אושרה הצעת חוק למניעת העסקת עובד הוראה בעל הכשרה מהרשות הפלסטינית

אחרי דיונים רבים ועשרות הסתייגויות אישרה הערב (ד') ועדת החינוך, התרבות והספורט לקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית.

את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת עמית הלוי ואביחי בוארון ואליה הצטרפו חברי כנסת נוספים. בנוסח ההצעה כתבו כי בשנים האחרונות, ישנה עלייה בהיקף אזרחי ותושבי ישראל שרוכשים השכלה במוסדות אקדמיים ברשות הפלסטינית ובהיקף בוגרי מוסדות אלו שמשתלבים במערכת החינוך בישראל. עוד הוסיפו כי הלימודים במוסדות אלה כוללים, במקרים רבים, תכנים אנטישמיים ואינדוקטרינציה שתכליתה שלילת קיומה של מדינת ישראל והסתה חמורה נגדה.

לפיכך, אמרו המציעים כי מטרת הצעת החוק ״למנוע את השפעתה המזיקה של הרשות הפלסטינית העוינת את מדינת ישראל וערכיה ולשמור על ערכי החינוך של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית כפי שגובשו בחוק החינוך הממלכתי״. לאור זאת, ביקשו המציעים לתקן את החוק ולקבוע כי אדם בעל תואר אקדמי (ראשון) ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית, או מטעמה, ייחשב כמי שאין לו תואר אקדמי נדרש לשם העסקה כעובד הוראה בישראל. בהצעת החוק מופיעות הוראות מעבר שלפיהן החוק לא יחול על מי שכבר נקלט כמורה לפני כן. בנוסף, מי שכבר השלים תואר אקדמי ברש"פ או את חלקו (שנת לימודים ומעלה), יוכל להיקלט במערכת החינוך, בכפוף לכך שישלים תעודת הוראה במוסד להכשרת מורים בישראל בתוך שנתיים.

היועצת המשפטית של ועדת החינוך עו"ד תמי סלע הצביעה במהלך הדיונים על קשיים חוקתיים והסבירה: "חקיקה שפוגעת בזכויות כגון חופש העיסוק, צריכה להיות לתכלית ראויה ומידתית וכן להתבסס על תשתית עובדתית ולא הוצג פה בדיונים בסיס עובדתי מספק להצעת החוק. שמענו את עמדת הגורמים המקצועיים לתכלית הפדגוגית, אבל לא שמענו ביסוס לאמירה הגורפת שכל מי שלמד במוסדות אקדמיים ברשות הפלסטינית הוא בעל השפעה מזיקה על תלמידים. כמו כן, ניתן להשיג את התכליות ומטרת הצעת החוק, שהיתה הסכמה רחבה שיש בה חשיבות ותועלת, בדרכים מידתיות יותר".

בישורת האחרונה, הוביל יו"ר הוועדה ח"כ טייב יוזמה להרחבת הוראת המעבר כך שתחול גם על סטודנט שהשלים שנת לימוד אחת (ומעלה) לתואר ברשות הפלסטינית (במקום שנתיים כפי שהיה במקור), להשלים תעודת הוראה ולהיקלט כמורה בישראל: "כדי שהחוק יהיה מידתי יותר, הגענו להבנות עם יש עתיד, המחנה הממלכתי והליכוד ולפיהם מי שכבר עשה קורסים של שנה אחת לא נכון היה שהחוק יחול עליו. נתחשב במי שכבר החל לימודיו ובמקביל זה נותן למשרד החינוך שנה נוספת להתארגן". הייעוץ המשפטי הסביר כי עם שינוי זה, שופרה המידתיות של החקיקה.

במהלך דיוני החקיקה אמר ח"כ אביחי בוארון: "החוק הזה קריטי כדי לעצור את השבעה באוקטובר הבא וזו לא הגזמה, כי נכון להיום אלפי מורים שמלמדים בבתי הספר בישראל הוכשרו ברשות הפלסטינית ומשמשים ממש שליחים שלה במערכת החינוך של ערביי ישראל ובמימון מלא של משרד החינוך. את זה אנחנו עוצרים בחוק הזה".

במהלך הדיונים התנגד ח"כ יוסף עטאונה להצעת החוק ואמר כי היא פוגעת בחופש העיסוק: "אי אפשר לומר שכל מי שלמד שם הוא פצצה מתקתקת. תכלית החוק איננה חינוכית. זוהי חקיקה גזענית ופוגענית שנועדה לפגוע בנגב ובמזרח ירושלים."

ראש עיריית רהט טלאל אל קרינאווי הביע חשש: "אצלי בעיר יש 2,500 מורים. אם החוק הזה יעבור, מה אתם רוצים שתהיה אבטלה? שנחזור ל-30 ו-40 אחוזי אבטלה?"

מנתונים שהציג במהלך הדיונים מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי בעשור האחרון, נכנסו 30,339 מורים חדשים להוראה בחינוך הערבי, כאשר 11% מהם בעלי תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית ומדובר במגמת עלייה. מתוך אותם 3447 מורים חדשים, 62% מלמדים במזרח ירושלים, 29% מהם מלמדים בחינוך הבדואי בנגב ו-9% במחוזות אחרים. בשנת הלימודים הנוכחית מלמדים במזרח ירושלים כ-6,700 מורים, שלפחות 60% מהם בעלי תואר ראשון ממוסד אקדמי פלסטיני. מתשובת מנח"י (מנהל חינוך ירושלים, ש"ד) למרכז המחקר והמידע עולה כי בחמש השנים הקרובות צפויים להיפתח תשעה בתי ספר והצורך במורים עומד על 540 באותה תקופה ורק בבתי הספר של עיריית ירושלים, שהם רק חלק מכלל החינוך הערבי במזרח ירושלים.