אין הצדקה לבלום את הרפורמה שתחסוך לרובנו כסף על עמלות

בחודש הבא יפרסמו הבנקים את הדו"חות הכספיים שלהם לסיכום שנת 2025. שוב הם צפויים להציג רווחיות עצומה, בעיקר בזכות הכנסות הריבית. זה כמובן הביזנס העיקרי שלהם – מתן הלוואות מכספי פיקדונות הציבור, תמורת ריבית. בשנה הקודמת, 2024, הכנסות הריבית נטו בחמשת הבנקים הגדולים הגיעו ליותר מ־60 מיליארד שקל. אז אומנם העמלות לא מתקרבות בכלל להיקפים הללו, אבל עדיין שמור להן מקום של כבוד וגם הן מכות אותנו בכיס.

בחודש יולי בשנה שעברה פרסם בנק ישראל טיוטת חוזר שזכתה לכינוי "הרפורמה החדשה בעמלות הבנקים". על פי הרפורמה הזו, שמוביל המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי, מבנה עמלות העו"ש שאנחנו מכירים עתיד להשתנות באופן דרמטי: הבנקים יגבו תשלום חודשי קבוע בסכום שלא יעלה על 10 שקלים, והוא יכלול את פעולות העו"ש המוכרות לצד כמה שירותים בסיסיים נוספים. תמורת העמלה הזו, משקי הבית והעסקים הקטנים יוכלו לבצע 100 פעולות בחודש ללא תוספת תשלום. העמלה תכלול, בין השאר, הפקדות ומשיכות מזומן, העברות, תשלומי שובר, הוראות קבע, ביטולי חיובים, והדפסה או איתור של מסמכים. כל פעולה נוספת מעבר ל־100 הפעולות הכלולות באותו תשלום, תחויב לכל היותר בשקל נוסף.

כיום, ולמעשה זה עשרות שנים, ברירת המחדל היא תשלום עמלת עו"ש בגין כל פעולה. בשנת 2014 נעשה ניסיון להוזיל את עמלות העו"ש באמצעות "תוכנית המסלולים", שבמסגרתה משולם סכום חודשי קבוע עבור ביצוע מספר פעולות מוגדר מראש – מסלול בסיסי עד 10 פעולות, ומסלול מורחב עד 50 פעולות. שיוך כזה לאחד המסלולים הרלוונטיים עשוי לחסוך מאות שקלים בשנה. אבל נתונים שפרסם הפיקוח על הבנקים מעלים כי גם 12 שנים לאחר כניסת המסלולים המוזלים לתוקף, כשני מיליון חשבונות, שהם כ־24% מסך החשבונות בבנקים שהיו יכולים לחסוך לוּ עברו למסלול הזה – לא עשו זאת והם משלמים ביוקר.

למעשה, לרוב הלקוחות אין באמת מושג מה סכומי העמלות שהם משלמים. על פי נתוני בנק ישראל, עמלות העו"ש הממוצעות עומדות על קצת פחות מ־12 שקלים בחודש. אבל הנתון הזה מטעה. כמו כל ממוצע, בשעה שחלק מהלקוחות מקבלים הנחה משמעותית בעמלות העו"ש ואף פטור, אחרים משלמים הרבה יותר. דווקא משום כך, הרפורמה החדשה היא צעד מתבקש.

הרפורמה המדוברת ספגה השבוע לא מעט ביקורת בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת, וזאת נוכח החשש לפגיעה באלו שכן משלמים כיום פחות. אם המהלך יתקבל, טענו המבקרים, הבנקים צפויים ליישר קו כלפי מעלה ולחייב את כולם לשלם 10 שקלים, כולל אלו ששילמו פחות או אפילו קיבלו פטור.

הצעת הפיקוח על הבנקים בהחלט לא שגרתית. צריך להבין שהפיקוח בבנק ישראל מצוי בקונפליקט מובנה. מצד אחד עליו לדאוג ליציבות הבנקים, כאשר פעמים רבות המשמעות מבחינתו היא שהם ירוויחו הרבה ככל האפשר, ומצד שני עליו לראות לנגד עיניו את ציבור לקוחותיהם. ומה לעשות, בדרך כלל שני הדברים האלה לא הולכים ביחד. כעת הלחץ הציבורי ואיומי החקיקה עשו את שלהם, והבנק המרכזי מקדם באופן חריג רפורמה שתוזיל לרבבות משקי בית ועסקים קטנים את ההוצאה החודשית על עמלות. אז אפשר אולי לנסות לקדם חקיקה לביטול גורף של עמלות העו"ש, כפי שכבר נעשה בעבר, אבל בפועל זה לא קרה עד עכשיו, ובכל מקרה בבנק ישראל צפויים להתנגד בתוקף להצעה כזו.

זה בסדר להעביר ביקורת על המהלך, אבל מי שמקבלים היום פטור מעמלות עו"ש כי הבנקים חפצים ביקרם, סביר להניח שימשיכו לקבל את הפטור גם במתכונת החדשה. הניזוקים היחידים הם כ־20% מהלקוחות, שמבצעים פעולות מעטות ומשלמים פחות מ־10 שקלים בחודש. בהתחשב בכך שעמלת המינימום כיום בבנקים הגדולים נעה בין 5 ל־7 שקלים בחודש, מדובר במקרים אלו בייקור העמלה בסכום של כ־3־5 שקלים. אצל חלק לא קטן מהקבוצה הזו מדובר בחשבון בנק משני, נוסף על החשבון העיקרי שהם מנהלים בבנק אחר, כך שאיחוד של שני החשבונות (עם קבלת אפשרות לבצע 100 פעולות במחיר של 10 שקלים), עשוי לחסוך גם את ההוצאה הזו.

אז אולי אפשר ואף רצוי לנסות לבצע מקצה שיפורים קטן, אבל בשורה התחתונה אין הצדקה לעכב מהלך מבורך שצפוי לחסוך למרבית הלקוחות ולגרוע כמה עשרות מיליוני שקלים מהכנסות הבנקים. על פי התוכנית, הבנקים צפויים לקבל תקופת היערכות של כשנה עד שהרפורמה תיכנס לתוקף, וכל עיכוב נוסף יפעל לרעת רוב הלקוחות.

נייר שקוף

דו"ח העמלות שפרסם הפיקוח על הבנקים מעלה כי במחצית הראשונה של 2025 הן הכניסו לתאגידים הבנקאיים 3.1 מיליארד שקל. אם נחלק את הסכום הזה במספר חשבונות העו"ש, נגיע לסכום גבוה הרבה יותר מ־12 שקל בחודש; יותר קרוב ל־62 שקל בחודש, שהם 750 שקלים בשנה. אלה לא רק עמלות עו"ש אלא גם עמלות כרטיסי אשראי, עמלות ניירות ערך יקרות במיוחד, עמלות המרת מט"ח ועוד. רוב הציבור אינו מודע לעמלות שהוא משלם, והבנקים מנצלים זאת כדי להגדיל עוד את הכנסותיהם.

רפורמה חדשה בעמלות העו"ש היא צעד נצרך, אבל בהחלט לא מספיק. על השולחן מונחת רפורמה נוספת הנוגעת למרכיב העיקרי בנתח העמלות – החזקה וניהול של תיק ניירות בבנק. המטרה היא לא רק להוזיל את העמלות, אלא גם להפוך את שלל העמלות בתחום ניירות הערך לשקופות יותר. הרפורמה הזו טעונה עוד מקצה שיפורים רחב, אבל גם היא מהלך בכיוון הנכון. בינתיים חשוב לזכור שאין מצווה או חובה מיוחדת להיצמד לבנק בכל השירותים שהוא מציע. יש חלופות מפוקחות ומוסדרות מחוץ לבנק והן זולות באופן ניכר (כגון מסחר בניירות ערך). גם הליך המימוש שלהן הפך בשנים האחרונות לקל ונגיש הרבה יותר.

המבחן האמיתי להצלחתן של הרפורמות יהיה בקו הסיום: מה יישאר מההצהרות על שינוי, חיזוק התחרות, והוזלה שמשקי הבית והעסקים הקטנים ירגישו בכיס, וכמה מהתוכניות הללו יצליחו הבנקים למסמס במסע הלחצים שהם כבר מפעילים.