בשבוע שעבר הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על מינויו של המשנה למנכ"ל משרד האוצר, ישראל מלאכי, לתפקיד מנכ"ל המשרד. כצפוי, עם פרסום ההודעה ניתן האות למקהלה, ושלל מאמרים בעיתונות הכלכלית הסבירו מדוע מדובר במינוי בעייתי. בין הטענות שנשמעו: הוא מקורב לסמוטריץ', אין לו הכישורים והתואר המדויק הנדרש, הוא לא מהמגדר הנכון, הוא יודע רק להתעסק בכספים קואליציוניים, ועוד תיאורים הנובעים מאג'נדה פוליטית.
ישראל מלאכי | צילום: חופשי
כמעט ארבע שנים משמש מלאכי משנה למנכ"ל משרד האוצר. אני לא מכיר אותו באופן אישי, אם כי הזדמן לי לשוחח איתו בעבר והתרשמתי שהוא בקי בחומר. אלה שכן מכירים אותו היטב, מסביבת האוצר וממשרדי הממשלה, יודעים לומר שמדובר באיש מקצוע מהמעלה הראשונה. "אין אדם שמבין כמוהו בספר התקציב ובקי בפרטי הפרטים כמעט בכל תחום", אומר לי גורם בכיר בסביבת האוצר. "מתקשרים אליו האנשים הבכירים ביותר להתייעץ איתו. יש לו חשיבה מקורית, ומבחינתם הוא האורים והתומים. זה מה שמתסכל כנראה את אותם עיתונאים ופטרוניהם – אי אפשר לעבוד עליו, הוא יודע הכול וזה מטריף אותם". דברים ברוח דומה על סגולותיו המקצועיות של מלאכי שמעתי מכל מי שדיברתי איתם ונמצאים בממשק מולו. למעשה, גם בכתבות הביקורתיות שפורסמו אפשר לשים לב שאין כמעט חולק על המומחיות שלו בתחום. כרגיל בתקשורת, מינוי משמאל הוא תמיד מקצועי וענייני, ומינוי מימין הוא תמיד פוליטי ואינטרסנטי.
מנכ"ל משרד ממשלתי הוא משרת אמון. השר הוא שמביא את המנכ"ל המועדף עליו, ופעמים רבות ממונים "מקורבים". מתוך עשרות מנכ"לי האוצר ששימשו בתפקיד וחלקם אף נשאו בתואר ד"ר, היו גם פחות מוצלחים ומקצועיים וגם הרבה פחות בקיאים בתחום. אבל היתרון שלהם היה כנראה שלא השר סמוטריץ' מינה אותם.