איך זה שאפשר למצוא בסופר חלב ביוקר וטלוויזיה בזול

הצרכן הישראלי התרגל למצוא בשנים האחרונות ברשתות השיווק גם שלל מוצרי חשמל, שמחיריהם אינם גבוהים בהרבה מאלה של דגני הבוקר הנמכרים במדף הסמוך. פתיחת שוק מוצרי החשמל לייבוא מקביל הכניסה לתחום גם רשתות מזון כמו ויקטורי, אושר עד ויוחננוף, שמציעות מסכי טלוויזיה ב־300 שקלים ותנור בילד־אין ב־400 שקלים, לצד הלחם והביצים. אפשר לרכוש גם מסכים גדולים של יצרנים מובילים ומוכרים, בסכומים שנעים בין אלף לאלפיים שקלים. מדובר בהוזלה של אלפי שקלים בהשוואה למחיריהם של אותם מוצרים לפני שנתיים ושלוש. רכישה שבעבר נחשבה להוצאה נדירה, הפכה לקנייה שמעמיסים על הדרך.

אם תרצו, זהו הסיפור המלא של יוקר המחיה הישראלי: טלוויזיה זולה, חלב יקר. מתחת לכותרת הכוללת של "יוקר המחיה", יש דווקא קטגוריות שלמות שהוזלו מאוד בעשורים האחרונים. אבל לצידן יש גם איים עקשניים של מחירים גבוהים שרק הולכים ומאמירים. לרוע המזל, אלה דווקא ההוצאות הכבדות בתקציב המשפחתי: דיור, מזון ותחבורה.

בשנת 2025 למשל, מדד המחירים לצרכן עלה ב־2.6%, וזאת אחרי עלייה של 3.2% בשנת 2024. אלא שכאשר מסתכלים על הפרטים אפשר לראות שסעיף הריהוט והציוד לבית ירד ב־3.3%, וסעיפי ההלבשה וההנעלה ירדו ב־8%. לעומת זאת, המזון התייקר ב־3.2%, הדיור ב־3.7%, ותחבורה ותקשורת עלו ב־2.7%. אז המסך הענק הפך לנגיש, אבל העגלה הבסיסית נשארה יקרה.

מה שמשותף לקטגוריות שהוזלו הוא כמעט תמיד ההחלטה לפתוח אותן לעולם. הקמעונאים לא נעשו נדיבים יותר, זו התחרות שתובעת מהם להיות זולים יותר. לעומת זאת, התחומים שבהם יוקר המחיה מתמיד ואף מחמיר, הם אלה שהמדינה מסרבת להרפות מהם ומעורבת בהם עד צוואר. מחירי הדיור אינם יכולים להתנהג כמו מסכי טלוויזיה כמובן, אבל כשהתכנון איטי, הקרקע מוגבלת והתשתיות מפגרות – המחירים עולים. גם בתחום התחבורה, המדינה מעורבת דרך מיסוי כבד על רכבים פרטיים ועל דלק, היא זו שמתכננת וסוללת כבישים ותשתיות, והיא שמנהלת את התחבורה הציבורית.

בניגוד לדירות וכבישים, מזון אפשר בהחלט לייבא במכולות, אלא שמדינת ישראל מערימה אינספור קשיים, מכסים, תקנות, פיקוח מחירים וקרטלים בחסות החוק. כך אנו מגיעים למדינה שבה מיקסר ידני יעלה לכם פחות מ־300 גרם גבינה קשה.

בחמש השנים האחרונות לבדן, מדד המחירים לצרכן עלה בכ־18%, כך שהציבור הישראלי ממש לא בודה מדמיונו את התחושה ש"הכול התייקר". אבל הוא יכול גם לראות מדי יום שההתייקרות אינה גזירת גורל. בתחומים שנכנסו אליהם שחקנים חדשים ושיש בהם פחות חסמים ויותר תחרות וייבוא, המחירים יודעים גם לרדת.