אם בשבוע שעבר הייתם עוצרים אדם ממוצע ברחוב ושואלים אותו מה יקרה לבורסה בתל אביב ביום שבו ישראל וארה"ב יפתחו במתקפה כוללת על איראן, התשובה הייתה ברורה. רוב האנשים היו מדמיינים מפולת היסטורית, מסכים מדממים באדום, פאניקה המונית של משקיעים שמושכים את חסכונות הפנסיה שלהם, וצלילה חופשית של מדדי תל אביב 35 ותל אביב 125. ההיגיון הבריא אומר שמלחמה אזורית מול מעצמת טרור, על כל ההשלכות הבליסטיות שלה, היא מתכון לקטסטרופה פיננסית.
עוד כתבות בנושא
אבל שוק ההון, כידוע, לא עובד לפי הרגש של הרחוב. כשהמסכים נדלקו אתמול, בבוקר שאחרי תחילת המבצע האמריקאי-ישראלי המשותף בהובלת ממשל טראמפ נגד מתקני הגרעין ותשתיות המשטר בטהרן, קרה משהו שהשאיר פרשנים רבים פעורי פה. הבורסה הישראלית נצבעה בירוק בוהק. מדד תל אביב 35 זינק ביותר מ-4 אחוזים, מניות הבנקים טסו, ומניות הביטחון שברו שיאים. באותו זמן בדיוק, החוזים העתידיים בוול סטריט הצביעו על ירידות, והמדדים האמריקאים חוו ירידות (לפחות בהתחלה).
אז איך ייתכן שהמדינה שנמצאת במוקד האש חוגגת עליות, בעוד המעצמה המרוחקת רועדת?
הכי מעניין
יירוט טילים שנורו מאיראן | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
סופה של אי הוודאות
כדי להבין את התופעה הכלכלית הזו, צריך להבין את הפסיכולוגיה של כסף. שוק ההון שונא חדשות רעות, אבל יש דבר אחד שהוא שונא הרבה יותר: אי ודאות. במשך עשרות שנים, הכלכלה הישראלית נשאה על גבה משקולת בלתי נראית המכונה קנס גיאופוליטי, או דיסקאונט ביטחוני. מנהלי השקעות בלונדון ובניו יורק שתמחרו חברות ישראליות, תמיד הפחיתו בין 10 ל-15 אחוזים מהשווי האמיתי שלהן, רק בגלל השכונה שבה אנחנו חיים.
מדינת ישראל היא המקור המזוקק ביותר לאי וודאות בשוק ההון העולמי: חמאס מדרום, חיזבאללה מצפון, חות'ים מדרום-מזרח, ומעל כולם – ראש התמנון האיראני. המשקיעים תמיד ישבו על הגדר, מתוך המתנה ליום שבו הפצצה האיראנית תהפוך לאיום ממשי.
והנה, הפעולה הצבאית הנוכחית היא לא עוד סבב מול ארגון פרוקסי. היא הטיפול בשורש הבעיה. שוק ההון מסתכל מעבר למטח הטילים הנוכחי ומבין דבר אחד דרמטי: המלחמה הזו שוברת את קונספציית אי הוודאות של ישראל. אם הקואליציה המערבית תכריע את המשטר האיראני, ותסיר את האיום הגרעיני והבליסטי אחת ולתמיד, הכלכלה הישראלית תשתחרר מאותה משקולת היסטורית. השוק כבר מתמחר את היום שאחרי, שבו תוסר עננת ההשמדה הפוטנציאלית מעל תל אביב.
מתקני הגרעין בנתנז | צילום: AP
בום טכנולוגי וביטחוני
ישנו נדבך נוסף ופרקטי מאוד לזינוק במניות. המלחמה הזו היא תצוגת התכלית הגדולה בהיסטוריה של הטכנולוגיה הצבאית הישראלית. בשנת 2023, הייצוא הביטחוני של ישראל עמד על שיא של כ-13.1 מיליארד דולר. כעת, כשהעולם רואה את מערכות ההגנה האווירית, את סייבר ההתקפה, ואת החימוש המדויק של חברות כמו אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפאל מפרק את מערכי ההגנה של אחת המדינות המוגנות בעולם – הביקוש למוצרים הללו יהפוך לבלתי מוגבל כמעט.
אנליסטים כבר מעריכים שאם המערכה תסתיים בהצלחה, הייצוא הביטחוני הישראלי עשוי לזנק לקצב של 20 עד 25 מיליארד דולר בשנה עד סוף העשור. תוסיפו לזה את העובדה שהסרת האיום האיראני תפתח מחדש את נתיבי הסחר בים האדום ותוזיל את מחירי התובלה והביטוח, ותקבלו מתכון לשגשוג כלכלי אדיר שמצדיק כל אחוז של עלייה במדדים.
רווחי המלחמה | צילום: בינה מלאכותית
רווחים בצל תותחים: ההיסטוריה
התופעה שבה שוק מגיב בעליות דווקא עם פרוץ מלחמה אינה ייחודית לישראל של 2026. ההיסטוריה הכלכלית מספקת לנו דוגמאות מובהקות לכך.
הדוגמה הראשונה והבולטת ביותר היא מלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991. במשך חודשים, שוק ההון האמריקאי היה משותק מפחד. הפלישה של סדאם חוסיין לכווית הקפיצה את מחירי הנפט והכניסה את מדד ה-S&P 500 לקיפאון של חוסר ודאות. אבל אז הגיע 17 בינואר 1991, היום שבו החל מבצע סופה במדבר והפצצות הראשונות נפלו על בגדד. במקום להתרסק, מדד הדאו ג'ונס זינק באותו יום ב-4.6 אחוזים, ומחירי הנפט דווקא צנחו מ-32 דולר ל-21 דולר לחבית. השוק הבין שהפעולה התחילה, אי הוודאות הסתיימה, והעליונות האמריקאית ברורה.
דוגמה שנייה היא מלחמת העולם השנייה. לאחר ההלם הראשוני של ההתקפה על פרל הארבור בדצמבר 1941, השוק האמריקאי חווה צניחה. אולם מרגע שארה"ב נכנסה רשמית למלחמה והכלכלה עברה למצב של כלכלת מלחמה, נוצרה ודאות תעשייתית. ממאי 1942 ועד תום המלחמה בספטמבר 1945, מדד הדאו ג'ונס טס למעלה בשיעור מדהים של כ-130 אחוזים. המלחמה הוציאה את ארה"ב סופית מהשפל הגדול והפכה אותה למעצמה הכלכלית הבלתי מעורערת של העולם.
מרכז המבקרים של רפאל | צילום: אייל מרגולין - ג׳יני
שורת הרווח של היום שאחרי
אנחנו נמצאים בימים היסטוריים וקשים. איש אינו מקל ראש במחיר האנושי או בסכנות הטקטיות של ימי הלחימה הקרובים. אך המשקיעים שקונים היום מניות בתל אביב אינם ציניים, הם פשוט קוראים את המפה הכלכלית לטווח הארוך.
מלחמה היא עסק יקר, הרסני וטראגי. אבל אם המערכה הזו תשיג את מטרתה ותסיר את האיום הגדול ביותר על קיומה של מדינת ישראל, היא תהווה את קו השבר שמפריד בין כלכלה מפוחדת ומאוימת לבין מעצמה טכנולוגית חופשית. השוק הישראלי עולה היום כי הוא רואה מעבר למסך העשן של ההפצצות את הפוטנציאל של מזרח תיכון חדש באמת – כזה שבו ישראל פועלת ללא משקולות על הרגליים.
עוד כתבות בנושא
