נפילה ואז התאוששות: התגובה של הבורסה למערכות בחירות שלא הוכרעו

מחקר חדש שפרסמה הבורסה לניירות ערך מצביע על ירידות שערים בחודשים האחרונים, ומעלה את השאלה אם המשקיעים מעריכים שלא תהיה הכרעה בבחירות הללו - ולכן מתמחרים מראש אי יציבות פוליטית.

יחידת המחקר בבורסה בחנה עשר מערכות בחירות שנערכו בישראל מאז 2003, ומצאה כי לפני שתי מערכות הבחירות שלא הסתיימו בהקמת ממשלה (שתיהן ב־2019) הייתה חולשה בולטת בשוק המקומי, אך בעקבותיה הייתה התאוששות. בין חמישה לשלושה חודשים לפני הבחירות ירד מדד ת"א 125 בממוצע בכ־5.3 אחוזים במערכות הבחירות הללו, לעומת ירידה של כ־0.2 אחוזים בלבד במערכות בחירות שהסתיימו בהקמת ממשלה. ההשערה היא כי המשקיעים מתמחרים ערב הבחירות את הסיכון לקיפאון פוליטי, ולכן גם כאשר לא מוקמת ממשלה התוצאה אינה הפתעה בבורסה.

אכן, לאחר הבחירות הפערים מצטמצמים: כעבור שלושה חודשים לא ניכר כמעט הבדל בין התנהגות הבורסה במקרה של מערכת בחירות שהסתיימה בהכרעה ובין התנהגותה במקרה של מערכת בחירות שלא הסתיימה בהכרעה. הממצאים אופטימיים בטווח זמן של שנה לאחר הבחירות. מדד ת"א 125 הניב ב־12 החודשים לאחר ההצבעה תשואה כוללת ממוצעת של כ־16.4 אחוזים, לעומת תשואה שנתית ממוצעת של כ־11.5 אחוזים - פער של כ־5 נקודות אחוז. כלומר, למרות אי הוודאות סביב הבחירות, בשנה שאחריהן הציג שוק המניות המקומי ביצועים ממוצעים טובים מהממוצע ארוך הטווח שלו.

ההישגים האלה ניכרים גם בהשוואה להתנהגות השוק האמריקני בתקופה של בחירות בישראל. מדד S&P 500 הניב בשנה שאחרי הבחירות תשואה כוללת ממוצעת של כ־13.1 אחוזים במונחים שקליים - נמוך מתשואת השוק המקומי, פער שהתרחב גם בשל התחזקות השקל באותה התקופה.

"יש לכך שני הסברים אפשריים", מסביר ניסן אברהם, כלכלן מאקרו ביחידת המחקר של הבורסה ועורך המחקר. "הראשון הוא ששוק ההון מחפש ודאות, ובתקופה שלפני הבחירות אי הוודאות הפוליטית גוברת - מה שעשוי להשפיע על התנהגות המשקיעים. ההסבר השני הוא שהשוק הישראלי לא פועל בחלל ריק. חלק ממערכות הבחירות בעשרים השנים האחרונות התקיימו סמוך למשברים גלובליים, שהשפיעו גם על הבורסה המקומית. מה שמעניין הוא שהניסיון ההיסטורי מלמד שגם כאשר הבחירות לא הובילו להכרעה פוליטית ברורה, השוק התאושש מהר יחסית".

הבורסה הישראלית הציגה תשואות גבוהות מאוד בשנים האחרונות, וייתכן שהחולשה לאחרונה משקפת גם תיקון לאחר העליות, לצד השפעה אפשרית של הבחירות. בכל הנוגע למשקיעים הזרים, הנתונים שמציג אברהם מצביעים דווקא על פעילות ניכרת: "משקיעים זרים לא יושבים על הגדר", הוא אומר. "שווי תיק ניירות הערך שלהם נמצא ברמות שיא, ועומד על 154 מיליארד דולר. השנה זרים רכשו 3.4 מיליארד שקל יותר משמכרו".

גם השקל התחזק יותר אחרי הבחירות: בשנות הבחירות עצמן עלה ערכו מול סל המטבעות בכ־1.4 אחוזים בממוצע, ובשנים העוקבות לבחירות התחזק השקל בכ־2.5 אחוזים. בשביל ישראלים שמשקיעים בחו"ל, התחזקות השקל יכולה להקטין את הרווח: גם אם המניות שקנו עלו בדולרים, כשמחשבים את שוויין בשקלים חלק מהרווח עלול להימחק בגלל הירידה בשער הדולר.