יחסי הדולר־שקל לא ידעו דרמה כזו כבר עשרות שנים. השקל בשיא של כל הזמנים אל מול המטבע האמריקני, ויש הסבורים שבקרוב אף נראה את הדולר יורד מתחת ל־3 שקלים. להתחזקות השקל וההיחלשות הדרמטית של הדולר יש כמה סיבות. חלקן נובעות מהכלכלה הישראלית וכוללות את העוצמה שהייתה כאן גם בעבר, אבל ניכרת ביתר שאת מאז סיום המלחמה. מדובר, בין השאר, בייצוא חזק בתחומי הטכנולוגיה ועסקאות ענק של התעשיות הביטחוניות, שגשוג משאבי טבע ושלל אקזיטים – כל אלה מכניסים למשק דולרים רבים. על כך יש להוסיף זרם דרמטי של השקעות זרות. אבל להיחלשות המטבע האמריקני יש גם סיבות שאינן קשורות אלינו: הריבית בארה"ב יורדת בקצב מהיר יותר מישראל, והציפייה היא כי הריבית שם תמשיך לרדת. מדיניות המכסים של טראמפ מעלה חששות למיתון והאטה, והנשיא עצמו התבטא לא פעם על רצונו להחליש את הדולר.
למעשה, מאז חודש אפריל 2025, הדולר נחלש בכ־17% מול השקל. לאור זאת אנו אמורים לראות ירידת מחירים של מוצרים ושירותים רבים המושפעים מכך, אבל בפועל זה לא ממש קורה. יש אומנם שינוי מיידי במוצרים שנרכשים ישירות בדולרים, כמו רכישות בחו"ל, הזמנת טיסות, חבילות נופש וכדומה – אבל בכל הקשור לקניות וצריכה כאן בישראל, הדבר לא ממש בא לידי ביטוי, אולי אפילו להפך.

שטרות של מאה דולר אמריקני | צילום: צילום: פול יאנג - בלומברג
לאחרונה התבשרנו למשל על גל עליות מחירים ב"ארומה" וברשתות בתי קפה נוספות, בשיעור של כ־6 עד 10 אחוזים בחלק מהמוצרים. גם רשת מקדונלד'ס הודיעה על ייקור מוצריה. כל זה קורה לא רק בזמן שהדולר נחלש, אלא בעת שמחירי הסחורות וחומרי הגלם בתעשיית המזון בכלל, נמצאים במגמת ירידה.
הכי מעניין
הנה כמה דוגמאות: בשלושת החודשים האחרונים חלה ירידה של 27% במחיר הקפה בעולם. מחיר החיטה ירד ביותר מ־10% בשנה האחרונה. הסוכר ירד בשיעור של כ־25% בתקופה הזו. אפילו מחיר הקקאו, שנחשב סחורה לוהטת עד לפני כשנה וזינק במאות אחוזים בין שנת 2023 לתחילת 2025, דבר שהביא להתייקרות חדה של השוקולד ותוצריו, צנח בשנה האחרונה ביותר מ־50%.
כשהדולר או היורו מתחזקים על חשבון השקל, היבואנים מזדרזים בדרך כלל להעלות מחירים, תוך הסברים על השינוי בשערי המטבע. ראינו זאת לא מזמן בשיאה של המלחמה, כשהשקל נחלש מול המטבעות הזרים. כך גם קורה לרוב כאשר מחירי הסחורות עולים. אבל כשמתרחשת מגמה הפוכה, החברות לא ממהרות לעדכן את המחירים כלפי מטה. הן נהנות מהרווחים ההולכים וגדלים וההוזלה איננה מתגלגלת לצרכן, בטח לא בקצב הראוי.
האם כל המוצרים המיובאים אמורים להיות מושפעים מירידת הדולר? התשובה, כמובן, היא לא. הדולר איננו דומיננטי בכל מוצרי היבוא. יש כאלה שנרכשים באירו ויש כאלו שנרכשים אפילו בשקלים (או תוך שימוש בגידור מטבע). ההשפעה היא בעיקר על מוצרים שמיובאים מארה"ב או מהמזרח, ונקובים בדולרים. בין השאר אלה מוצרי חשמל, ביגוד והנעלה, צעצועים וגם מוצרים וחומרי גלם בתעשיית המזון.
אכן, שינוי במחיר לוקח לעיתים זמן. יבואניות עובדות עם מלאים לטווח ארוך, במיוחד אם הן צברו מלאים גדולים. עשויים לחלוף שבועות ארוכים, לעיתים חודשים, עד שהמלאים הללו יאזלו ותיכנס סחורה חדשה שנרכשה בשער נמוך. לעיתים דרוש גם שער נמוך לאורך זמן. אבל גם אם נתחשב בהסברים שמספקים היבואנים, הם עדיין לא מצדיקים התארכות ממושכת. השינוי הדומיננטי בשערי המטבעות החל כבר לפני יותר מחודשיים. עיכוב סביר, גם אם הוא נשען על הסברים מוצדקים, לא אמור להימשך יותר משלושה חודשים. את ההקלה אנחנו אמורים לראות בקרוב, אלא אם ניתקל בבעיה לא פחות חמורה, כאשר גם אם היבואנים יורידו את המחירים, רשתות השיווק לא יגלגלו אותה לצרכנים. שוב, מה שיכריע את הורדת המחירים הוא מידת הריכוזיות והתחרות.

