האם יצא לכם לחפש נתונים הקשורים לחשבון הבנק שלכם ולפעולות שבוצעו בו בטווח של כמה חודשים לאחור, ואולי אפילו לפני שנה ויותר? אם טרם שמתם לב, היכולת לראות את התנועות בחשבון מוגבלת לכמה חודשים אחורה – לרוב לחצי השנה האחרונה, ובחלק מהבנקים מעט יותר, אך לא מעבר לכך. זה בהחלט מעצבן, אבל הנה עובדה עוד יותר מעצבנת: אתם יכולים לקבל את המידע גם שנים אחורה, אך לשם כך תצטרכו לבקש את הנתונים מהבנק ולפנק אותו בסכום שמתחיל בכ־20 שקלים ויכול גם לגדול, בהתאם להיקף המידע שתרצו.
מדובר באבסורד מוחלט. הנתונים שהיו נגישים בעבר וקיימים ממילא במאגרי המידע, משום שהבנקים מחויבים על פי חוק לשמור אותם לפחות שבע שנים, נשאבו לפתע עמוק אל תוך מרתפי הבנק, וכעת כדי לדלות אותם משם במאמץ רב כביכול, צריך לשלם.
העמלות ששילמו משקי הבית* ב־2025 | צילום:
העמלה שקבעו הבנקים בנוגע למסירת מידע מהסוג הזה נקבעה לפני שנים רבות, בעידן שבו הפקת מידע הייתה כרוכה כנראה בעלויות. אולם כיום, בעידן הטכנולוגי, אין הצדקה לכך שהבנק לא יציג ללקוח את כל המידע הרלוונטי שהוא זקוק לו. במציאות שבה הכול הפך דיגיטלי ומקוון – דבר שיוצר לבנקים חיסכון גדול בעלויות – עדיין יש מכלול שלם של עמלות שלחלקן אין הצדקה אמיתית. "איתור מסמכים", "שחזור מסמכים", מכתבים שנשלחו ללקוח בעבר ועוד – על כל אחת מהן נגבית עמלה שעלותה מגיעה לעיתים לעשרות שקלים. לא ברור גם מה ההיגיון לגבות תשלום על כל עמוד נוסף בקובץ דיגיטלי, שאין לו שום משמעות כספית. אבל נראה שמבחינת הבנקים, אם אפשר אז למה לא.
הכי מעניין
אפילו הפיקוח על הבנקים, שמשתדל לא להתערב בעמלות ובאופן כללי לא להפריע לרווחיות הבנקים, מדגיש בשנים האחרונות שוב ושוב שמחיר השירות שהבנקים נותנים צריך לשקף את העלות התפעולית הנגרמת לבנק בפועל (למשל בגין הפקת מסמכים), ולא להעמיס על הלקוחות עלויות מצוצות מהאצבע. האם הבנקים שינו משהו בגלל זה? כמעט כלום.
לפני שש שנים הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק (שיזם ח"כ יעקב אשר), שמטרתה הנגשת מידע ללקוחות הבנקים. ההצעה קבעה שלאור ההתקדמות הטכנולוגית, הבנקים יאפשרו ללקוחותיהם לקבל מידע על חשבונותיהם ללא תשלום, וזאת לגבי שבע שנים לפחות. אף שמדובר בהצעה כה מתבקשת וטריוויאלית, היא לא קוּדמה. היא הוגשה שוב שנה וגם שנתיים אחרי, אך דבר לא התקדם.
בתחילת שנת 2023 פורסם כי בנק ישראל החליט לאמץ את הצעת החוק, כנראה בלחץ חברי הכנסת, וכי הוא עצמו יורה לתאגידים הבנקאיים לבצע אותה. "לא יהיה צורך בהצעת חוק, שכן הבנק המרכזי עצמו יפרסם הוראה מטעמו בעניין זה", צוטט בעיתונות גורם בבנק ישראל. "בנק ישראל עומד להודיע בתוך ימים כי על הבנקים יהיה להציג את כל המידע על חשבונות הבנק של הלקוחות בשבע השנים האחרונות באתר האינטרנט ללא כל תשלום. הבנקים יצטרכו להיערך לכך עד לקיץ הקרוב", נכתב אז בעיתונות. ובכן, "הקיץ הקרוב" של 2023 חלף מזמן. לחץ הבנקים כנראה עשה את שלו, וההבטחה התנדפה.
מאז שההצעה הזו הונחה על השולחן לראשונה, גבו הבנקים מאות מיליוני שקלים מלקוחותיהם על מסירת מידע שקיים ממילא ושניתן לקבלו בלחיצת כפתור, באפס מאמץ והשקעה. נזכיר שרק לפני חודש פרסמו הבנקים את הדו"חות הכספיים שלהם לסיכום שנת 2025. הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים זינק בכ־9% והסתכם ביותר מ־32 מיליארד שקל. ההכנסות מעמלות הסתכמו בכ־15 מיליארד שקל. סכום העמלות נותר כמעט ללא שינוי בהשוואה לשנה הקודמת, ואפילו ירד במעט, ואחת הסיבות לכך היא מתווה ההקלות לציבור, שכלל הנחות בעמלות ונכפה על הבנקים על רקע המלחמה והרווחים המטורפים שהניבו במהלכה. אלמלא ההקלות הללו, שכאמור נכפו על הבנקים, היה כנראה נקבע שיא חדש גם בהכנסות מעמלות.
בתחילת השנה שוב הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק דומה לזו שהונחה לפני שש שנים, ובסוף פברואר היא עברה בקריאה ראשונה. האם הפעם התהליך יסתיים בזמן קצר בחקיקה הגיונית ומתבקשת כל כך, לטובת הלקוחות?