ממש בימים אלו פרסמו הבנקים את הדו"חות הכספיים שלהם לסיכום שנת 2025. הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים זינק בכ־9% מאז השנה הקודמת, והסתכם ביותר מ־32 מיליארד שקל. מתברר שלמרות הירידה הקלה בריבית לקראת סוף השנה שחלפה, הכנסות הריבית לא נפגעו. הבנקים נהנו מתיקי אשראי גדולים שקיזזו את השחיקה במרווחי הריבית, והם גרפו הכנסות ריבית בלבד בסך של כ־60 מיליארד שקל. ההכנסות מעמלות הסתכמו בכ־15 מיליארד שקל. סכום דומה הוא סך הדיווידנד המצטבר שהבנקים יחלקו בגין רווחי שנת 2025.

אחת הדרכים המקובלות לבחון רווחיות של חברה, ועד כמה היא יעילה ביצירת רווחים, היא בעזרת פרמטר בשם "תשואה על ההון". במילים אחרות: מה הערך שהחברה משיגה (רווחים), ביחס לכמה שהיא שווה (ההון העצמי). ניקח לדוגמה חברה ששווה 10 מיליון שקלים, ומצליחה לייצר רווח של 500 אלף שקל בשנה. כלומר, התשואה על ההון עומדת על 5%. במובן מסוים אנחנו יכולים לשאול, ובצדק: מה הטעם לעבוד קשה שנה שלמה עם כל המשמעויות של ניהול חברה, כדי להשיא תשואה של 5% ואפילו פחות, בטח כשמדובר במציאות מתמשכת? הרי גם אם היינו מוכרים את החברה ומפקידים בבנק את 5 מיליון השקלים שהיא שווה, היינו מקבלים תשואה של 4־5 אחוז ללא מאמץ, מבלי להעסיק עובדים ולנהל אופרציה שלמה. זוהי כמובן גישה פשטנית, משום שיש מרכיבים נוספים שנלקחים בחשבון, אבל היא בהחלט ממחישה את הרעיון: ככל שהתשואה על ההון גבוהה יותר, המשמעות היא שהחברה יודעת לייצר רווחים טוב יותר.

הרווחיות של הבנקים מבטאת כיום תשואה ממוצעת על ההון של כ־16% בממוצע. זוהי תשואה פנומנלית בקנה מידה בינלאומי, והיא עקבית. למעשה, בארבע השנים האחרונות התשואה הממוצעת על ההון הכפילה את עצמה לעומת התשואה שהבנקים הורגלו אליה במשך עשור ויותר. כך, התשואה בבנקים בישראל נעה כיום כאמור סביב 16% בשנה, לעומת כ־8% בשנה שהניבו הבנקים עד שנת 2021. "אין אח ורע במערכת הבינלאומית לתשואה להון במערכת הבנקאית בישראל", אמר השבוע סמנכ"ל משרד האוצר יוראי מצלאוי, בדיון בוועדת הכספים בנושא.

אי־אפשר להתעלם מהעובדה שהשיאים הללו מגיעים בתקופה של מלחמה, מבלי לתת למציאות מסביב להפריע להם. הבנקים דווקא התכוננו לאפשרות של קטסטרופה מאז החלה מלחמת התקומה. בהוראת הפיקוח על הבנקים הם נדרשו להכין עתודות הון, מחשש לאי־החזר הלוואות. הם עשו זאת בעיקר באמצעות הפרשה להפסדי אשראי; כלומר, הם ביצעו הפחתה חשבונאית מההכנסות שלהם בשל החששות. ההפחתות הללו עמדו על מיליארדי שקלים.

בפועל, למרות השפעות המלחמה על משקי הבית והעסקים, ולמרות הריבית הגבוהה שמקשה גם כך על הלווים, הציבור משלם כמו גדול. גם מתוך אלו שניצלו את מתווי ההקלות השונים שהציבו הבנקים בהוראת הפיקוח והקפיאו החזרי הלוואות, רבים חזרו לשלם. לא שקל להם לעשות זאת; הקשיים רק התגברו ועסקים קטנים שורדים בקושי, אבל מתברר שמוסר התשלומים של הישראלים גבוה מאוד. הבנקים נהנים מכך, ומבחינתם האופק ורוד מתמיד. ברבעונים האחרונים הם אף החלו לפרסם תחזיות רווחים קדימה, עם הבטחה לעשות הרבה כסף גם בשנים הבאות.

הדיון שקיימה השבוע ועדת הכספים עסק בהצעת החוק שמוביל שר האוצר להטלת מס מיוחד של 15% על רווחי הבנקים, במסגרת סעיפי חוק ההסדרים. על פי ההצעה יוטל מס על בנק שרווחיו בשנה מסוימת עולים על 50% מהממוצע השנתי של הרווחים שרשם בשנים 2022-2018, וזאת בהוראת שעה שתחול עד שנת 2030. כצפוי, הבנקים העלו שלל טענות והסברים מדוע מדובר בצעד שגוי, מפלה ואף כזה שיפגע בציבור. האם הם יצליחו למסמס את המהלך?