אודי אדירי: "אנשי הגולן בחרו באנרגיה מתחדשת"

אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה, נשא נאום בנושא אנרגיות מתחדשות ומשבר האקלים.

"אני מאוד אוהב את הגולן ואני שמח שפעם ראשונה אני כאן בכובע מקצועי. נבין קודם קורה סביבנו. משק האנרגיה העולמי נמצא בנקודת מפנה דרמטית: מהפכת האנרגיות המתחדשות שמאוד מושפע ממשבר האקלים העולמי. זו הפכה להיות שיחת היום – העולם תופס את המשבר הזה כאיום הקיומי ביותר עליו ומה אפשר לעשות כדי למזער אותו. בעולם זה נתמך בכמה דברים משמעותיים: מעבר לאנרגיה מתחדשת הוא משמעותי מאוד בעולם ומרבית המדינות בעולם קובעות מדדים במעבר הזה. ככל שתהיה יותר אנרגיה מתחדשת מחירי האנרגיה תרד. העולם משקיע בזה הרבה משאבים. בישראל בחרנו ללכת עם המגמה הזאת. בסוף זה נבחן במה עושים בבוקר: אנחנו צריכים להגיע להכפלה של משק האנרגיה עד 2030. עשינו הרבה אבל אנחנו בתחילת הזינוק. אומנם אנחנו בהתחלה אבל כבר אפשר לראות את הקשיים שבדרך".

"בתשע השנים הקרובות צפויה השקעה של 80 מיליארד שקלים, ההשקעה תגיע בעיקר מהשוק הפרטי, אגירת אנרגיה בכ-10 אלף מגה וואט בשעה וקידום חדשנות פורצת דרך. ככה שהמשבר מייצר הזדמנות אדירה, גם כלכלית, ואנחנו חושבים שהיא רלוונטית להרבה מאוד מגזרים. אנחנו רואים את זה בשילוב חקלאות ואנרגיה מתחדשת – הסינרגיה פה יכולה להיות מדהימה, רשויות מקומיות ומבני ציבור שיכולים לארח אנרגיה מתחדשת, שטחים פתוחים והשקעות באנרגיה נקייה, מאגרי מים כאן בגולן מאוד רלוונטים, שילוב בתשתיות – כבישים מחלפים וכו'. המאמץ הזה חוצה מגזרים. הוא ממשלתי, פרטי, ציבורי – גם רשויות מקומיות\ גם אגודות חקלאיות\ כולם יכולים פעם ראשונה להיות חלק מהמהשחק של משק האנרגיה והוא גם משחק כלכלי מאוד מאוד משמעותי".

"תראו, אין שום מטרה או הישג או יעד משמעותי שאתה יכול להגיע אליו בלי לשלם מחירים. אני בטוח שכל מי שחי בגולן יודע שיש מחירים והתמודדויות. וגם המטרה הזאת, של המעבר לאנרגיה מתחדשת לא נקייה מקשיים. התפקיד שלנו הוא לייצר פתרונות. אני אקח שתי דוגמאות כאן מהגולן: לפני שלוש שנים רצינו לקיים כאן אנרגיית רוח, אגב אנשי הגולן בחרו ככלל באנרגיה מתחדשת וגרמו לנו כמשרד להתנהל ולהתמודד עם בעיות. משרד הביטחון לא הסכים בשום אופן לאנרגיה מתחדשת ברוח ברמת הגולן. יכולנו להרים ידיים ולהגיד שזה לא אפשרי אבל ניהלנו שנתיים של תהליך מול משרד הביטחון והרוח קמה. דוגמה נוספת מהגולן הם מאגרי המים. אנחנו רואים בהם פוטנציאל אדיר לאנרגיה מתחדשת מכיוון שאתה יכול לייצר אותה בלי לתפוס שטח: לצמצם אידוי של מים, אגב גם הפאנלים עובדים יותר טוב כשיש תחתם מים קרירים, אבל שמורות הטבע מחו ואמרו שיש בעיה נופית וצריך להתחשב בנדידת הציפורים – היה קל להרים ידיים אבל נכנסנו לתהליך ויד ביד עם שמורות הטבע הגדרנו 160 מאגרים יותר רגישים ו-640 מאגרים שפחות רגישים והגדרנו איפה אפשר ואיפה המסלול יותר ארוך".

"מדינת ישראל עד לפני חמש שנים ייצרה את האנרגיה שלה מפחם. גם המעבר לגז לא היה נטול קשיים והתגברנו עליהם. אותו דבר, גם המעבר לאנרגיה מתחדשת בדור העתיד יהיה כרוך בקשיים. מי שחושב שלקדם אנרגיה מתחדשת זה להגיד שהיה צריך להיות 50 אחוז אבל באותה העת להגיד שאנרגיה מתחדשת לא בשטחים פתוחים ולא ברוח ולא במאגרי מים - אני חושב שהוא לא באמת מקדם אנרגיה מתחדשת ואני פחות מתייחס לנושא התיירות אבל בוודאי אנחנו צריכים להחליט, אם משבר האקלים הוא משבר אז צריך להתקדם ואם לא אז הכול בסדר, אבל אני חושב שכולם מבינים שיש משבר ולא נגיע ל-20, 30 ובטח לא ל-50 אחוז רק מהגגות של תל אביב".