על פי נתונים שפרסם השבוע אגף החשב הכללי באוצר, הכנסות המדינה ממיסים בחודש יולי הסתכמו ביותר מ־52 מיליארד שקל – עלייה של 12% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה בכ־362.1 מיליארד שקל, לעומת כ־323.8 מיליארד שקל בשנה הקודמת – גידול של 11.8%.

הגידול בהכנסות הביא את הגירעון המצטבר – הפער בין ההכנסות להוצאות של מדינת ישראל – ב־12 החודשים האחרונים לשיעור של 3.3%. מדובר בשיעור נמוך במיוחד בהתחשב בהוצאות הביטחון הגדולות שנכפו עלינו. בכלל, הממשלה נערכה השנה לגירעון של 4.9%. אז אומנם ייתכנו עוד הוצאות גדולות עד סוף 2026, אבל יש גם סיכוי לא קטן שהשנה תסתיים עם גירעון נמוך בהרבה מהצפי.

בין הסיבות העיקריות לגידול בהכנסות ממיסים בשנה האחרונה – גידול בשכר וברווחי החברות, וכן מיסוי על הפעילות המתרחבת של הציבור בשוק ההון. אבל לא רק. נדבך חשוב בגידול תזרים המיסים (מבלי שיעלו לנו מיסים בגזרות חדשות), הוא שכולם ישלמו מס אמת. עשרות מיליארדי השקלים שעוברים מתחת לרדאר בהעלמות מס שונות, צריכים להצטמצם למינימום. למעשה, היכולת של הממשלה להמשיך את קצב ההכנסות ולצמצם גירעון תלויה גם במידת ההשקעה שלה במיגור תופעות מהסוג הזה, שבכל שנה גורמות למדינת ישראל הפסד של מיליארדים מאי־גביית המס.

בדיוק השבוע חשף מנהל רשות המיסים תוכנית חדשה לשינוי מודל גביית המע"מ. הרעיון הוא תשלום מע"מ אונליין באופן מיידי בעת ביצוע העסקה, כאשר כל בתי העסק ישדרו כל חשבונית באופן אוטומטי ישירות לרשות המיסים.

המע"מ הוא מס עקיף, כזה שמוטל על מוצרים ושירותים ולא ישירות על ההכנסה או הרווח, והוא מהווה כ־30% מסך הכנסות המדינה ממיסים. בשנת 2024 עמדה גביית המע"מ על סכום של 143.3 מיליארד שקל. לכן, התוכנית של רשות המיסים עשויה להשפיע באופן דרמטי על העסקים בישראל.

בעל עסק נדרש לדווח ולשלם את המע"מ שלו אחת לחודש־חודשיים, בהתאם לגודל העסק. ואולם החובה לשלם את המס למדינה נקבעת לפי מועד ביצוע העסקה, כלומר מועד מסירת המוצר או מתן השירות, ולא לפי המועד שבו העסק קיבל את התשלום בפועל מהלקוח. גם אם הלקוח ישלם בעוד חודשיים, בהתאם לתנאי האשראי שקיבל, בעל העסק צריך להעביר כעת את חיוב המע"מ לרשות המיסים. שינוי הפורמט יקל מאוד על העסקים, כאשר הדיווח ותשלום המע"מ יבוצעו רק במועד קבלת התשלום ולא במועד ביצוע העסקה כפי שהחוק מחייב היום, והוא גם יחסוך לא מעט בירוקרטיה.

אז נחמד שאפשר להקל על העסקים בישראל וגם לצמצם בירוקרטיה, אבל איך זה קשור לצמצום הונאות המס ולהגדלת הכנסות המדינה ממיסים? ובכן, אחת העבירות הנפוצות בתחום המס היא ניכוי מס באמצעות חשבוניות פיקטיביות. מדובר בחשבונית שהוּצאה בגין שירות או מכירה שלא בוצעו באמת. שימוש בחשבוניות פיקטיביות בעסק, ודיווח עליהן לצורך קיזוז תשלומי מע"מ, מקטינים בפועל את סכומי המס שהאדם או העסק נדרשים לשלם. העבירה הזו גורמת למדינה הפסדים של מיליארדים, אבל מעבר לכך היא מעניקה כסות למגוון פעילויות לא חוקיות ויוצרת אפיק הכנסה חשוב לארגוני פשיעה וטרור. הללו מוכרים חשבוניות פיקטיביות לעסקים, ומשתמשים ברווחים שהם מפיקים מכך כדי לממן את פעילותם.

כדי להילחם בתופעה הזו, התקבל לפני שנתיים חוק המחייב לקבל אישור מרשות המיסים עבור כל חשבונית בסכום העולה על 25 אלף שקל. באמצעות מערכת מקוונת המכונה "חשבונית ישראל", הרשות מנפיקה מספרי הקצאה לחשבוניות מס, כך שבפועל היא מאשרת כל חשבונית בסכום הזה. כך, עוסק שקיבל חשבונית מס מעוסק אחר בסכום גבוה מ־25 אלף שקלים (לפני מע"מ), לא יוכל לנכות את המע"מ הגלום בחשבונית אם אין לה מספר הקצאה. בתחילת 2026, הסכום המחייב אישור ירד לעשרת אלפים שקלים, ובחודש יוני הושלם שלב נוסף, עם הורדת הסכום המחייב הקצאה לחשבונית לסך של 5,000 שקל ומעלה.

מאז כניסת התוכנית לתוקף ועד תחילת השנה הנוכחית, הצליחה רשות המיסים לבלום חשבוניות פיקטיביות שהיקף המס בהן נאמד ביותר מ־25 מיליארד שקל. כך, מדי חודש נעצרות חשבוניות ששווי המע"מ המצטבר שלהן הוא כמיליארד שקל, ובכל שבוע נחסמות כ־1,000 חשבוניות חשודות של כ־150 עוסקים שונים. במקביל נפתחו עשרות תיקי חקירה נגד מי שניסו לעשות שימוש בחשבוניות החשודות. עד כמה זה אפקטיבי? מתברר שאפילו אנשי רשות המיסים הופתעו ממידת ההצלחה של הפורמט הזה. הצפי הראשוני שלהם היה לחיסכון של כ־100 מיליון שקל בתוך חצי שנה. בפועל, בתוך כמה חודשים מאז תחילת הפעילות השיגה המערכת חיסכון של לא פחות מ־4 מיליארד שקל למדינה.

פיצול מלאכותי

אלא שגם למערכת החדשה הצליחו העבריינים להסתגל ולמצוא שיטות כיצד לעקוף אותה. בין השאר, אותם נוכלים פיצלו את העסקאות באופן מלאכותי לסכומים קטנים יותר, וכך הרחיקו אותן מהרדאר של רשות המיסים. מחקר שערכה הרשות גילה כי בשנת 2025 לבדה חלה הסטת עסקאות אל מתחת לסף הדיווח בסכום שנע בין 12 ל־16 מיליארד שקל, מה שייצר אובדן הכנסות ישיר של 2־3 מיליארד שקלים ממע"מ. כאן אנחנו חוזרים לתוכנית החדשה שמתבשלת. למעשה, מה שמציעים ברשות המיסים הוא להכניס כל חשבונית למערכת הדיגיטלית, כך שכל העסקאות ידווחו וייכנסו למאגר המפוקח, לא משנה מה גודלן.

"כיום אין דיווח של חשבוניות מתחת לרף של 5,000 שקל, מה שיוצר 'חור שחור' שלגביו אין לרשות המיסים נתונים", צוטט השבוע בעיתון גלובס גורם בכיר ברשות המיסים. "ישנו קושי משמעותי לאמוד את היקף התופעה ולהתמודד איתה בכלים הקיימים. רשות המיסים 'עיוורת' בנקודה הזאת. בתוכנית 'מע"מ אונליין' אנחנו בונים שיטה שהיא כמעט חסינה לחשבוניות פיקטיביות, שתאפשר לנו גם להקל על הבירוקרטיה לעסקים. זה ווין־ווין, גם לעוסקים וגם למדינה".

הרפורמה הזו, שגם דורשת שינויי חקיקה, צפויה לעלות על השולחן בדיוני תקציב המדינה לשנת 2027. זה יקרה כבר אחרי הבחירות, בממשלה הבאה, כך שעדיין לא ידוע מה באמת יקודם.

האם זה יפתור לחלוטין את כל הניסיונות להעלמות מס ולצמצום ההון השחור? נראה שלא. העבריינים יתאמצו וכנראה גם יצליחו למצוא דרכים אחרות, אבל אין ספק שמהלכים מהסוג הזה, שחלקם כאמור כבר הופעלו בשנתיים האחרונות, יקשו עליהם מאוד. כשהממשלה ורשות המיסים פועלות כדי לסתום את החורים כמה שאפשר, זה חלק מהותי וחשוב בחיזוק הכנסות המדינה וצמצום הגירעון.