העולם שלנו צמא לחשמל, והצמא הזה מתגבר בקצב שמעולם לא היה כמוהו. מבט מהיר על המספרים יגלה שהגדילה העצומה הזו לא מתרחשת בגלל שינויים דמוגרפיים טבעיים או עוד כמה מיליוני תושבים שהפעילו מזגנים בקיץ, אלא בגלל כוח חישוב טהור. מהפכת הבינה המלאכותית שואבת אנרגיה ברמות שקשה לתפוס. כדי לסבר את האוזן, שאילתה פשוטה של בינה מלאכותית יוצרת/צורכת בערך פי עשרה יותר חשמל מאשר חיפוש טקסטואלי רגיל במנוע חיפוש.

כשמקבצים את כל שאילתות החישוב האלו ואת אימון המודלים לתוך חוות שרתים (דאטה סנטר) מודרנית, המספרים הופכים לגרנדיוזיים. חוות שרתים מתקדמת אחת, מהסוג שמפעילות ענקיות הטכנולוגיה, יכולה לצרוך בין 100 ל-300 מגה-וואט של חשמל ברציפות – צריכת אנרגיה ששקולה לזו של עיר גדולה המונה כמאתיים עד שלוש מאות אלף תושבים.

סוכנות האנרגיה הבינלאומית העריכה לאחרונה שעד שנת 2030, צריכת החשמל העולמית של מרכזי נתונים תכפיל או אפילו תשלש את עצמה. המשמעות היא שהאנושות תידרש להקים תשתיות ייצור חשמל חדשות בהיקף השווה לתפוקה של מדינה שלמה כמו גרמניה, רק כדי להשאיר את השרתים דולקים.

מוכרי האתים והמכושים של עמק הסיליקון

ההייפ והבאז הגדולים זרמו בשנתיים האחרונות לענקיות מוכרות כמו אנבידיה, ברודקום או גוגל. אלו החברות שאנחנו צורכים את שירותיהן ומוצריהן מדי יום, והגרפים שלהן נראים בהתאם. אבל ההיסטוריה הכלכלית אוהבת לחזור על עצמה ומלמדת אותנו שיעור חשוב.

ממש כמו בימי המהפכה התעשייתית או הבהלה לזהב של קליפורניה, כשכולם רצו להשקיע בכורי הזהב עצמם, את הכסף המתוחכם עשו דווקא העסקים שמכרו להם את האתים, המכושים ומכנסי העבודה. בהקשר שלנו, המכושים הם תשתיות החשמל, והאנשים שאנחנו מחפשים הם החשמלאים. אי אפשר לאמן מודל שפה מתקדם בלי רשת חשמל יציבה שתתמוך בו. לעיתים קרובות, רווחי יותר לחפש את חברות התשתית, אלו שבונות את היסודות למהפכה. חלקן חברות גדולות וחלקן קטנות מאוד, אבל כולן מציגות פוטנציאל צמיחה מרשים כי הן מחזיקות במוצר פורץ דרך שהבינה המלאכותית פשוט לא יכולה לחיות בלעדיו.

10 חברות האנרגיה שמאירות את העתיד

הכנתי עבורכם רשימה של עשר חברות ציבוריות מסקרנות במיוחד הנסחרות בבורסה. לא תמצאו כאן את חברות הנפט המסורתיות והכבדות, אלא שחקניות חדשניות שמתעסקות בייצור, ניהול ואגירת אנרגיה בדרכים מקוריות, כאלו שלא כולם מכירים אבל בהחלט שווה לעקוב אחריהן:

אוקלו $OKLO – החברה הזו, שזוכה לגיבוי פומבי והשקעה מצד סם אלטמן, מתמחה בתכנון והקמה של כורים גרעיניים זעירים. הרעיון הוא לייצר תחנות כוח גרעיניות קטנות, בטוחות ומקומיות שיכולות לספק חשמל נקי ויציב ישירות לחוות שרתים, מבלי להיות תלויים ברשת הארצית. מבחינה כלכלית מדובר בחברה שנמצאת בשלבים מוקדמים וללא הכנסות משמעותיות כרגע, אך הפוטנציאל שלה עצום. היא כבר חתמה על הסכמי הבנות לאספקת חשמל לחיל האוויר האמריקאי ולמרכזי נתונים גדולים (כמו $META של מטה). מדובר בחברה עם סיכון לא מבוטל, אך עם פוטנציאל לשנות את חוקי המשחק.

נוסקייל פאוור $SMR – עוד שחקנית בולטת מאוד בתחום הכורים הגרעיניים המודולריים, והראשונה שקיבלה אישור תכנון רשמי מהוועדה לפיקוח גרעיני בארצות הברית. ההכנסות שלה עדיין נמוכות ועומדות על מיליוני דולרים בודדים, אך המודל הכלכלי שלה נשען על ייצור המוני של רכיבי כור במפעל והרכבתם המהירה בשטח. הפוטנציאל העסקי טמון ביכולת לשווק את הטכנולוגיה למדינות ותאגידים שזקוקים לאנרגיית בסיס רציפה ונקייה כחלופה משמעותית לפחם וגז.

בלום אנרגיה $BE – בלום מייצרת תאי דלק מבוססי תחמוצת מוצקה. במילים פשוטות יותר, מדובר בקופסאות מתכת טכנולוגיות שיודעות להמיר גז טבעי או מימן לחשמל בתהליך אלקטרוכימי נקי, ללא שריפה וללא תלות ברשת החשמל המרכזית הקורסת לעיתים. החברה רושמת הכנסות יפות שכבר חצו את רף ה-1.3 מיליארד דולר בשנה. הלקוחות שלה כוללים בתי חולים, רשתות קמעונאות ענקיות, וחברות ענן מתקדמות שחייבות חשמל זמין בכל שעות היממה ללא נפילות מתח.

פלואנס אנרגיה $FLNC – מיזם משותף שהוקם על ידי ענקית האלקטרוניקה העולמית סימנס. פלואנס מתמחה באגירת אנרגיה בקנה מידה רשתי. כשהשמש זורחת או הרוח נושבת, נוצר לרוב עודף חשמל שצריך לאגור אותו ביעילות לשעות הערב. פלואנס מוכרת מערכות אגירה מפלצתיות מבוססות סוללות מתקדמות, ומכניסה מעל ל-3 מיליארד דולר בשנה. פוטנציאל הצמיחה שלה נגזר ישירות מהמעבר העולמי לאנרגיות מתחדשות שדורשות פתרונות איזון אמינים לרשת. אגב, הודיעה ממש אתמול על שת"פ עם... אנבידיה.

אנרג'י וולט $NRGV – אחת החברות החדשניות והמסקרנות ביותר ברשימה, שמציגה פתרון לאגירת אנרגיה מבוסס כוח המשיכה. החברה בונה מנופים עצומים שמרימים בלוקים כבדים מחומרים ממוחזרים כשיש עודף חשמל זול, ומפילים אותם חזרה מטה כדי להפעיל טורבינות כשצריך לייצר חשמל. החברה מכניסה כיום מאות מיליוני דולרים ממיזמים פעילים בסין ובארצות הברית. הפוטנציאל הגדול שלה הוא פתרון אגירה לטווח ארוך במיוחד, ללא שימוש בכימיקלים שמתכלים או מתקלקלים עם הזמן.

איוס אנרגיה $EOSE – איוס פיתחה טכנולוגיית סוללות לאגירת אנרגיה המבוססות על אבץ במקום על הליתיום המסורתי. היתרון הכלכלי והתפעולי הגדול הוא שהסוללות הללו זולות בהרבה לייצור, בטוחות יותר מאחר והן אינן מתלקחות, ומתאימות במיוחד לפריקת אנרגיה ממושכת של שעות ארוכות הרלוונטית לחוות שרתים. החברה נמצאת בשלב מסחור מוקדם עם הכנסות של עשרות מיליוני דולרים, אך היא מתהדרת בצבר הזמנות הולך וגדל מצד לקוחות שמחפשים אלטרנטיבות לליתיום.

אי.אס.אס טק $GWH – החברה הזו פיתחה סוללות זרימה המבוססות על שילוב מפתיע של ברזל, מלח ומים בלבד. הטכנולוגיה הייחודית מאפשרת אגירת אנרגיה נקייה לחלוטין ללא שום ירידה בקיבולת הסוללה, גם אחרי עשרים שנות עבודה מאומצת. ההכנסות הנוכחיות של החברה עדיין זעומות, מה שהופך אותה להשקעה מוקדמת, אך אם היא תצליח להוזיל את עלויות הייצור ולעבור לייצור מסחרי רחב, היא עשויה לטרוף את קלפי שוק האגירה התעשייתית.

נקסטראקר $NXT – חברה שמייצרת את המוח והמכניקה שמאחורי השדות הסולאריים הגדולים בעולם. היא מספקת תוכנה וצירים מכניים חכמים שמסובבים את הפאנלים הסולאריים פיזית כך שיעקבו בדיוק מושלם אחרי תנועת השמש לאורך היום, מה שמגדיל דרמטית את תפוקת החשמל של השדה. מדובר בחברה סופר-רווחית עם הכנסות שחצו את קו ה-2.5 מיליארד דולר. הלקוחות שלה הם יזמי התשתיות שמקימים את שדות הענק שיזינו את מרכזי הנתונים של גוגל ואמזון בעתיד הקרוב.

סטאם $STEM – בשונה מרוב החברות ברשימה, סטאם לא מתעסקת בייצור חומרה כבדה או סוללות, אלא בתוכנה טהורה מבוססת בינה מלאכותית. התוכנה שלה מנהלת את רשת החשמל של הלקוח בצורה חכמה – היא יודעת מתי בדיוק הכי זול לאגור חשמל מהרשת הארצית, ומתי הכי משתלם כלכלית להשתמש בחשמל האגור או אפילו למכור אותו בחזרה לרשת ברווח. החברה מכניסה מאות מיליוני דולרים בשנה, והפוטנציאל שלה טמון בשולי הרווח היפים שמאפיינים חברות תוכנה.

קונסטליישן אנרגיה $CEG – למרות שלא מדובר בסטארט-אפ צעיר וקטן, הגישה המסחרית שלה שוברת מוסכמות. קונסטליישן היא המפעילה הגדולה ביותר בארצות הברית של תחנות כוח גרעיניות. לאחרונה היא עשתה גלים בשוק כשחתמה על עסקת ענק ל-20 שנה במסגרתה תמכור את כל החשמל שתייצר בתחנת אי שלושת המילין (שאותה היא מחזירה לפעילות) ישירות למרכזי הנתונים של מיקרוסופט. עם הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים, החברה הזו מוכיחה למשקיעים שגם שחקניות ותיקות מאוד יכולות להיות הפתרון המודרני, היציב והרווחי ביותר לרעב האנרגטי החדש.

המרוץ לפיתוח המודל הבא של הבינה המלאכותית מוגבל כיום לא רק על ידי מחסור במתכנתים או שבבים, אלא בעיקר על ידי מחסור אקוטי בחשמל. המשקיעים שידעו לזהות את תקרת הזכוכית הזו, ולנתח מבעוד מועד אילו טכנולוגיות יאפשרו לענקיות הטכנולוגיה להמשיך את הצמיחה המטאורית שלהן, עשויים למצוא הזדמנויות השקעה מרתקות במקומות שרוב הציבור מפספס.