המטבע האמריקני ממשיך לסגת, והשבוע הוא הספיק להתקבע לזמן מה מתחת לרף של 2.9 שקל לדולר. לנו כצרכנים בסך הכול מדובר במציאות חיובית, כל עוד נרגיש את הייבוא המוזל מתגלגל לכיס שלנו. אבל היצואנים והתעשיינים כבר מרגישים את זה בכיס שלהם ולא לטובה, ובמשרד האוצר בוחנים כיצד לתת לכך מענה.
כלי משמעותי למיתון התחזקות המטבע הוא שימוש בנשק הריבית של הבנק המרכזי. כשבנק ישראל מוריד את הריבית, האטרקטיביות של השקל בעיני משקיעים מהעולם פוחתת, הביקוש למטבע יורד, וזה מוביל להיחלשותו מול הדולר. לכאורה, למהלך כזה יש יתרון כפול: הורדת הריבית במשק מסייעת לתעשיינים בהחלשה מסוימת של השקל ככל שהמהלך מצליח, וגם מקילה הן על היצרנים והן על הציבור בנטל ההלוואות.
שטרות דולרים | צילום: AP
בבנק ישראל, שגם כך קצב הורדת הריבית שלו איטי מאוד, מהססים משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שלא ברור עד כמה מהלך כזה יהיה אפקטיבי להחלשת השקל, והשנייה היא החשש מהתפתחות אינפלציה. המדד האחרון עלה בשיעור של 1.2%, והורדת ריבית עלולה לגרום להגברת הצריכה ולעליית מחירים.
הכי מעניין
אבל חשוב לשים את הדברים בפרופורציה. גם אחרי המדד האחרון – שלמרות שיעורו הגבוה יחסית, היה נמוך מהציפיות – בסך הכול קצב האינפלציה בישראל סביר, והוא נמוך הן מאירופה והן מארה"ב, שם נרשמה עליית מחירים חדה בהרבה. בנוסף, למרות המלחמה והחשש מגירעון, הנתונים הכלכליים של המשק הישראלי טובים בסך הכול. דווקא כאשר באירופה ובארה"ב מדברים על העלאות ריבית לאור המצב, הורדת ריבית אצלנו עשויה לחזק את הפער ואת האפקט להחלשת השקל מול הדולר.