ"המון חסר פנים" המתנהל כמו "קליקה של אמהות סנוביות" שלא אכפת להן מסטנדרטים אובייקטיביים אלא רק מפופולריות.
סנגר נחסם עוד לפני שחלון הדיונים נסגר, ללא היכולת להגן על עצמו או לערער. אפילו ג'ימי ויילס - עמיתו בייסוד ויקיפדיה שבילה שני עשורים בניסיון למחוק את סנגר מההיסטוריה של האתר - ניסה להתערב ולהגן על שותפו לשעבר. אך זה לא שינה דבר: השניים אולי בנו את ויקיפדיה, אך היא כבר לא סרה למרותם.
הדרך לצנזורה
את המאמץ לחסום את סנגר הוביל עורך אנונימי שפועל תחת השם TarnishedPath, שינוי שהפך לשם נרדף להטיה בוטה לשמאל באתר. TarnishedPath נודע בעבר כיוזם המהלך להגדיר את הסופרת ג'יי-קיי רולינג כ"אנטי-טרנס", ובאופן רלוונטי עוד יותר לקוראים בישראל, גם היה הכוח המניע מאחורי החלטה להקפיא למשך 12 חודשים את הפסקה הראשית של הערך "ציונות" בוויקיפדיה באנגלית. ההקפאה הזו בעצם מנעה כל יכולת לשנות את ההגדרה הקיימת, לפיה מדובר בתנועה קולוניאליסטית שמאמינה בטוהר הגזע.
מנהלי ויקיפדיה אמנם אסרו לאחרונה על TarnishedPath לגעת בכל ערך שקשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני בעקבות התנהגות שהלכה ונעשתה בעייתית אפילו עבור עמיתיו לשמאל - אך הוא בכל זאת מילא תפקיד מפתח בגירושו של סנגר חרף ניגוד העניינים המובהק.
כנראה שלא שמעתם על הנושא הזה עד כה, וחבל. לוויקיפדיה ישנה השפעה עצומה על העולם כיום. לא מוגזם לומר שהיא מעצבת את האופן שבו העולם מבין את המציאות. ערכי ויקיפדיה הם המידע העיקרי שמזין את תוצאות החיפוש של גוגל, מעניק מידע לקוראים בכל הגילאים ואף מאמן את מודלי השפה הגדולים ואת מנועי הבינה המלאכותית שיכתיבו את זרימת המידע בעשורים הקרובים. האופן שבו נושא מוצג בוויקיפדיה קובע את אופן הבנתו בעולם.
במשך שנים ויקיפדיה עשתה הרבה רעש על אופייה הדמוקרטי, תוך ציטוט העובדה שישנם 267 אלף עורכים פעילים באתר שעובדים בהתנדבות. אבל סנגר הזהיר זה מכבר שהכוח האמיתי נמצא בידי אוליגרכיה זעירה, אנונימית ברובה - כוח קטן של מנהלים ש-85 אחוז מתוכם מסתתרים מאחורי שמות מסך ואוכפים קו אידיאולוגי נוקשה.
האוליגרכיה הזאת מחליטה מה אמת ומה שקר. על פי ההנחיות הנוכחיות של ויקיפדיה, למשל, כלי תקשורת מרכזיים המזוהים עם השמאל כמו CNN והניו-יורק טיימס מדורגים כ"אמינים בדרך כלל". בינתיים, כלי תקשורת שמרניים אמריקניים כמו פוקס ניוז מדורגים כ"לא אמינים באופן כללי" – ציון נמוך אפילו מזה של כלי התקשורת הסיני צ'יינה דיילי, שבשליטת המפלגה הקומוניסטית. מי ששולט במקורות מכתיב את הנרטיב, ומי שמכתיב את הנרטיב שולט בהיסטוריה.
לכן הסיפור המוזר של לארי סנגר רק מדגיש עובדה שנעשתה יותר ויותר ברורה בשנים האחרונות: ויקיפדיה נכבשה על ידי פלג אידיאולוגי שרואה בנייטרליות איום שיש לנטרל בכל מחיר.
מבחינתנו מדובר באסון. ההיסטוריה של ישראל, היהודים והמזרח התיכון נכתבת מחדש כל יום בידי עורכים אנונימיים שמשווים ציונות לטיהור אתני, וכעת אחד האנשים היחידים שהייתה לו הסמכות המוסרית להשיב אש נחסם לצמיתות.
האם זה אומר שאין תקווה? לא, למעשה זה רק אומר שישראל, ותנועות ימין בכל העולם, מוכרחות להשיב אש ולארגן פעולות גדולות אף יותר מזו שיזם סנגר. אילון מאסק אומנם עסוק בבניית גרוקפדיה כאלטרנטיבה אמינה, אך בינתיים האינטרנט עדיין נשען על ויקיפדיה, וכולנו צריכים להתעורר לסכנה שטמונה שם.