המלחמה, הקורונה והשגרה: המחקר שבחן את מעמד המורה בעשור האחרון

במחקר שנערך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט בעשור שעבר נמצא כי מעמד המורה בחברה הישראלית שמר על יציבות בין השנים 2025-2015 אף על פי שבמהלך תקופה זו היו העלאות שכר, כמו הסכמים קיבוציים חדשים שהובילו להעלאת שכרו של עובד הוראה מתחיל ל־9,000 ש"ח ולתוספת של 1,100 ש"ח לכל הפחות לכל עובד הוראה. 

מממצאי המחקר, שהנתונים בו נאספו ונותחו אחת לשנה, עולה כי חלה עלייה מתונה של 5% במעמד המקצוע בחודשים הראשונים לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ובסקר שנערך בימים אלו, כשנה וחצי לאחר תחילת המלחמה, נמצאה ירידה בשיעור דומה במעמד זה, אולם הוא נעשה לפני פרסום ההחלטה על הפחתת השכר לעובדי המדינה. 

סקר מעמד המורה נמדד החל משנת 2014 אחת לשנה בהשוואה לחמישה מקצועות – שלושה מקצועות אקדמיים שבהם יש קשר עם מקבלי שירות: רופא, עורך דין ועובד סוציאלי, ושני מקצועות מעוררי עניין בשיח הציבורי הישראלי: צבא קבע והייטק. המדד הכללי של מעמדו של כל אחד מהמקצועות מורכב משבעה מדדים, שהשכר הראוי הוא רק אחד מהם. מדדים נוספים נבדקו באמצעות ההיגדים הבאים: אני מעוניין שהילד שלי יעסוק במקצוע, מעמד המקצוע בעיניי, רמת המקצוענות הדרושה במקצוע, תרומת המקצוע לחברה, המקצוע מאפשר התפתחות ומעמד המקצוע בחברה הישראלית. 

בחמש השנים האחרונות נמצאו פערים גדולים בין המדדים השונים שבחנו את מעמד המורה. שני המדדים שקיבלו את הציון הגבוה הם: תרומה לחברה והמקצוענות הדרושה ממורה. הממדים שקיבלו את הציונים הנמוכים הם: נאותות השכר (המדד עם הציון הנמוך ביותר), היוקרה בעיני החברה (כפי שמעריך המשיב לסקר) והאטרקטיביות של המקצוע (הרצון שהילד יהיה מורה).

מהסקר עולה כי מעמדו של המורה ממוקם במשך עשור במקום אחד לפני האחרון במדרג המקצועות, כאשר המקצוע האחרון במדרג זה הוא עובד סוציאלי. במקום הראשון מדורג כל השנים רופא, אחריו איש הייטק, ובמקום השלישי – עורך דין. המלחמה לא שינתה את הדירוג של מעמד איש צבא הקבע, שממשיך להיות מדורג במקום הרביעי מבין ששת המקצועות שנבדקו בסקר.

פרופ' איציק גילת, חוקר בכיר ברשות המחקר במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט ומוביל המחקר למעמד המורה מסביר כי "במהלך השנים שיפור מעמד המורה זכה להתייחסויות של ועדות ממשלתיות רבות, שהציעו רפורמות במערכת החינוך, בהן 'אופק חדש' ו'עוז לתמורה'. השכר לבדו, שהוא גורם חשוב ומשמעותי ליוקרתו של מקצוע, אינו מספיק להעלאת מעמדו של מקצוע ההוראה. כך לדוגמה, בפינלנד, שבה המורים משתכרים רק מעט יותר מהשכר הממוצע במשק, המקצוע זוכה ליוקרה רבה ונחשב למקצוע מבוקש הדורש לימודים לתואר שני. מחקר שערך פרופ' פאסי סאלברג, מי שהיה אחד ממובילי מהפיכת החינוך בפינלנד, מצא שהגורם החשוב ביותר בקביעת יוקרתו של מקצוע ההוראה הוא סביבת עבודה שמקנה אוטונומיה מקצועית ומאפשרת מימוש שליחות ערכית".