בנק ישראל הודיע היום (שלישי) על הפחתת הריבית ב־0.25 נקודת אחוז, מרמה של 3.5% ל־3.25%. מדובר בהפחתה השלישית ברציפות והרביעית מתחילת 2026, לאחר הפחתות בינואר, במאי וביולי. הריבית החדשה תיכנס לתוקף ביום חמישי, 3 בספטמבר.
המשמעות המיידית עבור הלווים היא ירידה גם בריבית הפריים, המורכבת מריבית בנק ישראל בתוספת 1.5 נקודות אחוז. עם כניסת ההחלטה לתוקף תרד ריבית הפריים מ־5% ל־4.75%, ותוזיל בהתאם הלוואות ומשכנתאות במסלולים הצמודים אליה. מנגד, הורדת הריבית עשויה להתגלגל גם לריביות נמוכות יותר על פיקדונות וחסכונות.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בירך על ההחלטה, אך אמר כי היה מקום להפחתה גדולה יותר. "כפי שאמרתי לאורך כל התקופה, הורדת ריבית היא צעד מחויב המציאות ואני מברך את הנגיד על צעד בכיוון הנכון. טוב היה אם הריבית הייתה יורדת בשיעור גבוה יותר", אמר.
הכי מעניין
"אני מגיע מהציבור שזעק מרה נגד הקונספציה כל השנים". סמוטריץ' | צילום: מאיה משל
לדבריו, "הריבית צריכה להמשיך ולרדת. כך אזרחי ישראל ובעלי העסקים ישלמו פחות על הלוואות, יהיה יותר זול ליזום, לפתח ולהחזיק עסקים, ותורגש הקלה על יוקר המחיה". סמוטריץ' הוסיף: "הניהול האחראי של הכלכלה בשנים האחרונות וחוסנו של המשק הישראלי מאפשרים לריבית לרדת ולהקל על משקי הבית והציבור".
האינפלציה ירדה מתחת למרכז היעד
הגורם המרכזי שאפשר לבנק ישראל להמשיך בהפחתת הריבית הוא ההתמתנות בסביבת האינפלציה. מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי ביוני ועלה ב־0.3% ביולי. שיעור האינפלציה ב־12 החודשים שהסתיימו ביולי עמד על 1.5% – מתחת למרכז טווח היעד של בנק ישראל. גם בניכוי אנרגיה, פירות וירקות עמדה האינפלציה השנתית על 1.5%.
לפי הערכות החזאים שמציג הבנק, האינפלציה צפויה להישאר בחודשים הקרובים בקרבת מרכז טווח היעד, וגם הציפיות לשנה קדימה ולשנים שלאחר מכן נמצאות באזור זה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
עם זאת, בבנק ישראל מזהירים כי התמונה עדיין אינה נקייה מסיכונים. אי־הוודאות הגיאופוליטית נותרה גבוהה, והבנק מציין כי מחירי האנרגיה, שער החליפין, פרמיית הסיכון, הביקושים במשק, מגבלות ההיצע והמדיניות התקציבית עלולים להשפיע על האינפלציה בהמשך. בתקופה שנבחנה עלה מחיר חבית נפט מסוג ברנט בכ־25% והגיע לסביבות 90 דולר לחבית.
צמיחה חדה – אבל התמונה מורכבת יותר
נתוני הצמיחה סיפקו לוועדה המוניטרית תמונה חיובית נוספת. התוצר צמח ברבעון השני של 2026 בשיעור חד של 15.4% במונחים שנתיים לעומת הרבעון הראשון, והיה גבוה ב־6.2% לעומת הרבעון האחרון של 2025.
אלא שבבנק ישראל מדגישים כי חלק מהעלייה משקף התאוששות מהפגיעה בפעילות הכלכלית ברבעון הראשון בעקבות מבצע "שאגת הארי". בניכוי פעילות של חברות ישראליות בחו"ל, התוצר ברבעון השני היה גבוה ב־3.8% במונחים שנתיים לעומת הרבעון האחרון של 2025 – נתון שמעיד על קצב פעילות מתון יותר מזה שמשתקף בנתון הצמיחה הראשי.
בנק ישראל. | צילום: שאטרסטוק
גם שוק העבודה נותר הדוק. שיעור האבטלה הרחבה בקרב בני 25–64 עמד ביולי על 3.2%, ושיעור המשרות הפנויות עלה מעט ל־4.5%. השכר הנומינלי במשק עלה בחודשים אפריל–יוני ב־6.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ואילו השכר במגזר העסקי ללא הייטק עלה ב־5.4% בחודשים מרץ–מאי.
מחירי הדירות בירידה שנתית
בשוק הדיור נותר מלאי הדירות הלא־מכורות גבוה ויציב, בעוד שבמאי וביוני נרשמה עלייה מתונה במספר העסקאות, בעיקר בדירות חדשות. מחירי הדירות עלו ב־0.1% בחודשים מאי–יוני, אך בהשוואה שנתית הם נמוכים ב־1.5%. בחודש יולי נלקחו משכנתאות בהיקף של כ־10 מיליארד שקל, בניכוי עונתיות.
גם המצב התקציבי עמד לנגד עיני הוועדה. הגירעון המצטבר ב־12 החודשים האחרונים עמד ביוני וביולי על 3.4% מהתוצר, מתחת ליעד הגירעון שקבעה הממשלה ל־2026. עם זאת, בבנק ישראל מציינים כי הרמה הנמוכה יחסית נובעת בין היתר מהתקציב ההמשכי בתחילת השנה, שהביא להוצאות אזרחיות נמוכות, וכי אלה עשויות לעלות בהמשך.
דירות חדשות | צילום: דוד כהן, פלאש 9
בבנק מדגישים גם כי עדיין קיימת אי־ודאות בנוגע להגדלת תקציב הביטחון השנה ובשנים הבאות, לאופן שבו הממשלה תממן את התוספות ולהשפעתן על הגירעונות העתידיים.
למרות הפחתת הריבית השלישית ברציפות, בנק ישראל אינו מתחייב כי המגמה תימשך בכל החלטה. הוועדה הבהירה כי תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, הפעילות הכלכלית, אי־הוודאות הגיאופוליטית וההתפתחויות הפיסקליות.
סיכום הדיונים שהובילו להחלטה יפורסם ב־15 בספטמבר, והחלטת הריבית הבאה צפויה להתפרסם ב־21 באוקטובר.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
