משרד האוצר פרסם היום (שלישי) את נתוני ביצוע תקציב המדינה והכנסות הממשלה ממסים לחודש דצמבר 2025, ומהם עולה תמונה פיסקלית מורכבת אך יציבה יחסית, על רקע שנה שהתאפיינה באתגרים ביטחוניים וכלכליים משמעותיים. על פי הנתונים, הגירעון המצטבר בשנת 2025 עמד על כ-98.6 מיליארדי שקלים, שהם כ-4.7% מהתוצר המקומי הגולמי – נתון נמוך מהגירעון שתוכנן בעת הגשת התקציב המקורי ונמוך גם מהתחזית המעודכנת שאושרה במסגרת התקציב הנוסף בספטמבר 2025 .
עוד כתבות בנושא
הגירעון בפועל משקף שיפור מסוים בניהול הפיסקלי של הממשלה ביחס לתכנון. בעת הגשת התקציב בדצמבר 2024, עמד היעד על גירעון של כ-4.9% תוצר, יעד שכלל רכיב חירום בהיקף של כ-0.5% תוצר לצורך מימון הוצאות מלחמה. בהמשך, עם אישור התקציב הנוסף בספטמבר 2025, עודכן היעד כלפי מעלה לרמה של 5.2% תוצר, בעקבות תוספת תקציבית משמעותית למערכת הביטחון ולצרכים אזרחיים נלווים. בפועל, כאמור, הסתיים השנה בגירעון נמוך יותר – נתון שמשרד האוצר רואה בו אינדיקציה להתאוששות הדרגתית בצד ההכנסות ולריסון יחסי בצד ההוצאות.
בחודש דצמבר עצמו נרשם גירעון חודשי של כ-23.7 מיליארדי שקלים, לעומת גירעון של כ-18.8 מיליארדי שקלים בדצמבר אשתקד. מדובר בגירעון חודשי גבוה יחסית, אך כזה שמשתלב בתבנית עונתית מוכרת, שבה הוצאות הממשלה נוטות להיות גבוהות יותר בסוף השנה, בין היתר בשל האצת ביצוע תקציבים והכרה בהתחייבויות שטרם מומשו במהלך השנה.
הכי מעניין
הוצאות הממשלה בשנת 2025 הסתכמו בכ-650.5 מיליארדי שקלים, לעומת כ-620.5 מיליארדי שקלים בשנת 2024 - גידול של כ-4.8%. עיקר העלייה נובע מהוצאות חריגות הקשורות למלחמה, בהיקף של כ-31 מיליארדי שקלים, שנוספו במסגרת התקציב הנוסף שאושר במהלך השנה. בחודש דצמבר לבדו הסתכמו הוצאות הממשלה בכ-72.3 מיליארדי שקלים, נתון גבוה יחסית המעיד על ריכוז הוצאות משמעותי בסוף השנה התקציבית.
בצד ההכנסות נרשמה תמונה חיובית יותר: הכנסות המדינה בשנת 2025 הסתכמו בכ-551.9 מיליארדי שקלים, לעומת כ-484.9 מיליארדי שקלים בשנת 2024 - גידול ניכר של כ-13.8%. הכנסות אלו היו גבוהות מהתחזיות שנקבעו בתקציב, והן משקפות התאוששות בגביית המסים, הן ממסים ישירים והן ממסים עקיפים. בחודש דצמבר נרשמו הכנסות של כ-48.6 מיליארדי שקלים, נתון התואם את רמת הפעילות הכלכלית הגבוהה יחסית בסוף השנה.
במשרד האוצר מדגישים כי השילוב בין עלייה חדה בהכנסות לבין שליטה יחסית בהוצאות, חרף הנטל הביטחוני, תרם לצמצום הגירעון לעומת התחזיות. עם זאת, מציינים במשרד כי רמת ההוצאה הציבורית נותרה גבוהה, וכי האתגרים הפיסקליים לשנים הקרובות עדיין משמעותיים – בעיקר על רקע צורכי הביטחון, תשלומי ריבית הולכים וגדלים והצורך בתמיכה בצמיחה כלכלית.