לא הזהב: דווקא מתכת "עממית" יותר רשמה את זינוק המחיר החד ביותר

אני לא יודע אם יצא לכם לרכוש לאחרונה גביע לקידוש או פמוטים, אבל כדאי שתדעו: מחירי המוצרים העשויים מכסף זינקו בחדות בשנתיים האחרונות. הזינוק כה גדול עד שהוא ערער לחלוטין את תעשיית היודאיקה העולמית, כולל השפעה דרמטית על התעשייה הקטנה בתחום, הקיימת בישראל.

המציאות הזו מגיעה על רקע מחיריהן המאמירים של המתכות היקרות. אומנם עד לאחרונה המיקוד היה על הזהב שזינק בשנה האחרונה בכ־64% – מרמה של כ־2,700 דולר לאונקיה, לאזור של כ־4,450 דולר לאונקיה כיום. אבל מתברר שזה עוד כלום לעומת הזינוק במחיר הכסף. המתכת הכסופה נסקה בתוך שנה בכמעט 160%, ואם בוחנים את השינוי לאורך השנתיים האחרונות, הוא מגיע כבר ל־220%. למעשה, אם נבחן את שוק הסחורות העולמי על שלל מוצריו, הכסף רשם את העלייה החדה ביותר בשנת 2025.

לשינוי הדרמטי הזה יש כמה סיבות. כמתכת יקרה, הכסף, כמו הזהב, נחשב "חוף מבטחים", כזה שאטרקטיבי כמעט בכל תקופה, אך בעיקר בעיתות חוסר יציבות ואי־ודאות. המתיחות העולמית – מוונצואלה ודרום אמריקה, דרך סין וטייוואן ועד המזרח התיכון – מניעה משקיעים לחפש יציבות באמצעות שוק הסחורות. לכך יש להוסיף את הירידה בריבית הריאלית בעולם, ובעיקר בארה"ב. כשהריבית יורדת, הזהב והכסף עולים. המתכות אינן מניבות ריבית, ולכן פחות אטרקטיביות להשקעה בתקופות שבהן הריבית גבוהה. אך כאשר הריבית במגמת ירידה, לצד נתונים כלכליים שמצביעים על היחלשות האינפלציה, הדבר גורם למשקיעים לפנות לסחורות ולמתכות יקרות. בהקשר הזה יש לכסף יתרון על פני הזהב, מפני שמחירו נמוך ועממי יותר, ולכן הביקוש אליו גבוה יותר.

כמו בכל שוק המושפע מביקוש והיצע, גם כאן אלה הגורמים שקובעים את המחיר. הביקוש הגדול בתעשייה למתכת הכסופה מגיע מכמה כיוונים. אולי העיקרי שבהם הוא תחום האנרגיה הסולארית, מכיוון שלמתכת הזו יש שימוש בפאנלים הסולריים. על פי פרסומים שונים, יצרני אנרגיה פוטו־וולטאית צרכו יותר מ־25% מאספקת הכסף השנתית העולמית בשנת 2024, והביקוש עלה עוד בשנת 2025.

תחום האנרגיה הסולארית מתפתח בקצב מהיר והוא נדבך קריטי בביקוש למתכת, אבל זה לא כל הסיפור. כלי רכב חשמליים ואלקטרוניקה מתקדמת מאיצים גם הם את המגמה. הודות להתרבות החיישנים, אמצעי החיווט, מחברים בעלי ביצועים גבוהים ורכיבים אלקטרוניים שונים בתעשיית הרכב, הביקוש לכסף בתעשיית הרכב החשמלי עלה בכ־20% בשנת 2025. גם בינה מלאכותית ומרכזי נתונים מוסיפים לצריכת הכסף, לטובת רכיבים חשמליים ייחודיים ומערכות ניהול תרמי.

גם למחסור, או לחשש מהיווצרות מחסור, יש השפעה גדולה על המחיר. המתחים הגיאופוליטיים סביב שרשרות האספקה של מינרלים חיוניים מוסיפים חוסר ודאות. רוסיה ומקסיקו, למשל, האחראיות לכ־20% מהייצור העולמי, נחשבות בעייתיות מבחינה גיאופוליטית. מלחמת הסחר והטלת המכסים מצד ארה"ב ומדינות נוספות אינן תורמות להרגעה.

ויש גם סיבות הקשורות בייצור המתכת עצמה: כ־70% מהכסף בעולם מופק כתוצר לוואי של כריית מתכות אחרות – כמו נחושת, עופרת ואבץ. עובדה זו מקשה את הגדלת הייצור במהירות כדי להגיב לעליית מחירי הכסף, שכן ההיצע תלוי בביקוש למתכות הבסיס האחרות. נוסף על כך, תפוקת הכסף העולמית נמצאת במגמת ירידה מאז השיא שרשמה לפני כעשור, בעיקר במרכז אמריקה ובדרומה – מוקדי הכרייה המרכזיים. במכרות מתמודדים גם עם ירידה בריכוז הכסף בסלע, מה שמחייב השקעת משאבים רבה יותר כדי להפיק את אותה כמות של מתכת.

על גל הביקושים הזה מנסים לרכוב לא מעט משקיעים, בעיקר באמצעות תעודות סל העוקבות אחר מחיר הכסף או אחרי מניות חברות הכרייה. עם זאת, מדובר במסחר תנודתי הכרוך בסיכונים. אם נחזור לנקודה היהודית שבה פתחנו, ככל שהמגמה תימשך, מעניין יהיה לראות איך כל זה ישפיע גם על הצריכה של הישראלים בתחום הזה.