ועדת הצעירים בכנסת דנה היום (שלישי) במחסור במורים בישראל. במהלך הדיון, נציגי התאחדות הסטודנטים הציגו בפני הוועדה נתונים מטרידים לפיהם כ-57% מהסטודנטים לחינוך אינם מתכוונים כלל לעסוק בהוראה, ו-47% מהם שוקלים לעבור לתחום לימודים אחר.
יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי, הדגישה את חשיבות הנושא, מאבק המורות והגננות על שכרן ואת המחסור החמור בעובדי ההוראה בדורות הקרובים. "עושים מניפולציות על עתיד ילדינו, ומערכת החינוך הממלכתית הציבורית עומדת בפני קריסה. המערכת לא מצפה שמקצוע ההוראה הוא הבטחה לעתיד", אמרה לזימי.
לדברי דוד מעגן, ראש תחום חינוך גבוה וכוח-אדם בהוראה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעשור האחרון נרשמה עלייה של כ-32% במספר המורים בישראל, בעוד שבמספר התלמידים נרשמה עלייה של כ-19% בלבד. במהלך השנים תשפ"א-תשפ"ה, חל גידול מואץ בהיקף ההוראה בכלל המערכת והתווספו כ-21 אלף עובדי הוראה. בשנת תשפ"ה נוספו למערכת 13,905 עובדי הוראה, מהם 11,624 עובדי הוראה חדשים (לעומת 14,888 בתשפ"ד, ירידה של כ-21.9%), ו-2,281 עובדי הוראה חוזרים (לאחר הפסקה של 3 שנים ומעלה). בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) עזבו את מערכת החינוך 10,847 עובדי הוראה לעומת 10,123 עובדי הוראה בשנת הלימודים תשפ"א (עלייה של כ-7.2%).
הכי מעניין
במהלך השנים תשס"א-תשפ"ב (2021/22-2000/01), שיעורי העזיבה השנתיים של עובדי הוראה היו יציבים, ומעדו על כ-5.2% בממוצע לשנה. ממוצע התלמידים לכיתה ירד בשלושים השנים האחרונות, כאשר בחטיבות העליונות הם ירדו מ-27 ל-25 תלמידים, בחטיבות הביניים מ-31 ל-28 תלמידים, וביסודי מ-27 ל-24 תלמידים. לדבריו, אמנם שיעורי גיוס המורים נשארו יציבים לאורך השנים, אך עדיין יש יותר מורים חדשים מאשר אלו שעוזבים וכך היקף העזיבה איננו משפיע על כמות המורים. הוא הזהיר כי אין גוף המטפל בגיוס מורים לחטיבות העליונות.
פרופ' חיים שקד, נשיא המכללה האקדמית חמדת ויו"ר פורום המכללות האקדמיות לחינוך, הזהיר ממחסור במורים – בכמות ובאיכות – וקרא למשוך צעירים איכותיים לחינוך, ההוראה וניהול ההוראה באמצעות העלאת השכר, שיפור התנאים ושיפור היחסים עם ההורים. בנוסף, הוא קרא להעלאת הדימוי של המקצוע ומעמד המכללות לחינוך ושיפור היחס האקדמי אליהן, כולל תקצוב ע"י הות"ת, ולא ע"י משרד החינוך.
דן פיקמן, נציג אגף התקציבים באוצר, הסביר כי אכן המכללות לחינוך צריכות להיות מתוקצבות ע"י הות"ת, ומדובר בתהליך מורכב וממושך, ואילו בתיה הקלמן, מרכזת מכללות להוראה במועצה להשכלה גבוהה, הוסיפה כי אמנם רק כתשע מכללות עברו לתקצוב הות"ת – אך לומדים בהן כארבעים אחוז מהסטודנטים להוראה. בממוצע, כל שנה עוברת מכללה מתקצוב משרד החינוך לתקצוב הות"ת. פרופ' ציפי ליבמן, ראש הות"ת, סיפרה על תוכניתה לשיפור מעמד המכללות להוראה, ויובל וורגן, ראש צוות חינוך במרכז המידע והמחקר של הכנסת, הוסיף עדויות רבות מפי מנהלים על המחסור במורים בשטח.
ד"ר אייל בר חיים, חוקר חינוך בפורום ארלוזורוב, הדגיש כי אמנם שכר המורים עלה משמעותית בשנים האחרונות, אך השכר בשאר המקצועות ובשוק החופשי עלה באחוזים ניכרים, ולכן הפער נשאר גדול. הוא קרא להשקיע בשכר תחרותי למורים, והכשרה לאורך כל הקריירה בהוראה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) הדגיש את מצוקתם של כ-12 אלף בעלי תעודת הוראה במגזר הערבי שאינם מועסקים, למרות הצעתו לקלוט מורים ערבים במערכת החינוך היהודית. אמנם כמה מאות אכן נקלטו, אך התקצוב לתקנים עדיין מהווה מכשול. מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) קראה להדרכת מורים, חומרי העשרה וליווי אישי במהלך עבודתם.