המחיר שכולנו עלולים לשלם על התחזקות השקל

גם השבוע המשיך הדולר להתקבע ברמתו הנמוכה מתחת ל־3 שקלים, ומתרבות ההערכות שהמגמה הזו תימשך בטווח הנראה לעין. בשבוע שעבר כתבנו כאן על ההשפעות החיוביות של הדולר הנמוך על הכיס שלנו, בעיקר לאור הירידה במחירי המוצרים והשירותים הנקובים בדולרים, ואלה המיובאים ומושפעים משער החליפין.

מלבד ירידת מחירים שתקל על הכיס שלנו, הדולר הנמוך עשוי להיות גם גורם ממתן לאינפלציה. ויש עוד יתרונות, למשל הפחתת החוב החיצוני של ישראל הנקוב בדולרים ובאירו. ישראל מגייסת כסף בארץ ובעולם, והחוב הזה נקוב ברובו בשקלים אך חלקו גם בדולר ובאירו. מדובר בחוב מצטבר של עשרות מיליארדי דולרים, שכרוך כמובן גם בתשלומי ריבית גבוהים. הכנסות המדינה ממיסים הן בשקלים, ולכן ירידה בערך הדולר מקטינה למעשה את החוב. 

אבל לדולר חלש יש היבטים נוספים מלבד ירידה במחירי המוצרים, והם לא ממש חיוביים למשק. את המחיר משלמים היצואנים, שהם למעשה המפסידים העיקריים. ליצואנים יש הוצאות בשקלים כמו משכורות, ארנונה, דמי שכירות, חשמל ועוד, בעוד הכנסתם נקבעת בדולרים. כך שלמעשה הם מכניסים פחות ומוציאים יותר. התחזקות שער השקל פוגעת גם ביתרון התחרותי של התעשיינים היצואנים ושל חברות ההייטק, משום שמחירי המוצרים שלהם מתייקרים לעומת המתחרים שלהם מהעולם.

"הדולר החלש מוביל את התעשייה והכלכלה הישראלית למשבר", נכתב בשבוע שעבר בהודעת התאחדות התעשיינים. "מה שנראה לעיתים כסימן לעוצמה, הוא בפועל איום ממשי על הרווחיות, על התעסוקה ועל יכולת התחרות של ישראל בעולם".

התעשיינים טוענים כי אחרי ירידה של כ־20% בשער הדולר בשנה האחרונה, הרווחיות שלהם נשחקת והפגיעה הזו מגיעה גם לעובדים. "לצערנו, המשוואה הפכה לבלתי אפשרית. ההכנסות בדולר נשחקות, בזמן שההוצאות בשקל רק ממשיכות לעלות – שכר, אנרגיה, ארנונה ומיסים. הפגיעה כבר חוצה מגזרים, לא רק תעשייה מסורתית אלא גם הייטק וחברות רב־לאומיות, שישראל הופכת עבורן יקרה יותר, וההשקעות מתחילות לזלוג החוצה". התעשיינים קוראים לחזק את הייצור המקומי, להרחיב רכש כחול־לבן, ולסייע בהפחתת חסמים רגולטוריים.

אז עד כמה השינוי בשערי החליפין בין השקל לדולר משפיע על התעשייה היצרנית בישראל? בשנת 2022 בחן בנק ישראל את היקף ההשפעה של השינוי בשער החליפין. לפחות לפי הבדיקה שהוא עשה, ההשפעה היא שולית. הסיבה לכך היא שהחברות הגדולות יודעות לבצע את ההתאמות הנדרשות בהוצאותיהן ואפילו בצד ההכנסות, זאת במקביל להגנות שונות שננקטות כנגד שינויים בשערי המטבע, כגון גידור מטבע.

עם זאת, במחקר של בנק ישראל צוין כי בניגוד לחברות הגדולות, חברות קטנות בעלות רווחיות נמוכה – רגישוֹת הרבה יותר לשינויים מסוג זה. עבור חברות אלו, ייסוף ריאלי של אחוז צפוי להוביל לירידה ממוצעת שמגיעה עד 2 אחוזים בייצוא. המחקר מצא עוד כי ייסוף ריאלי כזה של אחוז, בא לידי ביטוי כעבור שנתיים בירידה ממוצעת של כ־0.3% במספר המשרות בתעשייה. ההשפעה הזו על התעסוקה ממוקדת בחברות בעצימות טכנולוגית נמוכה, החשופות לייבוא מתחרה מחו"ל.

המחקר המדובר אומנם התפרסם בסוף 2022, אבל הוא מתבסס על נתונים עד שנת 2016. בעשור שחלף מאז, היקף היצוא הכפיל את עצמו וחלו בענף שינויים שאי אפשר להתעלם מהם, בהם הזינוק בתעשיית ההייטק והתרחבות התעשיות הביטחוניות. כיום, התחרות מול האלטרנטיבות הזולות יותר בחו"ל היא בהחלט איום. אם הסקטור הזה ייפגע, כולנו ניפגע. מלבד החשש מפיטורין, צמצום פעילות יביא גם לירידה בהכנסות המדינה ממיסים.

מטח של צרות

אז האם אפשר להשפיע על שער החליפין ולהחליש קצת את השקל? כן, אפשר לנסות, ובנק ישראל עשה את זה בעבר. הבנק המרכזי מחזיק ביתרות מט"ח של יותר מ־230 מיליארד דולר. כדי להתמודד עם הבעיה, בנק ישראל נעזר, בין השאר, בהר המזומנים שנועד לייצב את שער החליפין בעזרת רכישה ומכירה של מט"ח, בעיקר דולרים.

רכישה מסיבית של דולרים על ידי בנק ישראל מגבירה את הביקוש וכך מעלה את מחירו של הדולר (ומחלישה את השקל). כך גם להפך – כאשר השקל יורד בחדות, הבנק המרכזי מוכר דולרים, מגדיל את ההיצע וכך מחזק את השקל. אלא שבנק ישראל לא ממהר לממש את האופציה הזו, בין השאר בגלל תופעת לוואי שעלולה להיגרם ולהזיק לנו: עליית מחירים שתביא להתעוררות האינפלציה. זו דילמה לא פשוטה, ובהחלט יש היסוס אם לנקוט צעד שיפתור אולי את בעיית היצואנים, אבל ייצור בעיה אחרת. בכלל, לעיתים יש מגמות גלובליות חזקות הרבה יותר, שמשפיעות על שער המטבע. כבר ראינו בעבר כיצד בנק ישראל מנסה לרכוש מיליארדי דולרים כדי לחזק את המטבע האמריקני מול השקל, אבל לא מצליח לשנות מגמת היחלשות גלובלית.

נזכיר שיש כמה סיבות להתחזקות השקל, בהן זרם ההשקעות הזרות, גידול יצוא ההייטק, העודף במאזן התשלומים, החוסן הכלכלי ועוד. גורם דומיננטי במיוחד להתחזקות השקל נעוץ במכירת הדולרים של הגופים המוסדיים בישראל. הגופים הללו, קרנות הפנסיה וקופות הגמל,  משקיעים את כספי החוסכים בארץ ובחו"ל (בעיקר בארצות הברית) בהתאם לכללים ולהגבלות שקבע הפיקוח, וכן ועדות ההשקעה שלהן. כאשר שערי המניות בבורסה האמריקנית עולים, לגופים המוסדיים יש יותר דולרים בתיק ההשקעות, והם צריכים להתאים את תיק ההשקעות לחשיפה הרצויה לדולר בהתאם להחלטות ועדת ההשקעה. בשנים האחרונות הגופים המוסדיים הגדילו את החשיפה שלהם לשוקי חו"ל. כאשר נרשמות עליות שערים חדות יחסית בבורסה בארצות הברית, ובעקבותיהן גדל הרכיב הדולרי בתיק, המוסדיים נאלצים למכור דולרים כדי לעמוד בשיעור החשיפה הרצוי.

אחת ההצעות שעולות כעת, לאור התחזקות השקל והשפעת אותם מוסדיים, היא להוציא את הפעילות הזו מחוץ למסחר הרגיל בשער החליפין ולייצר מעין מנגנון נפרד לצורך הספציפי הזה. כך מכירת הדולרים של המוסדיים לא תחזק את השקל ולא תשפיע על שער החליפין.

כך או כך, ככל שהשקל ימשיך להתבסס ואולי להעמיק מתחת לרמה של 3 שקלים, עם כל הכבוד להוזלה שתהיה לנו בצריכה, והיא בהחלט חשובה ומהותית, אי אפשר יהיה להתעלם ממצוקת התעשיינים והיצואנים, אחרת, כולנו נשלם את המחיר.