השקל המשיך להתחזק גם השבוע מול הדולר, שירד לרמה של כ־2.84 שקלים. התחזקות המטבע הישראלי אמורה להפחית את עלויות המוצרים וחומרי הגלם המיובאים, אבל ההשפעה אינה מורגשת עדיין אצל רוב הצרכנים בארץ.
על רקע זה פנה השבוע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לראשי הארגונים העסקיים בדרישה לפעול להורדת מחירים מיידית. סמוטריץ' ביקש מהם לכנס את היבואנים והעסקים החברים באיגודיהם, ולפעול לכך שהירידה תתבטא גם במחיר הסופי לצרכן.
לפי נתוני משרד האוצר, השקל התחזק ביותר מ־24 אחוזים מאז נובמבר 2024, בכמעט 20 אחוזים בשנה האחרונה ובכ־11 אחוזים מתחילת 2026. סמוטריץ' טען כי על אף הירידה החדה בעלויות הייבוא, המחירים לצרכן נותרו גבוהים או ירדו בשיעור מזערי בלבד. "הציבור הישראלי לא נהנה באופן מספק והגון מההוזלה", כתב שר האוצר. "בעוד שעלויות הייבוא של העסקים ירדו באופן חד, המחירים לצרכן נותרו ברמתם הגבוהה או ירדו באופן מינורי. הפער מתורגם לגידול ברווחיות על גבו של האזרח, ללא הצדקה כלכלית. לא ייתכן שתפנו לממשלה בדרישה לחבילות סיוע בעיתות משבר, אך כשיש רווחה כלכלית בשווקים תמנעו אותה מאזרחי ישראל. האחריות שאתם מצהירים עליה חייבת לבוא לידי ביטוי במחיר על המדף".
הכי מעניין
מהצד השני, התחזקות השקל מעוררת דאגה גוברת בקרב יצואנים וחברות הייטק, שמוכרים מוצרים ושירותים בדולרים, אך משלמים בשקלים על הוצאותיהם, בעיקר שכר לעובדים. התחזקות המטבע המקומי שוחקת את רווחיהם. הדבר משול לירידה של חמישית מההכנסות בתוך שנה.
בשבועות האחרונים נשמעות אזהרות מצד גורמים בתעשייה מפני פגיעה בכושר התחרות של הייצוא הישראלי ומפני השלכות אפשריות על התעסוקה. החשש מורגש במיוחד בענף ההייטק, שעיקר המכירות שלו מחוץ לישראל. חברת ויקס הודיעה השבוע על גל פיטורים נרחב של כ־20 אחוזים מכוח האדם שלה. היא הצביעה על שער הדולר כגורם המרכזי בהחלטה, במקביל לשינויים גדולים העוברים על הענף, כולל מהפכת הבינה המלאכותית.
ההתפתחויות בשוק מטבעות החוץ מגיעות ימים ספורים לאחר שבנק ישראל הפחית את הריבית במשק ב־0.25 נקודות אחוז לרמה של 3.75 אחוזים. בעקבות ההחלטה ירדה ריבית הפריים ל־5.25 אחוזים. זו הפחתת הריבית השנייה מתחילת 2026, והיא התקבלה על רקע התמתנות האינפלציה, שעומדת כעת על 1.9 אחוזים, לצד ההתחזקות החדה של השקל.
הפחתת הריבית לא הצליחה עד כה לבלום את מגמת התחזקות השקל, ובימים שלאחר ההחלטה המשיך המטבע להתחזק.
שר האוצר מתח ביקורת על מדיניות בנק ישראל בעקבות ההחלטה, ואמר כי הורדת הריבית המזערית הייתה "מעט מדי, מאוחר מדי". גם בהתאחדות התעשיינים טענו כי מדובר ב"החלטה תלושה מהמציאות, המפקירה את ליבת הצמיחה של המשק". הם קראו לבנק ישראל לנקוט צעדים כדי למתן את התחזקות השקל ולסייע ליצואנים ולתעשייה המקומית.
בנק ישראל אינו מצהיר בשלב זה אם בכוונתו להתערב בשוק מטבע החוץ, בין השאר באמצעות רכישת דולרים - כלי ששימש אותו בעבר כדי למתן התחזקות חדה של השקל. בבנק נוהגים להדגיש ששער החליפין נקבע בשוק, ושהתערבות מתקיימת רק במקרים חריגים ובהתאם לשיקולים מקרו־כלכליים רחבים.