אם יש צו של שר האוצר שדווקא הוכיח את עצמו מצוין, הוא זה שנחתם בספטמבר 2023 להפחתת המכס על ייבוא שמן זית. שמתם לב לצניחה במחירים? לפי כתבה ב"גלובס" מחירי שמן הזית השלימו ירידה של 35% בשנה וחצי האחרונות. גם מדד המחירים לצרכן האחרון מראה ירידה נוספת במחירי השמנים הצמחיים, שמיוחסת בעיקרה לשמן הזית. אתם בוודאי זוכרים את הימים שבהם מחירי שמן הזית כמעט הוכפלו, לא רק אצלנו אלא בכל העולם, והתחילו להיווצר מחסורים ברשתות המזון, שגרמו למשפחות לאגור בקבוקים או לעבור לרכישה מרוכזת של שמן זית בג'ריקנים.
החתימה על הצו שיפחית את המכס לוותה באיומים ואזהרות שמדובר בגזר דין מוות על ענף הזית בישראל, ובכתבות מדאיגות ועצובות, בלי ציניות, על חקלאים שנאלצים לכרות אלפי עצים. כל זה לווה בטענות על כך ש"הייבוא יהיה יקר ולא זמין". אפילו בסתיו האחרון חזר מנהל ענף הזית במועצת הצמחים על האזהרה שעומדים להיות מחסור ועליות מחירים, וטען ש"אין הוזלה משמעותית של מחיר שמן הזית לצרכן בישראל, ההפרש נשאר בכיס של היבואן והקמעונאי". עינינו הרואות שהמגמה הפוכה לחלוטין.
מה שקרה הוא פשוט עליית מחירים עולמית לאחר מסיק קשה בשנת 2023, וכעת יש ירידת מחירים עולמית לאחר מסיק מוצלח. בשנת 2024 גם העצים הישראליים השתתפו בחגיגה והניבו כמות חריגה של 20.5 אלף טונות שמן זית. בשנת 2025, עונת המסיק בישראל הייתה חלשה והייצור המקומי צנח ל־11 אלף טונות בלבד. לעומת זאת בספרד, שהיא יצואנית שמן הזית הגדולה בעולם, ובמדינות אחרות באירופה וסביב הים התיכון, הייתה גם בשנה החולפת עונת מסיק מצוינת. את התוצאה אנו חווים בסופר בדמות בקבוק שמן של מותגים פרטיים בעשרים שקל.
הכי מעניין
מטע זיתים ברמת הגולן | צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90
כזכור, אחד האבסורדים הגדולים במאבק למען "שמן כחול־לבן" הוא שרוב החברות שעומדות מאחוריו משווקות שמן מחו"ל מהול בשמן ישראלי. כך "יד מרדכי" של שטראוס, או "סבא חביב". החברות האלה מייבאות כבר שנים שמן זית ב"צוברים" – מכלים גדולים – משלל מדינות כמו ירדן, טורקיה, איטליה או ספרד, ומוהלות אותו בשמן מתוצרת מקומית, זה כתוב על המדבקה מאחורי הבקבוק. ועדיין, חלקן הובילו מאבק למען חסימת ייבוא בקבוקי שמן מחו"ל.
אחת התופעות המרהיבות בשוק שמן הזית של התקופה האחרונה היא הנסיגה בכוחן של החברות הגדולות, שנאלצו להוריד מחירים. לפי גלובס בשנה האחרונה שמן זית מהמותג הפרטי של רמי לוי, המיובא מחו"ל, עקף במכירות את המעצמה של יד מרדכי מבית שטראוס. לפי פרסום בכלכליסט, נתח המכירות של שטראוס בענף שמן הזית צנח מ־17% ל־11% בלבד, בעוד מכירות המותגים הפרטיים של כל רשתות השיווק עלו משמעותית.
במקביל להפחתת המיסים, הממשלה עברה לתמיכה ישירה בחקלאים הישראלים, ומגדלי הזיתים כחול־לבן קיבלו תמיכות בהיקף של 30 מיליון שקל. כמה חקלאים תיארו השבוע את התמיכה הזאת כגלגל הצלה שמאפשר להם לעבור שנים קשות כמו זו, ושמר על השוק מעליית מחירים.
כעת ברור כי אם ממשלת ישראל הייתה נכנעת גם במאבק הזה מול הלובי החקלאי, היינו מקבלים השנה מחסור ועלייה במחירי שמן הזית, ולא ירידה. אם היינו תלויים בעיקר בשוק המקומי, שחווה שנה קשה, הצרכנים בישראל לא היו יכולים ליהנות מהשנה הטובה שעברה על כרמי הזיתים בספרד. שוק שמן הזית היה נותר בשליטה ריכוזית של שתיים־שלוש חברות, יקר להחריד, ומבוסס על השקר המוסכם של "שמן מהול" שנמכר לנו ככחול־לבן. זאת ראיה נוספת לכך שהטענה המוזרה על מניעת תחרות מחו"ל בשם "ביטחון מזון" לא נתמכת בעובדות.
למעשה, ענף הזית חווה כעת את מה שחקלאי אירופה חווים כבר יותר מעשור – שוק פתוח לתחרות, עם תמיכה ממשלתית ישירה בחקלאים. זה לא אומר שהמדינה לא עוזרת להם, היא פשוט לא עושה זאת באמצעות הכיס של משפחות עניות שנאלצות לוותר על מוצרי צריכה בסופר. זאת בדיוק הייתה מהות הרפורמה שהוביל שר החקלאות הקודם עודד פורר בכל ענפי הפירות והירקות, ובוטלה בחמת זעם בידי הממשלה הנוכחית לקול מחיאות כפיים של ארגוני החקלאים. שכנינו באגן הים התיכון צורכים שמן זית בכמות גדולה פי שלושה ופי חמישה מהכמות שצורכת משפחה ישראלית ממוצעת. כפי שהוכח כבר בענף הדבש, הטונה והחמאה, זו לא גזרת גורל. פעם אחר פעם מתברר שפתיחת השוק לתחרות מובילה להורדת מחירים, מקטינה את המחסור במוצרים, ומגדילה לבסוף את הצריכה באופן שמיטיב עם החקלאות הישראלית. במי היא פוגעת? בחמש יצרניות המזון הגדולות שנהנות כרגע משליטה אדירה בשוק ומהשפעה על יוקר המחיה הישראלי. כשהחקלאים יוצאים לחסום את משרד האוצר בטרקטורים, לזרוק ביצים על הכביש, להפיץ שקרים על פערי תיווך ברשתות או בדותות על מחירי החמאה והשום, הם עושים זאת באופן ישיר או עקיף בשליחותן. לו חכמו ישכילו זאת, יבינו לאחריתם.