גם ברשות המיסים הופתעו מהצלחת המאבק בהון השחור

בשבוע שעבר נכנס לתוקף שלב נוסף ברפורמה שנועדה להילחם בעבירות המס, שכבר חסכה למדינת ישראל מיליארדי שקלים. למרות הניסיונות לעכב ולמסמס אותה, ההתעקשות הוכיחה שמדובר באחד המהלכים החשובים למלחמה בהון השחור.

בכל שנה מפסידה מדינת ישראל מיליארדי שקלים מהעלמות מס, ולמרות שינויי חקיקה והגברת האכיפה, רשויות המס לא ממש מדביקות את הקצב. אחת העבירות הנפוצות ביותר היא ניכוי מס באמצעות חשבוניות פיקטיביות. מדובר בחשבונית שהוּצאה בגין שירות או מכירה שלא בוצעו באמת. שימוש בחשבוניות פיקטיביות בעסק, ודיווח עליהן לצורך קיזוז תשלומי מע"מ או כהוצאה, מקטינים בפועל את סכומי המס שהאדם או העסק נדרשים לשלם. העבירה הזו גורמת למדינה הפסדים של מיליארדים, אבל מעבר לכך היא מעניקה כסות למגוון פעילויות לא חוקיות ויוצרת אפיק הכנסה חשוב לארגוני פשיעה וטרור. הללו מוכרים חשבוניות פיקטיביות לעסקים, ומשתמשים ברווחים שהם מפיקים מכך כדי לממן את פעילותם.

משרד האוצר החליט בתבונה להילחם במכת המדינה הזו בדרך שמשנה את כללי המשחק. לפני שנתיים נכנס לתוקף חוק המחייב לקבל אישור מרשות המיסים עבור כל חשבונית בסכום העולה על 25 אלף שקל. באמצעות מערכת מקוונת המכונה "חשבונית ישראל", הרשות מנפיקה מספרי הקצאה לחשבוניות מס, כך שבפועל היא מאשרת כל חשבונית בסכום המדובר. כך, עוסק שקיבל חשבונית מס מעוסק אחר בסכום גבוה מ־25 אלף שקלים (לפני מע"מ), לא יוכל לנכות את המע"מ הגלום בחשבונית אם אין לה מספר הקצאה. בתחילת 2026, הסכום המחייב אישור ירד לעשרת אלפים שקלים, ובשבוע שעבר הושלם שלב נוסף, עם הורדת הסכום המחייב הקצאה לחשבונית על 5,000 שקל ומעלה.

חובת הקצאת מספר בגין כל חשבונית, ודאי בסכומים נמוכים יחסית, יוצרת בעיה קשה למעלימי המס. כך למשל, לפני כמה חודשים נעצר בעל חברת הובלות בחשד לניכוי אלפי חשבוניות פיקטיביות בפרק זמן קצר של ימים בודדים בלבד. סכום החשבוניות הכולל עומד על כ־49.5 מיליון שקל, כאשר המע"מ בגינן מסתכם בכ־8.9 מיליון שקל. כדי להתחמק מדיווח ומהקצאת מספרי חשבוניות, סכום כל חשבונית שקוזזה עמד על 19,492 שקל, כאשר באותו זמן הרף להקצאת חשבונית עמד על 20 אלף שקל. בכלל, ברשות מעוניינים להוריד את רף הדיווח כך שהוא יחול על כל סכום, רעיון שצפוי לעורר התנגדות רבה במגזר העסקי.

עד כמה זה אפקטיבי? מתברר שאפילו אנשי רשות המיסים הופתעו ממידת ההצלחה של הפורמט החדש. הצפי הראשוני שלהם היה לחיסכון של כ־100 מיליון שקל בתוך חצי שנה. בפועל, בתוך כמה חודשים מאז תחילת הפעילות השיגה המערכת חיסכון של לא פחות מ־4 מיליארד שקל למדינה.

מאז כניסת התוכנית לתוקף ועד תחילת השנה הנוכחית, הצליחה רשות המיסים לבלום חשבוניות פיקטיביות שהיקף המס בהן נאמד ביותר מ־25 מיליארד שקל. מיותר לציין שללא המערכת הזו, הכסף היה נגזל מקופת המדינה. כך, מדי חודש נעצרות חשבוניות ששווי המע"מ שלהן כמיליארד שקל, ובכל שבוע נחסמות כ־1,000 חשבוניות חשודות של כ־150 עוסקים שונים. במקביל נפתחו עשרות תיקי חקירה נגד מי שניסו לעשות שימוש בחשבוניות החשודות.

אז אומנם מדובר בצעד חשוב ובהצלחה גדולה, אבל כמו בהרבה תחומים אחרים, העבריינים משקיעים מאמצים גדולים כדי לנסות לעקוף את המערכת. לאחרונה דווח בעיתון גלובס על כמה מקרים שבהם ארגוני פשיעה הצליחו לפרוץ למערכות הנהלת החשבונות של חברות לגיטימיות שרשות המיסים לא נוטה לעצור את החשבוניות שלהן, ולהוציא דרכן חשבוניות פיקטיביות.

ההסתננות מתבצעת במגוון דרכים: פריצה למיילים או לטלפונים של נושאי משרה וגניבת סיסמאות, גניבת זהות, או הוצאת פרטי הגישה במרמה. ברגע שהושגה גישה, "המסתנן" נכנס לאזור האישי ומפיק חשבוניות פיקטיביות. למרות חשש גדול וגם לא מעט תרעומת בקרב עסקים לגיטימיים רבים על רשות המיסים, ברשות ציינו כי הם מודעים לתופעה אך הדגישו שלא מדובר בפריצה למערכת של הרשות אלא גניבת זהות חיצונית, ובעיקר, לטענתם, מדובר באחוז אחד בלבד מסך החשבוניות הפיקטיביות שנחשפות. "אנחנו לא מחכים לדיווחים אלא מפעילים כלי AI וסייבר כדי לזהות אתרי פישינג וגניבות זהות בזמן אמת", צוטט גורם בכיר ברשות המיסים. "במקרים רבים אנחנו מצליחים להוריד את התשתיות האלה עוד לפני שזהות אחת נגנבת".

המערכת הזו, שהחודש מלאו לה שנתיים, ממלאת תפקיד חיוני וחוסכת למדינה סכומי עתק. היא מספיק חשובה כדי שרשות המיסים, משטרת ישראל וכלל רשויות האכיפה יתאמצו לשמר את האפקטיביות שלה, וגם למנוע פגיעה בעסקים לגיטימיים שומרי חוק.