בינה מלאכותית שמובילה לפיטורים: הסיפור של וויקס ושל תעשיית ההייטק

חברת הייטק שהפכה לסמל של הצלחה ישראלית, נערכת לגל הפיטורים הגדול בתולדותיה. לפי הדיווחים, וויקס עומדת לפטר מאות עובדים. הצעד הזה מסמן לא רק רגע קשה לחברה אחת ועובדיה, אלא שינוי עמוק בענף כולו. חברות טכנולוגיה בכל העולם, כולל הגדולות והמוכרות שבהן, מפטרות עובדים לא מתוך מצוקה כלכלית, אלא כדי למקד את פעילותן ולהתמודד עם מהפכת הבינה המלאכותית שמטלטלת את התעשייה כולה.

במשך שנים מכרה וויקס לעסקים קטנים, לעצמאים וליזמים את האפשרות לבנות אתר בלי לדעת לתכנת. היא הייתה חלק מהמהפכה שהפכה את בניית האתרים לפשוטה, נגישה וזולה יותר, באופן שייתר חלק מהצורך בבוני אתרים מקצועיים. כעת מגיעה טכנולוגיה חדשה, חזקה ומהירה יותר, שמאיימת להפוך את וויקס עצמה למיותרת. כלי בינה מלאכותית יכולים לבנות, לכתוב, לעצב ולשפר מוצרים דיגיטליים בתוך דקות. חלק מהמתכנתים והעובדים של וויקס הפכו למיותרים, כי כלי בינה מלאכותית שהיא בעצמה פיתחה עושים עבודה של צוות שלם באמצעות מתכנת אחד. החשש הוא שגם הלקוחות יוכלו מעתה לפתח אתרים בעצמם, בלי להיעזר כלל בחברה.

הסיפור של וויקס הוא הסיפור של התעשייה כולה: המגזר שייצר כלים טכנולוגיים שהחליפו הרבה עובדים מסורתיים, מוצא את עצמו בצד השני של המתרס. חברות טכנולוגיה בכל העולם מצמצמות כוח אדם, ובמקרים רבים מציינות את מהפכת הבינה המלאכותית כחלק מהסיבה. ההתקדמות המואצת שלה מייתרת את הצורך בעבודות תוכן פשוטות, בשירות לקוחות אנושי בהיקפים גדולים, ובצוותים גדולים למשימות בסיסיות. העובדים הנותרים יכולים לייצר הרבה יותר תפוקה בהרבה פחות זמן.

הבינה המלאכותית כבר כאן והיא משנה את חיינו. היא כותבת לנו מיילים, מסכמת מסמכים, מתרגמת, מנסחת מצגות, עוזרת לתכנת, מייצרת תמונות, עורכת סרטונים, בונה קמפיינים, עונה ללקוחות, מנתחת נתונים ומציעה אבחנות. במקרים רבים היא עדיין טועה, שלא לומר ממציאה, והיא דורשת בדיקה אנושית צמודה, אבל הכיוון הכללי ברור: יותר ויותר משימות שבעבר דרשו זמן של עובד מיומן, יכולות היום להתבצע בתוך דקות, כמעט ללא מגע יד אדם.

השינוי מוליד שלל תחזיות שנעות בין אפוקליפסה מוחלטת לתעשיית ההייטק ואבטלה המונית, ובין תחזית אוטופית יותר כמו של אילון מאסק, שטען כי בתוך 10 עד 20 שנה העבודה עשויה להפוך לאופציונלית, וכי בינה מלאכותית ורובוטיקה יוכלו לייצר עושר ושפע ברמה שתצמצם את הצורך בעבודה ותהפוך לתחביב יותר מאשר הכרח כלכלי. כמו בתחזיות טכנולוגיות רבות, סביר להניח ששתי התחזיות נכונות במידה, וכי שתיהן גם לא יתגשמו בדיוק כפי שחוזים אותן.

החשש ממהפכות טכנולוגיות לא נולד עם הבינה המלאכותית. הוא מלווה כמעט כל קפיצה גדולה בפריון מאז המהפכה התעשייתית, ולמעשה גם קודם לכן. כבר במאה ה־19 פועלים באנגליה, שכונו הלודיטים על שם מנהיגם, שברו מכונות אריגה מפני שראו בהן איום ישיר על פרנסתם. בהמשך מכונות חקלאיות עוררו התנגדות בקרב פועלים כפריים. במאה ה־20 הפחד עבר אל פסי הייצור, הרובוטים, המחשבים האישיים והאינטרנט. בכל פעם נשמעה התחזית שהמכונה תייתר בני אדם, ובכל פעם המציאות הייתה מורכבת יותר: מקצועות מסוימים נעלמו או הצטמצמו, אחרים נולדו במקומם, ורוב המקצועות פשוט השתנו.

הבינה המלאכותית היא הגולם שקם על יוצרו: אם מהפכות טכנולוגיות קודמות איימו בעיקר על עובדי הכפיים והפקידים הפשוטים, הפעם האיום מורגש דווקא במקצועות שנחשבו עד לא מזמן מוגנים יחסית: תכנות, כתיבה, משפטים, עיצוב, פיננסים, שירות לקוחות וניהול ידע.

"עד היום מהפכות טכנולוגיות פגעו בעיקר במשרות של עובדי צווארון כחול, הבינה המלאכותית מאיימת על משרות של עובדי הצווארון הלבן", מאבחן רועי שגיב, מנהל השקעות במגדל שוקי הון. "מודלים שיודעים לתכנת ולכתוב קודים ברמה טובה מעלים חשש לצמצום ניכר בצורך במתכנתים. בכל פעם שהבינה המלאכותית נכנסת לתחום חדש, רואים שזה משפיע עליו. בתחום המשפטי, יש כלים שיודעים לקרוא ולתקן חוזים בצורה מהירה מאוד. זה עדיין לא מחליף עורכי דין, אבל זה יכול לקרות. בעולם ההשקעות, בינה מלאכותית יודעת לייצר מודלים ותחזיות ולנתח דו"חות כספיים של חברות בתוך שניות".

ככלל, מהפכת הבינה המלאכותית טובה לכלכלה: היא מעלה פריון, מקצרת תהליכים, מוזילה עלויות ויכולה לתמוך בצמיחה. מצד שני היא מייצרת חשש אמיתי אצל עובדים, ולא רק מפיטורים. החשש עמוק יותר: שהמקצוע שלהם יאבד מערכו, שהמיומנות שבנו במשך שנים תהפוך למיותרת, ושכל עובד יידרש מעכשיו להתחרות לא רק בעובדים אחרים אלא גם בכלים שמפיקים תוצרים במהירות מסחררת.

בינה מלאכותית משפיעה כבר עכשיו על מתכנתים, עורכי דין, מנהלי השקעות, רואי חשבון, אנשי שיווק, מעצבים וכותבים. היא משפיעה הרבה פחות, לפחות בשלב הזה, על טכנאי מזגנים, מטפלות בגני ילדים, חשמלאים, אינסטלטורים או עובדי סיעוד. דווקא מי שעסקו בעבודה משרדית ובמקצועות עתירי ידע והשכלה, שהעניקו להם הן מעמד חברתי והן ביטחון תעסוקתי, מגלים שהפעם המהפכה מתחילה במגרש שלהם.

מפלטו של הנבל

הנה דברים חשובים ונכוחים שאמרה השבוע תמר לוי־בונה, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בכנס של המכללה למנהל: "בממשלה, כשמישהו נכשל הוא מקבל תקציב נוסף. מי שמצליח, מסתדר עם התקציב שיש לו. בכל פעם שרשות מסוימת לא מצליחה להביא להישגים, קל להצביע על היעדר תקציב ולהאשים אותו. לפעמים התקציב הוא מפלטו של הנבל. כל מערכת תשמח ותראה ערך בעוד תקציב, אבל זה לא ישנה את המבנים היסודיים.

"ללא רפורמת עומק, לא פלסטרים, במבנה מערכת החינוך, לא משנה כמה כסף נשים שם. הגענו השנה לתקציב חינוך של 100 מיליארד שקלים. זה מזנק משנה לשנה על טייס אוטומטי, והתוצאות לא מגיעות. היו הסכמי שכר מאוד משמעותיים של מיליארדים עם המורים, והם לא הביאו לשיפור בתוצאות. בלי רפורמה משמעותית מאוד במבנה מערכת החינוך, לא יהיה שינוי במערכת הזאת, לא משנה כמה כסף יישפך. בממשלה הבאה נצטרך להביא שורה של רפורמות מאוד משמעותיות כדי שנוכל להתמודד עם האתגרים החדשים.

"המציאות החדשה של מדינת ישראל היא חוב ציבורי גבוה יותר, הוצאות ביטחון גבוהות יותר וסביבת ריבית גבוהה. כמו שהתקציב הוא 'מפלטו של הנבל', גם הצמיחה היא מפלטו של הנבל. קל להגיד שתהיה פה צמיחה והמצב יהיה פנטסטי, הרבה מתגאים בהישגים של הבורסה והשקל, אבל אני מסתכלת על צמיחה, שהיא דבר אמיתי בעולם. הצמיחה היום מבוססת על הוצאות ממשלתיות, זה לא בר־קיימא בלי החלטות קשות לגבי שילוב אוכלוסיות בתעסוקה, כמו גברים חרדים ונשים ערביות".