קנסות בלי זכות ערעור ודרישה לדיווחים שקריים: הספקים נגד מנגנון משרד החינוך

נציגי הספקים החיצוניים בבתי-הספר הציגו היום (ג') בדיון בוועדת החינוך תמונת מצב קשה של קנסות שרירותיים המוטלים עליהם מצד משרד החינוך, היעדר אפשרות לערעור ומערכות דיווח שאינן תואמות את המציאות בשטח. מנגד, במהלך הדיון עלה חשש להיעדר פיקוח על עבירות מין של מדריכים חיצוניים, ומשרד החינוך הבטיח לבחון מחדש את מנגנוני הבקרה.

נציג ספקי גפ"ן בתחום הטיפולי ישי ארבל: "הפכנו להיות שק החבטות של הליך הבקרה. אם הגעתי לקבוצה בבי"ס שרשומים לה 25 ילדים ונכנסו 5 ילדים נוספים, אני חוטף קנס. גם אם ביטלתי יותר מ-48 שעות לפני המועד אני חוטף קנס ומונעים ממני זכות ערעור או שימוע". נציג אחר סיפר: "קיבלתי קנס בגובה 10,000 ₪ וכבר שבועיים מנסה להבין על מה. אין עם מי לדבר. אין הליך ערעורי. קורה שאני מקבל קנסות על החלטות של מנהל בי"ס שהחליף לי כיתה, שהיה עיכוב בפעילות כי הכיתה היתה בתפילה או בהצגה." על קנס שלא נכתב בגין מה הוטל, אמר נציג הייעוץ המשפטי במשרד החינוך אביגדור דנן "אני אומר לכם לא לשלם אותו." בעקבות הדברים אמרה הנציגה אפלטון: "נוסיף לחצן לשליחת ערעור בתוך מכתב הבקרה. זה בהחלט ישים."

נציג אחר מהספקים, אלעד ארנסט: "מנגנון הבקרה עלינו הספקים בנוי עקום, כאילו תוכנן להכשיל אותנו. לא יתכן שאנחנו נקנסים על מערכת טכנולוגית תקולה. לא יתכן שאנחנו נדרשים להזין נתונים שקריים. מערכת הדיווח מחייבת אותי לדווח על פעילות של 60 דקות אבל בבתי הספר שיעור נמשך 45 דקות. זה לא תואם את המציאות."

מנהל אגף בקרה במשרד החינוך משה טשנדי הדף את טענות הספקים וטען לאכיפה רכה: "בכל רחבי הארץ ישנם כ-40 בקרים בשטח והאכיפה היא על קצה המזלג. על כל 20 התראות ששלחנו הוצאנו רק פיצוי מוסכם (קנס) אחד. יש המון ערעורים שאנו מטפלים בהם. היו ספקים שענינו להם 4 פעמים לערעור." לדבריו מאז שהחלה האכיפה, אחוזי הדיווח עלו ב-1300%.

במשרד החינוך טענו כי בשנתיים הראשונות להפעלת הגפ"ן רק נשלחו התראות ולא הוטלו קנסות כלל: "קנסות החלו רק בתשפ"ה. מתוך אלפי התראות שנשלחו בתשפ"ה, הוטלו 152 קנסות ובשנה הנוכחית רק 72, רובם בין 5000-10,000 ₪, בעיקר בגין חוסר דיווח וחוסר פעילות בשטח".

לילך אפלטון, האחראית על מכרז ספקי הגפ"ן (גמישות, פדגוגית ניהולית) במשרד החינוך הסבירה כיצד פועל המנגנון, "כל מנהל בי"ס מקבל תקציב גפ"ן כאשר 30% מהתקציב שלו גמיש וב-70% הוא מחויב לבחירה בתכניות מתוך המאגר, ואלו תכניות שמחייבות בקרה הדוקה. תחת המסלול ירוק יש קרוב ל-16,000 תכניות של 8,000 ספקים שונים, עם מעל 22,000 מפעילים שנכנסים למסגרות. תקציב הגפ"ן עומד על 2.8 מיליארד ₪, המכרז הכי גדול בשירות הציבורי וקורה אחת לשנה, בחודש נובמבר. הספקים עברו בדיקת מנהלית ופדגוגית עמוקה שלנו".

על הטענות של הספקים על עודף בירוקרטיה והטלת קנסות שרירותיים אמרה אפלטון: "תוקף הספקים הוא לשלוש שנים כדי להקל עליהם ועדיין חייב שהם יעמדו בכל התנאים. זה כולל הרבה בירוקרטיה, אבל היא אפשרית. חלקה מכוונת. מטרת משרד החינוך היא לא לספק פרנסה אלא להביא לחינוך טוב יותר של התלמידים".

ח"כ עדי עזוז העירה כי הבירוקרטיה חסרה נקודה חשובה והעלתה את היעדר הפיקוח על עבירות המין של המדריכים שנכנסים למסגרות החינוכיות: "ספקי גפ"ן רק חותמים על הצהרה שאין עבר של הטרדות מיניות ואין על זה כל בקרה של המשרד". אחד מהספקים טען כי הוא מקבל אישור משטרה על היעדר עבירות מין על כל אחד מהעובדים אצלו. בעקבות הדברים שעלו בדיון הבטיחה נציגת המשרד להעמיק את הבקרה על היעדר רקע של עבירות מין אצל המדריכים.

יו"ר ועדת החינוך ח"כ צבי סוכות אמר כי הוא יוצא מהדיון אופטימי: "נעביר למשרד את רשימת הפערים שעלתה פה ובעוד שבועיים נכנס דיון מעקב לשמוע פתרונות".