שנת הלימודים האקדמית תשפ"ו נפתחה הבוקר (א') ב-57 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ. למרות הסכם הפסקת האש, גם השנה חלק ניכר מהסטודנטים עוד מגויסים לשירות מילואים ולא יפתחו את השנה כרגיל. כך למשל במכללה אקדמית אשקלון, מתוך כ־6,000 סטודנטים כ-1,200 סטודנטים נמצאים בשירות מילואים פעיל או בצבא הקבע. יחד עם זאת המערכת מצליחה לשמר רציפות לימודית, להעניק התאמות וסיוע מותאם אישית למשרתים, ולמנוע נשירה.
אוניברסיטת בר אילן מדווחת כי על פי נתוני דו"ח ההשכלה הגבוהה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לשנת 2025 הם הפכו לאוניברסיטה השנייה בגודלה מבחינת מספר סטודנטים, זאת בזכות גדילה בכ־30 אחוזים משנת 2017. במקום הראשון עומדת מאז אוניברסיטת תל־אביב.
באוניברסיטת בן גוריון בנגב התאמצו במיוחד כדי לפתוח את השנה, וטרחו על שיקום המבנים והתשתיות שנפגעו במלחמת 'עם כלביא', בנוסף למספר חידושים בתוכניות לימוד, מגמות חדשות ושילובים בין תחומיים.
הכי מעניין
בות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) מדווחים כי ההשקעות האסטרטגיות שהפנו בשנים האחרונות לתחומי רפואה, מדעי הנתונים, ההנדסה והטכנולוגיה – מתחילות לתת ביטוי בשטח, וקיימת עלייה עקבית במספר הסטודנטים בתחומים אלו ובהתפתחות של תכניות לימודים חדשות שמותאמות לצרכים העתידיים של המשק הישראלי.
שר החינוך ויו״ר המל״ג יואב קיש: "פתיחת שנת הלימודים תשפ״ו היא הוכחה לחוסנה של מדינת ישראל: גם בשעת מבחן לאומי אנחנו ממשיכים ללמוד, ללמד וליצור ידע. האקדמיה הישראלית היא מנוע צמיחה לאומי, והיא שותפה מרכזית לביטחון, לכלכלה ולחברה. לצד הרחבת הכשרת הרופאים וחיזוק תחומי ההנדסה וה-AI, הובלנו מתווה רחב לתמיכה בסטודנטיות ובסטודנטים המשרתים במילואים, כדי להבטיח שלא ישלמו מחיר אקדמי על המחיר שהם משלמים למען ביטחון המדינה. אני מודה לסטודנטיות ולסטודנטים, למרצות ולמרצים, ולכל עובדי המוסדות על העמידה האיתנה״.
יו"ר ות"ת, פרופ' עמי מויאל: "שנת הלימודים תשפ"ו נפתחת במציאות מאתגרת, שבה מערכת ההשכלה הגבוהה ממשיכה לשמש מנוע צמיחה מרכזי למשק, לתרבות, לחברה ולביטחון. תפקידנו הוא להבטיח שכל צעיר וצעירה בישראל יוכלו לגשת להשכלה גבוהה איכותית, תוך מתן תמיכה למי שנקראו להגן על המדינה. לצד המענה המיידי, אנו פועלים בהתאם לצרכים האסטרטגיים של המשק והחברה, כדי להבטיח שהמערכת תמשיך לייצר ידע, מחקר והון אנושי מצוין.
"מערכת ההשכלה הגבוהה נכנסת לשנה החדשה כשהיא לא רק שומרת על יציבות אלא מייצרת עתיד", הוסיף שר החינוך. "ההשקעות ברפואה, בהנדסה, בבינה מלאכותית, בפריפריה ובשילוב אוכלוסיות מגוונות אינן תגובה למשבר, הן בחירה באסטרטגיה של חוסן לאומי. ההשכלה הגבוהה בישראל איננה רק שירות לציבור – היא התשתית שעליה נבנה עתידה של המדינה".
מנכ"לית המל"ג והות"ת, ד"ר מאיה לוגסי בן חמו: "האקדמיה היא מנוע הצמיחה של ישראל ועמוד תווך בחוסנה הלאומי. גם בשעת מבחן, במהלך המלחמה, הוכיחה מערכת ההשכלה הגבוהה את כוחה כמקור לידע, לחדשנות וללכידות חברתית. כעת תפקידה חשוב מאי-פעם: לחזק את ההון האנושי, להוביל מחקר וחדשנות, וליצור חיבור מתמשך בין עולם הידע לעולם העבודה, בין האקדמיה לתעשייה ולמשק. אנחנו פועלים להאיץ תוכניות פורצות דרך, להבטיח מצוינות בהוראה ובמדע, וליצור סביבה תומכת לכל סטודנט, סטודנטית, אנשי סגל ומשרתי מילואים. כך נמשיך לבנות מערכת השכלה גבוהה שהיא לא רק עמוד התווך של הכלכלה, אלא גם הלב הפועם של החברה הישראלית והבסיס לעתיד חזק, חופשי ומתקדם למדינת ישראל."

