בחודש אפריל 2024 פרסם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הודעה חגיגית לעיתונות: "שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, רשות שוק ההון, ויו״ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, מובילים מהפכה בענף המוסכים, השמאים וחברות הביטוח לטובת האזרח". על הפרק עמדה "רפורמה מהפכנית" בענף הרכב, שתוזיל את עלות תיקוני הרכב במוסכים ואת תשלומי הביטוח.

הרפורמה הזו הייתה אמורה, בין השאר, לאפשר למספר גדול יותר של מוסכים לתקן רכבים שניזוקו במסגרת תביעת ביטוח, תוך כדי מתן הנחה למבוטח, ולא רק במוסכי ההסדר המצומצמים כפי שנהוג כיום. בכלל, על פי הרפורמה, חברות הביטוח יחויבו לאפשר לכל מוסך העומד בקריטריונים להתקשר איתם ולהיכלל ברשימת מוסכי ההסדר. עוד תוכנן לבטל את רשימות השמאים של חברות הביטוח, כך שכאשר נגרם נזק לרכב, המבוטח יוכל לבחור שמאי באופן רנדומלי מתוך מאגר השמאים על בסיס גיאוגרפי, או לבחור בשמאי פרטי מטעמו ולא מתוך רשימה סגורה ומובנית מראש. במקביל גובשו נהלים חדשים בכל הקשור לעבודת השמאים. מגבשי הרפורמה ציפו שהיא תפחית את עלויות תיקוני הרכב, וכך תביא להורדת מחירים ולשקיפות מלאה בענף.

סעיף מרכזי ברפורמה הזו, אולי החשוב ביותר, נועד לפתור עיוות באומדן המחיר של חלקי החילוף. מה הבעיה? מחירי החלפים שעל בסיסם משולמת תביעת ביטוח נקבעים בהתאם למחירון יבואני החלפים ולא לפי מחיר השוק של החלף. מוסכים רוכשים חלפים מקוריים במחיר זול בהרבה ממחיר המחירון הרשמי שלהם, שאותו קובע היבואן. כמה זה הרבה? מסתבר שהפער יכול להגיע ל־60% ואף יותר. כשמדובר בחלקי חילוף שאינם מקוריים (כלומר שאינם מיוצרים על ידי יצרן הרכב עצמו), הפער במחיר בין ה"מחירון" ובין מחיר הרכישה שאותו משלם המוסך, עשוי להגיע אפילו ל־90%. בפועל, המחיר הסופי נקבע כאמור על פי המחירון, והפער העצום נותר בכיסם של המוסכים, היבואנים, ספקי החלפים וחברות הביטוח. כולם חוגגים, חוץ מאיתנו.

מלבד הפער הגדול, מחירי החלפים נמצאים בשנים האחרונות בעלייה מתמדת. כך מדד מחירי התיקונים והחלפים לרכב של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה זינוק של 25% בארבע השנים האחרונות.

עד כמה תחום החלפים לרכב הוא רווחי, ניתן ללמוד גם משתי עסקאות שנעשו ממש לאחרונה. לפני שלושה חודשים רכשה יבואנית הרכב "יוניברסל מוטורס" (UMI) את השליטה בחברת "המאגר", בסכום של כ־300 מיליון שקל. רוב הפעילות של החברה, הקיימת כבר עשרות שנים, היא בתחום חלקי החילוף לרכב. החלפים של "המאגר" נמכרים למוסכים וגם ללקוחות פרטיים באמצעות אתר אינטרנט שהחברה מפעילה.

חודש אחר כך רכשה קרן לגאסי, יחד עם כלל ביטוח ובית ההשקעות מור, כ־70% ממניות חברת חלקי החילוף לרכב מ. פינס. לפי שווי של 750 מיליון שקל. על פי הפרסומים, החברה שולטת בשוק חלקי החילוף החדשים הלא־מקוריים ומתחרה ביבואני הרכב, שמוסכיהם מספקים חלפים מקוריים. הכנסות החברה עומדות על כמיליארד שקל בשנה. מדובר בשתי עסקאות רכישה בסכום שמתקרב למיליארד שקל, שנסגרו בטווח קצר מאוד ביניהן, ומלמדות על האטרקטיביות הרבה של השוק הזה.

אם נחזור לרפורמה המתוכננת, העיוות הקיים בשוק גורם לכך שעלות התביעה מגיעה הרבה מעבר לנזק, ומי שמשלם את המחיר הוא הציבור. חברות הביטוח מגלגלות את העלויות המנופחות הללו אלינו, בייקור פרמיות הביטוח. יתרה מכך, בגלל העלות המנופחת הזו, הרבה יותר רכבים מוכרזים כ"טוטל לוס" או "אובדן להלכה". כך למשל, נניח שנזק לרכב שהתיקון שלו, כולל החלפים, אמור לעלות במחירי שוק כ־10,000 שקל – בפועל, בגלל המחירים המנופחים, הוא עולה כ־30 אלף שקל. אם שווי הרכב הוא 60 אלף שקל, כלומר מחיר התיקון הוא כבר 50% משווי הרכב, אזי הרכב מוכרז ברוב המקרים כ"אובדן להלכה", מה שמחייב את חברת הביטוח לשלם למבוטח את שווי הרכב המלא. והנה לכם עוד דלק לייקור הפרמיות ועליית מחירי הביטוח.

עוד תופעת לוואי שלילית של עיוות מחירי החלפים היא תמריץ לגנבת כלי רכב ולגנבת חלפים מכלי רכב. המחירים הגבוהים של החלפים מעודדים גנבת כלי רכב לצורך פירוקם ומכירת חלקיהם כחלפים זולים. אגב, על הבעיות הללו כבר הצביע דו"ח מבקר המדינה לפני ארבע שנים, ומסקנותיו היו חלק מגיבוש המהלך.

הרפורמה שתוכננה נועדה כאמור לתת מענה לכשל השוק הזה: "לצד הרחבת מוסכי ההסדר ברפורמה החדשה, יפרסם משרד התחבורה תקנות שמאים מעודכנות, הקובעות כי על השמאי לציין באופן אובייקטיבי מחיר שוק של מוצרי תעבורה, ולא רק מחיר מחירון כנהוג היום. 'מחיר השוק' ישקף את כל ההנחות הקיימות בשוק, כולל עמלת חלפים שתשולם למוסך", נכתב שם.

המציאות הקיימת מתסכלת במיוחד נוכח העובדה שבשנתיים האחרונות הולכות ומתרבות דווקא הסיבות להוזלת הביטוח – ירידה בכמות הגנבות, התאונות והנזקים. אבל בגלל עיוותי השוק, השינוי החיובי הזה לא מקבל מספיק ביטוי.

אז מה באמת קורה עם העניין הזה? מדוע עברו כבר כמעט שנתיים מהפרסומים, וההבטחות שקיבלו את ברכתם של גופי הפיקוח והרפורמה, לא יצאו לפועל? מדובר בסך הכול בחתימה של שרת התחבורה, וזו הייתה אמורה להתבצע כבר בחודש מאי בשנה שעברה, אז מדוע היא נדחית?

ובכן, מסתבר שבענף המוסכים, שם נהנים בינתיים מפערי המחירים, הפעילו לחץ על השרה רגב ועל יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן, שלא לאשר את התקנות. אומנם הרפורמה עצמה קובעת כי בעלי המוסכים ימשיכו לקבל תגמול כ"פיצוי", במקביל לצמצום המרווחים הגדולים שלהם בדמות "עמלת חלפים" שתשולם למוסך, אבל זה כנראה הרבה פחות ממה שהיו רגילים להרוויח עד כה. הלחץ עבד, ומי שהיללו את הרפורמה נהיו פתאום הקטגורים הגדולים שלה.

רגב מצידה מסבירה שהיא בכלל באה להגן על ציבור המבוטחים מפני החמדנות של חברות הביטוח, ושהרפורמה עלולה לפגוע בתחרות בין המוסכים ובין ספקי החלפים. ביטן עצמו, בשיתוף חברי כנסת נוספים, הגיש לפני כמה חודשים הצעת חוק חדשה שנועדה כביכול להסדיר את השוק, אבל למעשה היא ממסמסת את הרפורמה ובעיקר את הוזלת מחירי החלפים. בינתיים אנחנו ממשיכים לשלם את המחיר.