אם אתם שוהים בלונדון, בווינה או בניו־יורק, ותנסו לבקש מהמוכר בחנות לחלק לכם את התשלום על הקנייה לשלושה תשלומים ללא ריבית, לא יהיה לו מושג על מה אתם מדברים. אנחנו הישראלים התרגלנו במהלך השנים לפרוס את הרכישה לתשלומים בכרטיס האשראי, לעיתים ללא תשלום ריבית. אבל לא רבים מודעים לכך שמדובר בשירות ייחודי למדינת ישראל. למעשה, אין כמעט מקום אחר בעולם שיש בו נוהג כזה.
כרטיסי אשראי מעבר לים אינם מציעים בהכרח אפשרות של פריסת חיוב לתשלומים, ודאי לא בחינם. בפועל מדובר בשני שירותים שונים: כרטיס המשמש כאמצעי תשלום, והלוואה הנלקחת מגוף פיננסי (בנק או חברת אשראי חוץ־בנקאית). בזירה הזו יש לא מעט שחקנים, מלבד הבנק, שמתמחים במתן הלוואות צרכניות. אחד הטרנדים שהתפתחו מאוד בשנים האחרונות בעולם בכלל ובארה"ב בפרט הוא BNPL, ראשי התיבות של Buy Now, Pay Later, ובעברית: "קנה עכשיו, שלם אחר כך". המונח הזה מתאר שירות של מתן אשראי ופריסת החוב, שמאפשר ללקוח לרכוש מוצר תוך קבלת הלוואה מיידית בנקודת המכירה עצמה.
נתוני קנייה בשיטת BNPL | צילום: נתוני חברת chageflow
בניגוד לאפשרות התשלומים ה"רגילה", פה ההלוואה מוצעת בעמדת המכירה הפיזית או הווירטואלית, במסגרת שיתוף פעולה של העסק עם החברה הפיננסית. אחרי שבחרתם מוצר, תבחרו איך אתם רוצים לשלם, והחברות הללו ידאגו שזה יהיה לכם הכי נוח. אשראי שנלקח במסגרת BNPL, הוא הלוואה שנלקחת מחוץ למסגרת האשראי. כלומר, העסקה אינה תופסת מקום במסגרת של הלקוח, ולכן אינה תלויה במצב המינוס בבנק או בהיקף הרכישות שכבר ביצעתם בכרטיס האשראי. השיטה הזו מוצעת בשלל תחומים בענף הקמעונאי – מחנויות רהיטים ומגרשי מכירת מכוניות, ועד אתרים לרכישת אביזרי ספורט או רופא השיניים.
הכי מעניין
שיטת ה־BNPL שינתה למעשה את "חוויית" קבלת האשראי. אנחנו קונים ספות ותנורים או הולכים לטיפולי שיניים, ומסתייעים במימון פריסת התשלומים כבר שנים. מה שהתחדש בשיטה הזו הוא התחושה שמדובר בחלק בלתי נפרד מחוויית הקנייה עצמה. ההלוואה הפכה כמעט בלתי נראית, משום שהיא מובנית כביכול כבר בקופה.
לבתי העסק יש תמריץ לשתף פעולה עם חברות כאלו, מכיוון שהן מנגישות ביתר קלות את המוצרים והשירותים ללקוח, שקודם לכן היה עסוק בשאלה "מאיפה אביא את הכסף", או "איך אוכל לשלם את זה בצורה שתעמיס עליי כמה שפחות". מעבר לכך, החברות הפיננסיות משלמות לבתי העסק את מחיר המוצר באופן מיידי, ואחר כך גובות את התשלומים מהלקוח – זאת בניגוד לחברת כרטיסי האשראי למשל, שלרוב מעבירה את הסכום לעסק לפי קצב התשלומים של הלקוח, בהתאם לתנאי העסקה. לפעמים חברות המימון גם מצ'פרות את בית העסק בגין כל עסקת תשלומים כזו. בנוסף, הסיכון בעסקה, ככל שהוא קיים, מוטל על כתפיה של חברת ה־BNPL ולא על בית העסק.
עד כמה התחום הזה התפתח? השוק הזה צבר תאוצה בעולם במהלך משבר הקורונה. רבים נאלצו או העדיפו אז לרכוש אונליין, לא לכולם הייתה יכולת לשלם מיידית את כל הסכום, והאפשרויות השונות לדחיית החוב ופריסתו פרחו והתרחבו. מאז ועד היום, ההיקפים רק הולכים וגדלים. בשנת 2019 למשל, היקפי הרכישות בפורמט הזה עמדו על קצת יותר מ־50 מיליארד דולר. ארבע שנים אחר כך, בשנת 2023, הם הגיעו לכ־360 מיליארד דולר, ובשנה שחלפה הסכום טיפס ל־560 מיליארד דולר, עם יותר מ־400 מיליון משתמשים, כשהצפי הוא לנסיקה של עוד 30% בהיקפים בתוך שלוש שנים.
אבל יחד עם הזינוק המטאורי, מתחילות להתחדד גם הבעיות הצרכניות הנלוות. אין ספק שהנגשת התשלום לצרכן ורכישה ביתר קלות יוצרות אצבע קלה על ההדק, בשעה שסביב העסקה שורר ערפל לא מבוטל. מה באמת גובה הריבית שנגבית (היא בהחלט לא זולה)? האם הלקוחות מודעים די הצורך למשמעות הפריסה ולמחיר שלה? האם בתי העסק וחברות המימון מספקים גילוי נאות כנדרש? זהו אתגר לכל צרכן, אבל במיוחד ללקוחות צעירים שלא תמיד מבינים את המשמעויות של דחיית תשלומים, או לאוכלוסיות כגון קשישים ועולים חדשים, שיתקשו אולי להבין את מכלול הפרטים.
בכלל, סביב העסקאות הללו יש יותר מדי מורכבויות שעלולות לפגוע בצרכנים. למעשה, עסקת BNPL כוללת שתי עסקאות נפרדות: הראשונה היא קניית המוצר או השירות מול בית העסק, והשנייה היא לקיחת הלוואה מגוף חיצוני. כעת, מה קורה אם לקוח התחרט וביטל את הרכישה? מה קורה אם המוכר פשט רגל ולא סיפק את מלוא התמורה – האם הלקוח מחויב להמשיך לשלם על ההלוואה?
אזור הנוחות
השאלות הללו עלו מזמן, ואחרי נמנום ממושך עושה רושם שגופי הפיקוח הממשלתיים ברחבי העולם החלו להתעורר. כך למשל, ממש לאחרונה נכנסו לתוקף הוראות חדשות של ה־FCA , הגוף הרגולטורי המפקח על השוק הפיננסי בבריטניה, המטילות חובות שונות על בתי העסק בהקשר הזה.
ואצלנו? היקפי הרכישות בשיטת ה־BNPL עדיין נמוכים מאוד ביחס לסך האשראי הצרכני. מדובר בקצת יותר ממיליארד שקל בשנה. אבל דווקא כעת, כשהתחום עדיין צעיר ומתפתח בישראל, חשוב לקבוע כללים ולספק הבהרות. בשבוע שעבר פרסמה רשות שוק ההון חוזר ובו שורה של הוראות שייכנסו לתוקף בעוד חצי שנה. בין השאר נקבע כי בעת מתן אשראי יש להבהיר ללקוח כי מדובר בעסקת אשראי נפרדת, שאינה שייכת לגוף המעניק את השירות או מוכר את המוצר, לצד חובת קבלת הסכמתו המפורשת של הלווה לעסקת האשראי.
כחלק מהאסדרה הזו יתקיים מנגנון לביטול עסקת האשראי במקרה של ביטול העסקה עצמה. זאת על רקע מקרים שבהם הספק נקלע לקשיים ולא סיפק את המוצר או השירות, ואולם מאחר שמעניק ההלוואה היה גוף שלישי, הלקוח חויב להמשיך לשלם אף שלא קיבל את המוצר.
מעבר לשמירת זכויות הצרכנים והגילוי הנאות, על הדרך, ההוראות הללו פורמות למעשה (למורת רוחם של נותני האשראי) חלק מהייחודיות של שיטת הקנייה הזו. ההלוואה שהפכה כמעט בלתי נראית ונבלעה למעשה בהליך הקנייה, בולטת כעת יותר, דבר שאולי יגרום לצרכן להשקיע מעט מחשבה בצורך לקחת הלוואה יקרה, או אפילו בצורך לקנות בכלל את המוצר.
יתרה מכך, לעיתים עצם הנוחות שבפריסת התשלומים עלולה לגרום לקונה להעדיף את המסלול הזה גם כאשר סכום הקנייה נמוך יחסית, ומבלי שיש לו צורך בכלל בתשלומים נושאי ריבית. הצבת זרקור על עסקת ההלוואה המובלעת היא בהחלט צעד צרכני חשוב.