73 אחוזים מהציבור סוברים כי מערכת החינוך בישראל לא טובה. ו־78 אחוזים מהציבור הישראלי מוכנים לשביתה שתימשך מספר שבועות כדי להגיע לפתרון יסודי ומעמיק למצב הקיים. כך לפי סקר שערכה תנועת "עלינו - הנכדים המייסדים" באמצעות מכון מדגם. הסקר בדק את העמדות של אזרחי ישראל ביחס לשביעות הרצון שלהם ממערכת החינוך. הסקר נערך בנובמבר בקרב 1,503 נשאלים המהווים מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל ובוצע בתשאול באינטרנט באמצעות הפאנל האינטרנטי iPanel.
מתוך 73 אחוזים שסוברים כי מערכת החינוך בישראל לא טובה, 27 אחוזים דרגו את מערכת החינוך ככלל לא טובה ו-46 אחוזים דרגו אותה כלא כל כך טובה. כמו כן, 43 אחוזים מהנשאלים חושבים שהנושא החשוב ביותר שיש לטפל בו הוא איכות ההוראה והעסקת מורים מתאימים.
הנשאלים נתבקשו לבחור באיזו מידה הם מוכנים לשלם "מחיר אישי" בהווה, כדי לקדם שינוי משמעותי במערכת החינוך. הנסקרים נשאלו האם מוכנים לשלם מחיר אישי גבוה ביותר, כאשר 68 אחוזים מוכנים במידה רבה או רבה מאוד לשלם מחיר עבור שינוי. נוסך על כך, 81 אחוז מהנשאלים העדיפו לבצע שינויים משמעותיים לטווח ארוך, ולא בכל פעם לתקן בעיות נקודתיות, גם אם ביצוע שינויים אלו יפגע זמנית באיכות החיים שלהם.
הכי מעניין
לפי הסקר, 74 אחוזים מהציבור לא סומכים על משרד החינוך שיוביל לרפורמה אמיתית שתשפר את מערכת החינוך, מתוכם כ־31 אחוזים כלל לא סומכים וכ־43 אחוזים לא כל כך סומכים. כשני שליש - 63 אחוזים, מהנסקרים מעדיפים לבצע שינויים גדולים במערכת החינוך, גם אם ההורים יצטרכו לקחת חלק בתהליך. בהמשך נשאלו משתתפי הסקר אם הדרך לפתרון אמיתי תכרוך שביתה של מספר שבועות האם הם יתמכו או לא יתמכו? 78 אחוזים הצהירו כי יתמכו בפתרון גם אם הלימודים יושבתו.
בפילוח לפי אוכלוסיות נמצא כי הציבור שתומך בשביתה באופן המובהק ביותר הם משרתי המילואים והמורים, ששיעורי התמיכה בקרבם מגיעים ל- 80 אחוזים ו- 84 אחוזים בהתאמה. כמו כן, אחוזי התמיכה הגבוהים בפתרון עמוק המלווה בשביתה התקבלו בקרב חילוניים, מסורתיים ודתיים כאחד, מצביעי קואליציה ואופוזיציה.
נמרוד דגני, ממובילי תנועת עלינו - הנכדים המייסדים: "כל המספרים מראים שלציבור הישראלי נמאס מההתמכרות הישראלית לפתרונות בפלסטרים, תנועת עלינו קמה במטרה לעורר את הציבור להבנה כי ישראל נמצאת בצומת דרכים בו היא נדרשת להחלטות רדיקליות על מנת לפתור בעיות שורשיות. בעשרים השנים האחרונות ביצענו כמעט כל רפורמה אפשרית בחינוך, תקציב המשרד גדל כמעט פי ארבעה בעשרים השנים האחרונות. התקציב הריאלי לתלמיד קפץ מ- 18 אלף ש"ח ב- 2006 ל- 34.5 אלף ש"ח ומה השתנה? ההישגים עדין נמוכים, הפערים עצומים, חוסרי מורים וגנים סגורים הם עניין שבשגרה.
אחרי השבעה באוקטובר אין עוד מקום לחשיבה מהסוג הישן, את מערכת החינוך במבנה הנוכחי שלה צריך לפרק לחלוטין, ולבנות מערכת חדשה, מתקדמת ומקצועית - כזו שתשים את התלמיד במרכז. ישראל צריכה שר חינוך שיבטיח שביתה באחד בספטמבר, בשביל לשנות את מערכת החינוך מהיסוד אחת ולתמיד".