מבחן תחת אש: הבדיקה הפנימית של תפקוד משרד החינוך במלחמה לא מספקת

משרד החינוך פרסם השבוע תקציר מנהלים של התחקיר שערך על תפקוד מערכת החינוך במלחמת חרבות ברזל. הדוח הופק לבקשת שר החינוך יואב קיש וערך אותו המשנה למנכ"ל ד"ר איל בן־זקן, בשיתוף אגפי החירום, האסטרטגיה והתכנון. השניים אף הציגו את עיקרי ממצאי התחקיר במסיבת עיתונאים חגיגית.

הקורא הסביר בטח לא יופתע לגלות שבהודעת המשרד נאמר כי "מערכת החינוך עמדה במשימה הלאומית שנקבעה לה, והיא שמירה על שגרת חינוך גם בעת לחימה". הרי לו היו עולים כשלים אמיתיים בבדיקה והשר והסגל היו נושאים באשמה, או לכל הפחות באחריות כלשהי, האירוע היה קצת פחות חגיגי.

את הדוח ערכו על בסיס סקר של 2,258 אנשי משרד החינוך בתפקידים שונים ובדרגים שונים, ועל בסיס הפקת לקחים שערכו במחוזות וביחידות, שהעבירו את מסקנותיהם לצוות התחקיר.

אומנם הדוח המלא עוד לא הוצג ואולי מסתתרת בו גם ביקורת והפקת לקחים כלשהי על ימי הכאוס הארוכים ששררו בישראל בכלל ובמערכת החינוך בפרט, אבל לעת עתה נבחן את עיקרי הדברים שבחר משרד החינוך לפרסם.

הדוח מציין חמש נקודות לשימור. הראשונה היא הקמת מִנהלות שתפקידן לתת מענה לאוכלוסיות שנפגעו ישירות מהמלחמה, השנייה היא הקמת מרכזים חינוכיים בתוך בתי המלון, השלישית היא הסרת חסמים לפתיחת בתי ספר זמניים, הרביעית היא הפעלת חדר מצב שהתקבלו בו החלטות להמשך הפעילות על בסיס יומיומי, והחמישית היא שימוש במערכת גפ"ן, המאפשרת גמישות תקציבית למנהלי בית הספר.

לצד זאת נמנו חמישה סעיפים לשיפור – ואלה, לעיתים, מעלים שאלה לגבי רמת ההצלחה בסעיפי השימור. למשל, לפי הדוח יש צורך בייעולן ובשדרוגן של מערכות המידע בזמן אמת. אם כך, נשאלת השאלה האם באמת התקבלו ההחלטות בחדר המצב באופן מיטבי כל כך.

עוד בסעיפי השיפור: הקמת מאגר לאומי של כוח אדם לחירום, הסדרת תהליכי גיוס והפעלה של מתנדבים, וגיבוש מתווה מוסדי ללמידה מרחוק באירועים מתמשכים – שלא ברור איך לא יושם כבר אחרי מגפת הקורונה.

אולם נראה שהבעיות בדוח יסודיות יותר. בתקציר אין שום התייחסות לציר הזמן. מלחמת חרבות ברזל תציין בקרוב שנתיים, ובמהלכם היו צרכים שונים ומשברים רבים. לא דומה השבוע הראשון למלחמה לזה שהגיע חודשיים לאחר מכן או לזה שחלף עכשיו. אולם לא ברור איזו תקופה נחקרה, ובהתאם לכך קשה מאוד לקבוע אם משרד החינוך הצליח או כשל במשימתו.

למשל, ייתכן שבניית 390 מרכזי הקליטה החינוכיים "יחד" בבתי המלון למען המפונים אכן הייתה הצלחה כפי שמצוין בדוח, אך ההצלחה מושפעת בוודאי ממשך הזמן שנדרש כדי להקים אותם - ומה קרה עד אז. ייתכן שהתשובה תעיד על תפקוד מיטבי של משרד החינוך, אבל בלי התייחסות לשאלה הזאת, הקריטית בשעת חירום, קשה לדעת - וודאי קשה להפיק לקחים אמיתיים.

באופן דומה, בתוכן שפורסם אין חלוקה של תפקוד מערכת החינוך לפי תחומים - למשל פדגוגיה, חוסן ועוד. גם חלוקה לפי שכבות גיל לא מופיעה, וגם לא הבדלים בין אזורים שונים בארץ, אף שמצבם של המפונים מיישובי עוטף עזה אינו דומה למצבם של תושבי העוטף במעגל השני שנשארו בבתיהם, ואין דומה תלמיד בגוש דן לתלמידי קו העימות בצפון.

נוסף לכך, בשום שלב לא נאמר מה המדד להצלחה, מהי עמידה במשימה ואיך בוחנים את העניין. האם ההצלחה נקבעת לפי תחושתם של מורים? לפי הצלחתם של תלמידים במבחנים? לפי מספר בתי הספר הפעילים? מה מעיד על הצלחה או על כישלון?

ייתכן שמערכת החינוך עמדה ביעד הלאומי בשעת המשבר הקשה וייתכן שלא, אבל כנראה לא נוכל ללמוד על כך מהבדיקה הפנימית שערכו במשרד החינוך.

דוח משרד החינוך על התפקוד במלחמת חרבות ברזל הוא משל ודוגמה לרמת התחקיר והמוטיבציה של גופי הממשלה בישראל לערוך בדק בית אחרי טבח 7 באוקטובר. נקווה שתלמידי ישראל יעמדו בהצלחה קצת יותר גדולה במבחנים שלהם.