המסחר בשוק ההון הישראלי התחיל בשבוע שעבר בזינוק מטאורי, כאשר המדדים המובילים בבורסה המקומית עלו ביום שני שעבר בכמעט 5%. איש אינו יודע מה צפוי בשווקים בימים הבאים, אבל הקפיצה במדדים ביום המסחר הראשון מתחילת הלחימה באיראן, היא כנראה קריאת כיוון.

למעשה, אם נבחן את התנהגות השווקים בעקבות המבצעים הצבאיים בעשרים השנים האחרונות ואף קודם לכן, נבחין במגמה ברורה. למשל, למרות הירידות החדות בתחילת מלחמת לבנון השנייה, חודשים ספורים אחר כך מדד המניות המקומי כבר עלה ב־15%, ושנה לאחר סיומה הוא הספיק לזנק בכמעט 30%. שידור חוזר של התופעה הזו התרחש במבצע עופרת יצוקה, וכך גם בעמוד ענן ובצוק איתן, אם כי בשיעורים צנועים מעט יותר. אין צורך להכביר במילים על מלחמת חרבות ברזל, שמאז פריצתה ועד היום רשמה הבורסה הישראלית נסיקה של כמעט 120%, בכלל זה זינוק של כ־50% מאז מבצע עם כלביא.

חשוב לזכור זאת משום שבדומה לאירועים קודמים, גם הפעם שמענו מיד עם פרוץ האירועים "מומחים" מנבאי שחורות שעודדו הוצאת השקעות ורכישת דולרים. ובכלל, לחוסכים רבים יש נטייה באירועי קצה מהסוג הזה לבצע פעולות פזיזות, לנסות לתזמן את השוק ולצאת "עד יעבור זעם". אבל צעדים כאלה כמעט תמיד מועדים לכישלון. למרות אי־הוודאות, נתוני המקרו של ישראל חיוביים מאוד ערב המבצע הנוכחי. נוסף על כך, ובניגוד למלחמות קודמות, השקל חזק במיוחד והוא אף מתחזק עוד, תוך כדי המלחמה. ככל שהמבצע לא יסתבך ולא יימשך יותר מדי זמן, ואם ישראל וארה"ב יצליחו גם לשנות את המשטר באיראן – תהיה לכך השפעה חיובית במיוחד גם על הכלכלה ועל שוק ההון.

למרות הסיכון והתנודתיות – לאורך זמן שוק המניות מוכיח את עצמו. אם נבחן את התשואות ב־25 השנים האחרונות בחסכונות (ונתבונן על המסלול הכללי, הנפוץ בקרנות ההשתלמות), נגלה שרק בחמש שנים מהן נרשמה תשואה שלילית, ורק בשנה אחת מתוך אותן חמש – התשואה השלילית הגיעה ליותר מ־9%. אם לא די בכך, בכל השנים העוקבות אחרי אותן שנים שבהן נרשמה תשואה שלילית, נרשמה תשואה חיובית ממוצעת של יותר מ־15%. בקיצור, עם כל הזהירות הנדרשת, יש סיבות להיות אופטימיים.

מקפצה להונאות

המלחמה הנוכחית, כמו אירועי קצה אחרים בארץ ובעולם, משמשת לצערנו כר פורה לניסיונות הונאה שונים ומשונים. למעשה מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, לא חדלים אויבינו להפיץ ידיעות כוזבות בניסיון להשפיע על הלך הרוח של הציבור הישראלי ואף להפעיל תוכנות ריגול שונות במכשירי הסלולר שלנו. לכך מצטרפים גם ניסיונות הונאה כלכליים שלצערנו שותפים להם לא רק אויבים מוצהרים של ישראל, אלא גם נוכלים מקומיים שמנצלים הזדמנות להכות בכיס אנשים תמימים.

ההונאה הנפוצה ביותר, גם בימי שגרה אך במיוחד בימים אלו, היא "פישינג" (דיוג) באמצעות האינטרנט. למשל, הפצת מיילים ובהם קישור המוביל כביכול לאתר אינטרנט המספק ייעוץ והמלצות בדבר דרכי התגוננות, "עדכונים מהשטח" ונושאים אחרים ברוח ימים אלו. מי שלוחץ על הקישור ומגיע לאתר, נדרש לספק פרטי הזדהות. בשלב זה מתאפשרת השתלת תוכנות זדוניות במכשיר המודבק, לצורך גנבת פרטים אישיים ושימוש בהם לגנבת כספים או לצרכים אחרים.

התרמיות הללו עלולות להיעשות גם באמצעות התחזות לאתר פיננסי כגון הבנק או חברת האשראי שלכם, עם הסבר על כך שבעקבות המצב יש צורך "לעדכן פרטים". הנוכלים עשויים להתחזות גם לגוף ממשלתי כגון הביטוח הלאומי או משרד הפנים ואפילו פיקוד העורף, תוך כדי דרישה ל"עדכון תוכנה". לרוב, האוכלוסייה המבוגרת מועדת יותר ליפול ברשתם של הנוכלים הללו. אחת השיטות שלהם היא יצירת קשר טלפוני עם בני הגיל השלישי, התחזות לנציגים של גופים שונים ובקשה "לעדכן פרטים".

לאחרונה פרסמה רשות שוק ההון אזהרה מפני המתחזים הללו, שחלקם מעודדים את קורבנותיהם למשוך כספי חסכונות. הרשות חזרה על ההמלצה שלא לבצע כל שינוי בכספי חיסכון ללא התייעצות עם בעל רישיון, ובכל מקרה לא למסור פרטים אישיים לגורמים לא מוכרים.

להגדיל את הפיצוי

נכון לכתיבת שורות אלו התקבלו 5,000 פניות בקרן הפיצויים של מס רכוש, מתחילת המבצע הצבאי ולצערנו המספרים יגדלו. לשם השוואה, במבצע עם כלביא הוגשו 52 אלף תביעות בגין נזקי המלחמה, בעלות של כ־5 מיליארד שקל.

לצד חשיבותה של הקרן והתועלת הרבה, כדאי לדעת כי נזקים לתכולת הדירה, כגון ריהוט וחפצים שונים, משולמים בהתאם למחירון המתייחס לסוגי החפצים וגודל המשפחה, עד לתקרות הקבועות בחוק. זאת בניגוד לנזק למבנה עצמו ולכל דבר שמחובר אליו דרך קבע (כגון מזגנים, כלים סניטריים, ארונות מטבח וכדומה), שעליו משולם פיצוי מלא בהתאם להערכת שמאי. המשמעות היא שעלול להיווצר פער, לעיתים גדול, בין העלות הממשית של הרכוש ובין סכום הפיצוי שישולם על ידי הקרן.

כך למשל, זוג נשוי זכאי לפיצוי מקסימלי בסך 24,552 שקל בגין ריהוט שניזוק בביתו, ו־4,964 שקל נוספים כנגד כל ילד (עד גיל 18). כנגד ילדים מעל גיל 18 ישולמו לכל היותר 7,258 שקל. אדם יחיד זכאי לסכום מרבי של 14,198 שקל. עבור בגדים ישולם סכום מרבי של 4,731 שקל לזוג, ו־710 שקל כנגד כל ילד.

ניקח לדוגמה משפחה שבה שני הורים ושלושה ילדים, שביתה נהרס. היא תהיה זכאית לפיצוי מרבי של 39,414 שקל בגין רהיטים, 6,861 שקל בגין בגדים, 31,690 שקל בגין מכשירי חשמל ואלקטרוניקה, ועוד 31,734 שקל בגין חפצי בית אחרים. סך הפיצוי שהיא תקבל יעמוד על 109,399 שקל, סכום נמוך לאירוע של "טוטל לוס", במיוחד אם מדובר ברכוש איכותי או יוקרתי. אגב, בכל מקרה אין זכאות לפיצוי בגין כסף מזומן, המחאות, תכשיטים וחפצי אומנות שנפגעו.

מכיוון שביטוח הדירה הסטנדרטי איננו מכסה אירועי מלחמה, גם הוא לא ייתן מענה לפער הזה. אז מה אפשר לעשות? ובכן, יש אפשרות לבטח את החפצים הביתיים בערך גבוה מהערך הנקוב בתקנות מס רכוש. באתר קרן הפיצויים ברשות המיסים אפשר למלא באופן מקוון טופס להרחבת הביטוח בסכום גבוה יותר, וזאת תמורת תשלום פרמיה שנתית בשיעור של 0.3% מהשווי הנוסף של החפצים. בכל מקרה, הפיצוי הנוסף לא יעלה על סכום של מיליון ו־30 אלף שקלים.

אם נחזור לדוגמה שהבאנו, נניח שאותה משפחה רוצה להגדיל את סכום הפיצוי ל־300 אלף שקל. במקרה כזה היא תצטרך לשלם 571 שקל, שהם 0.3% מההפרש בין הפיצוי המרבי של מס רכוש ובין 300 אלף שקל. הביטוח הזה ייכנס לתוקפו לאחר תשלום הפרמיה ואישור קבלת ההצהרה, והוא תקף מיום התשלום עד 31 בדצמבר באותה שנה – כמובן על נזקים עתידיים, לא על נזקים שכבר אירעו לנכס.