נתקלתם בפרסומת ל"איתור כספים" או סיוע בפדיון חסכונות? מדובר במכה של ממש, שגרמה נזק לאלפי חוסכים; הם גם שילמו עמלות יקרות במיוחד על שירות שניתן לקבל בחינם, וגם נפגעו בזכויות הביטוחיות שלהם. בקרוב, התופעה הזו אולי תגיע אל קיצה או לפחות תצומצם מאוד.
תכף ננסה להבין מה הולך להשתנות כדי לשמר את החסכונות שלנו, אבל לפני כן דוגמה טרייה. בחודש שעבר הודיעה הרשות להגנת הצרכן על הטלת קנס של כ־4 מיליון שקלים על חברת "אלמוג פתרונות פיננסיים", המשווקת את עצמה כמסייעת לצרכנים לקבל הלוואות והחזרי מס, ובעיקר "לאתר" כספים שנשכחו. בעקבות תלונות שהתקבלו פתחה הרשות בחקירה, וממנה עלה כי החברה פעלה כלפי מאות צרכנים בשיטות מכירה פסולות. בין השאר, היא יצרה מצג שווא שלפיו איתור הכספים יתבצע ללא תשלום, בעוד שבמעמד שיחת המכירה, החברה קשרה את הצרכנים בעסקה בתשלום. החברה הציגה לצרכנים מצג כוזב של "איתור" כספים, בעוד שבפועל היא "מצאה" לצרכנים כספים שנחסכו בקופות גמל, פנסיות וקרנות ההשתלמות שלהם. בקיצור, לא איתור ולא נעליים, אלא הכסף שחסכו משכר עבודתם.
לדברי הרשות להגנת הצרכן, אותה חברה הציגה לצרכנים תנאי שלפיו הם ישלמו רק אם היא תצליח לאתר כספים. בפועל, כמעט לכל אדם קיימת לפחות קרן או קופה אחת הניתנת למשיכה. תמורת האיתור ה"מתוחכם" הזה נדרשו הלקוחות לשלם לכל הפחות 1,800 שקל בתוספת מע"מ אם לא יסכימו לפדות את הכספים, וכן דמי פתיחת תיק בסך 300 שקל פלוס מע"מ. נזכיר שוב: מדובר בחסכונות שניתן "לאתר" בצורה פשוטה ובחינם.
הכי מעניין
מספר הבקשות | צילום:
וזה לא נגמר. ברשות טוענים כי החברה החתימה את הצרכנים על שטרי חוב ללא ידיעתם, וללא הסבר על משמעות החתימה. כאשר הלקוחות הבינו שנפלו קורבן למצג כוזב וביקשו להתנער מהעסקה ואף לא מימשו אותה כלל, נקטה נגדם החברה הליכי גבייה. החברה פתחה תיקי הוצאה לפועל כנגד אלף לקוחות, בסכום כולל של לפחות 4.5 מיליון שקל. עד כמה שהדבר אבסורדי, החברה השתמשה במערכת האכיפה של ההוצאה לפועל שתסייע לה לגבות כספים שחויבו "תוך הטעיה שיטתית ופגיעה חמורה בצרכנים", כדברי הממונה על הרשות להגנת הצרכן.
בשל חומרת המעשים, הרשות נקטה לראשונה צעד תקדימי והורתה למנהל מערכת ההוצאה לפועל לעצור את ההליכים באותם תיקים שנפתחו. בנוסף, בהתאם לסמכות שניתנה לה, היא הורתה לחברות הפיננסיות השונות, כגון חברות האשראי, על הפסקת סליקת התשלומים לאותה חברה, כך שהיא לא תוכל לקבל כספים.
מפתיע או לא, מתברר שזה איננו התקדים היחיד שקשור בעסק הבעייתי הזה. השם "אלמוג פתרונות פיננסיים" נשמע לי מוכר, ואז נזכרתי שלפני חצי שנה בדיוק כתבתי עליהם כאן. בינואר האחרון קנסה רשות שוק ההון את אותה חברה ב־2.3 מיליון שקל – הקנס הגבוה ביותר שהוטל על עוסק מורשה בגין הפרות נרחבות של חוק הייעוץ הפנסיוני. גם אז הגיעו תלונות רבות ונפתחה חקירה. התברר שהעסק המדובר פעל בשם הלקוחות לאתר חסכונות ולפדות אותם, ללא רישיון לעסוק בתחום כחוק. מעבר לעמלה השמנה שנגבתה על כל פדיון כזה (פעולה שכאמור ניתן לבצע בחינם), בעקבות פדיון הכספים טרם מועד המשיכה המותר לפי דין – אז, כמו עכשיו, נאלצו הלקוחות לשלם מס שהגיע עד 35%, זאת תוך פגיעה בלתי הפיכה בחיסכון הפנסיוני שלהם ובכיסויים הביטוחיים בקרן הפנסיה.
הקנס המדובר כנראה לא ממש הרתיע את חברת אלמוג ואת בעליה מיטל נלי מזרחי, וכעת, אחרי שקיבלה קנס נוסף מהרשות להגנת הצרכן (חלקו קנס אישי), היא פונה לעזרת בית המשפט. בבקשת ערעור שהגישה לבית משפט השלום בחיפה טוענת מזרחי כי מנסים להפוך אותה ל"שעיר לעזאזל", וכי "ההחלטה פוגעת במצבה הכלכלי והמשפחתי ועלולה להביא לקריסתה הכלכלית", שכן היא "מפרנסת יחידה".
שיחה לפני משיכה
חברת אלמוג לא לבדה. יש עוד כמוה, אך הדבר לא גורע מחומרת המעשים. מעניין מה חושבים על הטענות הללו אותם מאות ואולי אלפי אנשים ששליש מהחיסכון שלהם נמחק בתשלומי מס מיותרים, ושזכויותיהם הפנסיוניות נפגעו לאחר ששודלו למשוך כספים טרם המועד; או מה מרגישים אלו שנפתח להם תיק בהוצאה לפועל עם חוב תופח אחרי שהצליחו להחתים אותם במצג שווא, כדברי הרשות להגנת הצרכן, על התחייבות לתשלום בגין שירות שלא בוצע בפועל.
הערעור שהגישה בעלת החברה ממתין להחלטת בית המשפט, ובינתיים הורתה שופטת בית משפט השלום בחיפה שלא לבצע חלק מהסנקציות שהטיל עליה הממונה על רשות הגנת הצרכן. ללא הרתעה, עיצומים וקנס כספי, בלתי אפשרי להילחם בתופעות הבזויות הללו, ודאי אם בתי המשפט לא יראו לנגד עיניהם את החשיבות הציבורית של מיגור ההטעיות והונאות הצרכנים. ואולם מצד הרגולטור כן אפשר להצביע על שינוי חשוב, לפחות בנוגע לשידול וסיוע למשיכת כספי חיסכון טרם המועד ובמחיר מופקע.
השבוע פרסם הממונה על שוק ההון, עמית גל, הוראות מחייבות בנושא, ולפיהן מנהלי החסכונות (קרנות הפנסיה, הביטוח וקופות הגמל) לא יוכלו עוד לאשר משיכות באופן אוטומטי. בכל פנייה יזומה של לקוח למשיכת כספים שלא כדין, יחויב מנהל החיסכון לבצע שיחת שירות טלפונית באמצעות נציג אנושי טרם ביצוע המשיכה ובסמוך למועד קבלת הבקשה. בשיחה זו יידרש הנציג להציג בצורה שקופה את סכום המשיכה המבוקש, להסביר כי הפעולה עשויה להביא לחיוב במס המרבי בגובה 35%, ולפרט את הפגיעה הצפויה בכיסויים הביטוחיים ובקצבה.
כמו כן, על הנציג לציין את פרטי הקשר של סוכן הביטוח או בעל הרישיון המעניק ללקוח שירות מתמשך ככל שגורם כזה קיים, אם כי ההוראות אינן מחייבות שפעולת משיכת הכספים תבוצע אך ורק דרך בעל הרישיון הרשום – צעד שהיה עשוי להציב הגנה נוספת על החוסך. הנציג יחויב לציין בפני החוסך שהוא יכול לבצע את המשיכה ישירות מול מנהלי החיסכון ללא כל עלות – שוב, כדי להתמודד עם התופעה של שכר הטרחה הנגבה על איתור ומשיכת חסכונות. במקרים שבהם סכום המשיכה עומד על 50 אלף שקל ומטה, מנהלי החיסכון יוכלו לשלוח הודעה דיגיטלית במקום שיחה מנציג. בכל מקרה, משיכת הכספים תתבצע בפועל רק לאחר קבלת אישור מפורש של החוסך.
האם ההוראות הללו, שייכנסו לתוקף בעוד שלושה חודשים, יעצרו את התופעה המקוממת? נראה שלא, אבל הן בהחלט עשויות לצמצם אותה.