ציוני המגן יחליפו את הבגרויות: בבתי הספר נאבקים לסיים את שנת הלימודים

עם ההכרזה על הפסקת האש, חזרה גם מערכת החינוך בכל רחבי הארץ לפעילות על פי הנחיות פיקוד העורף. למרות זאת, תלמידי כיתות י"ב החמיצו את השבוע האחרון לשנת הלימודים, את טקסי הסיום שהיו אמורים להיערך ואת מועדי הקיץ של בחינות הבגרות.

בעקבות זאת, ביום רביעי השבוע הציג שר החינוך יואב קיש מתווה מיוחד שלפיו ציוני המגן הניתנים בבית הספר יהיו הציון הסופי בתעודת הבגרות. עם זאת, תלמידים שיבחרו להיבחן בכל זאת יוכלו לעשות זאת במועדי בחינה שיתקיימו החל מ־30 ביוני, כאשר הבגרות הראשונה תהיה בהיסטוריה. השר קיש הבהיר כי תלמידים שכבר נבחנו במועד א' במקצוע מסוים לא יוכלו להשתמש בציון המגן כציון הסופי, ואם ירצו לשפר את הציון יתבקשו להיבחן במועד ב'. במשרד החינוך הדגישו כי לא ניתן יהיה להיבחן ולבחור לאחר מכן בציון המגן, וכי כל תלמיד יידרש לבחור מראש את הדרך המתאימה לו.

על פי השר קיש, ההחלטה התקבלה מתוך התחשבות בקשייהם של התלמידים להיבחן לאחר תקופה של מתח ועומס נפשי. "תפקידה של הבחינה לשקף את הדרך שעשו התלמידים – את הלמידה, הידע והמאמץ שהשקיעו – ולא את התנאים הלא שגרתיים של תקופת ההיערכות והעומס הרגשי", אמר השר בהצהרתו. "הבחירה נועדה למנוע פגיעה ולהבטיח מקסימום גמישות, בעיקר עבור תלמידים שעבורם ההיבחנות בתקופה זו אינה מתאפשרת או אינה מייצגת נאמנה את הישגיהם הלימודיים. זו אינה החלטה של נוחות, אלא של אחריות. אי אפשר להתעלם מהעומס והקושי שהבוגרים חוו בשנים שמאז מגפת הקורונה. לאחר תקופה ארוכה של חוסר שגרה, למידה מרחוק בתנאים מורכבים ומעמסה רגשית, הדרישה למבחנים חיצוניים תשקף ניתוק ועומס רב מדי. החלטתי לקבל את ציון המגן כציון סופי. תלמידים שבכל זאת יבקשו להיבחן יוכלו לעשות זאת. עכשיו על מערכת החינוך להיות קשובה לאתגרי התלמידים".

לדברי השר, ההחלטה התקבלה לאחר דין ודברים עם גורמי חינוך, מנהלי מוסדות, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ועם בני הנוער והתלמידים.

מי שדחפה למתווה הנוכחי והתנגדה למתווים אחרים שהציג משרד החינוך בתחילת המערכה ולדחיית הבחינות לחודש ספטמבר, היא יושבת ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית, רוני קמאי. כשאר בני גילה, גם היא לא ציינה את היום האחרון ללימודים בבית הספר או במסיבה, אלא סמוך למרחב המוגן.

"מתסכל מאוד לסיים ככה את התיכון", היא משתפת, "גם את 1 בספטמבר לא היה לנו בגלל כל השביתות. לאורך כל שנות הלימוד שלנו חווינו טלטלות. כשעלינו לחטיבה התחילה הקורונה, אחר כך היו עיצומים ואז פרצה מלחמה. אישית, מאז שעליתי לחטיבה לא הייתה שנה אחת שבה לא עברתי ללמידה מקוונת. תלמידים שמסיימים י"ב לא יודעים מה זו שגרה, ועוד חודש אנחנו מתגייסים ברצון גדול לשרת את המדינה. אנחנו עוזבים את המסגרת הכי ארוכה בחיים שלנו, בזום של עשרים דקות עם קבלת תעודה ו'תיהנו בצבא'. זה לא נתפס שככה מסיימים בית ספר, אז ביקשנו שלפחות יתחשבו בנו עם הבגרויות. לפחות זה".

כאמור, קמאי נאבקה על המתווה שנבחר, מתוך הבנה שדחיית הבגרויות עלולה לפגוע במתגייסים בקיץ הקרוב, אך לתלמידים אין אפשרות להתכונן כראוי לבחינה במועד המקורי.

"הרבה זמן התעקשנו על זה שייקחו את הציונים הפנימיים ויקבעו את הציון הסופי, כי איך אפשר לצפות מתלמידים להתכונן?", היא אומרת. "בשבוע הבא יש בחינה בהיסטוריה, וכדי ללמוד לבגרות בהיסטוריה צריך ריכוז, העמקה בחומר. מישהו באמת מצפה שנצליח לעשות את זה עכשיו? יש תלמידים מפונים, כאלה שמנסים להחזיק את הבית כילדים בוגרים, תלמידים שתקועים בחו"ל. הנוער עסוק בלהגן על עצמו, להקשיב להנחיות פיקוד העורף ולנשום. איך הוא יכול גם ללמוד לבגרות?

"אנחנו לא באים להתלונן כי אנחנו מבינים את הסיטואציה, את גודל השעה", מוסיפה קמאי. "אנחנו דור שהתבגר מהר מאוד. ילדים שגדולים מאיתנו רק בכמה חודשים משרתים בצבא ומקריבים את חייהם. אז כן, אנחנו מבינים שהמתווה הזה ידרוש ממשרד החינוך הרבה היערכות ועבודה. אבל אם יש דור ששווה את זה, זה הדור שלנו".

כמה מוסדות חינוך החליטו בכל זאת לקיים את טקסי הסיום עבור בוגרי י"ב, גם אם באיחור קל. כך למשל עשו באולפנת "חן במדבר" בבאר־שבע. על אף הנזק הכבד שנגרם לעיר, ברכוש ובנפש, באולפנה לא ויתרו על ההזדמנות לתת לתלמידות סיום ראוי.

"המתקפה תפסה אותנו בשבוע האחרון של שנת הלימודים", מספרת מנהלת האולפנה, שלומית טנא, "שבוע שאמור להיות שבוע חגיגי ומרגש. גם ברמת הפרידה מהמחנכות, מהצוות, סגירת פינות אחרונות וחלוקת תעודות. מיד במוצאי שבת קיימנו דיון מיוחד עם צוות החירום, ניסינו לחשוב איך סוגרים את השנה בצורה הכי נכונה.  על מה מוותרים, עם מה אפשר לחכות קצת.

"למידה מרחוק לתיכונים היא מורכבת, וזה שבוע שהוא ממילא לא יציב ורובו הכנה לחופש הגדול. אז רוב השבוע הזה היה עם הכנה לחופש. אבל הצלחנו גם להוציא מזה את היתרונות. בגלל המעבר לזום יכולנו לקיים הרצאות עם דמויות שלא היה מתאפשר לנו להביא, להתאחד עם עוד מוסדות".

למעשה מתברר שבנות האולפנה זכו לחגוג את סיום השנה עוד לפני המלחמה. "בגלל אילוצי שטח יצא שהקדמנו את המסיבה לשבוע שלפני המלחמה באיראן, אבל לצד זאת נשוב וניתן להן סיום ראוי, עם תעודות וחגיגה. אנחנו לא צריכות לחזור לקשר כי מעולם לא התנתקנו, ידענו שנשוב וניפגש. העיר שלנו ספגה לא מעט, וכל פגיעה כזו הובילה לסבב טלפונים לבדוק שהכול בסדר. היינו כל הזמן בקשר עם הבנות, גם אם לכאורה הן 'סיימו' את התיכון. ועם זאת, נעשה סיום ותעודות ואז נשחרר אותן לחופש".

האולפנה עצמה לא נפגעה במתקפת הטילים, אך הפחד ליווה את השבועיים האחרונים, בקרב התלמידות והצוות.

"זו הייתה תקופה לא פשוטה, אבל כשאת יודעת שיש לך תפקיד, את מצליחה לשים את עצמך בצד", משתפת  טנא. "כשצריך להתגונן את מתגוננת, וכמובן מוודאת שהכול בסדר עם הילדים הפרטיים שלך. אבל הקדוש ברוך הוא שם אותנו בתפקיד חינוכי, ונתן לנו שליחות לדאוג גם לתלמידות. אנחנו צוות גדול שמתעסק בזה, אז הייתה חלוקת תפקידים ברורה וכך הדאגה התפזרה בין כולנו. היינו עם אצבע על הדופק, והתפילה לניצחון עדיין נמשכת".