שנת המס 2026, שתחל בעוד ימים ספורים, תביא איתה לא מעט שינויים שישפיעו על הכיס של כל אחד מאיתנו. חוק ההסדרים, שבו כלולים רוב השינויים הללו, אושר בתחילת החודש בממשלה, אבל הוא צפוי לעבור מסע בוועדות הכנסת עד אישורו לקריאה שנייה ושלישית במליאה, אז הוא יקבל תוקף רשמי וסופי. מדובר בתהליך שעשוי להימשך עד חודש מרץ, ובדרך ייתכנו לא מעט שינויים. בינתיים, הנה טעימה ממה שמתכנן לנו משרד האוצר.
ריווח מדרגות מס הכנסה. בשיטת המיסוי הנהוגה בישראל, ככל שהכנסתו של אדם עולה, כך מוטל עליו יותר מס. החישוב נעשה בהתאם למדרגות מס: ככל שהשכר גבוה יותר – עולים למדרגה המחייבת שיעור מס גבוה יותר על אותו חלק נוסף בשכר. כך למשל, מדרגת המס הראשונה, על הכנסה של עד 7,010 שקלים (אחרי זיכויים וניכויים), מחייבת ב־10% מס. כל שקל מעבר לכך, עד 10,060 שקלים, מחויב ב־14%. על החלק שבין 10,060 ועד 16,150 שקלים המס עולה ל־20%; ועל הסכום שבין 16,150 ועד 19,000 שקלים משלמים כבר 31%. כך זה ממשיך, ובסכומים גבוהים מדרגות המס מגיעות עד 50%.
על פי השינוי המתוכנן כעת, מדרגות המס "ירווחו" החל ממדרגת המס השלישית, באופן שיפחית את מס ההכנסה. ההטבה תחול על מי שמרוויחים יותר מ־16 אלף שקל בחודש (193,800 שקל בשנה), שישלמו על החלק היחסי בשכרם 20% במקום 31%, עד לסכום של 19 אלף שקלים בחודש.
הכי מעניין
לצד הטבת המס הצפויה לאותם בעלי הכנסות, אי אפשר להתעלם גם מהמחירים שכולנו נשלם.
בתחילת השנה הנוכחית הוטלו לא מעט גזרות על השכר, ואלה ימשיכו ללוות אותנו גם בשנת 2026. הראשונה היא הקפאת מדרגות המס. בדרך כלל, מדרגות מס ההכנסה מתעדכנות בכל שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, כדי שכוח הקנייה שלנו לא יישחק. 2026 צפויה להיות השנה השנייה שבה תימשך הקפאת מדרגות המס. לא רק הן יוקפאו, אלא גם נקודות הזיכוי במס הכנסה שנועדו להקל עלינו. כל נקודת זיכוי שווה כיום 242 שקלים בחודש. היא לא עודכנה ב־2025 בהתאם לעליית המדד, וגם ב־2026 היא תישאר באותו מקום. גם התייקרות תשלומי הביטוח הלאומי תמשיך ללוות אותנו ב־2026 ולשחוק את השכר.
דיווח על הכנסות משכר דירה. אולי השינוי הנפיץ והטעון ביותר המתוכנן בתחום המיסוי נוגע להכנסות משכר דירה. כיום חלה חובת תשלום מס על הכנסות משכר דירה העולות על 5,654 שקל בחודש. מי שלא מגיע לרף הזה אינו צריך לשלם, וגם לא נדרש בכלל לדווח על הכנסתו מהדירה שבבעלותו. באוצר מבקשים לשנות את המדיניות כך שמהשנה הבאה תהיה חובת דיווח על כל הכנסה, גם אם היא לא מגיעה לרף שמחייב במס.
המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות ההשכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. בישראל יש מאות אלפי משכירים, ולא סוד הוא שגם בקרב אלה שכן מגיעים לרף המס, רבים אינם מדווחים על הכנסתם. שוק השכירות מגלגל עשרות מיליארדי שקלים בשנה, והעלמות המס בתחום מוערכות בכ־3־4 מיליארד שקלים בשנה. ואולם נוכח ההתנגדויות הרבות והלחצים המופעלים על חברי הכנסת, ספק גדול אם השינוי המוצע אכן יעבור.
הגבלה על החזקת מזומנים. במסגרת המאבק בהון השחור ובהעלמות המס, חוק ההסדרים לשנת 2026 מנסה לעשות צעד נוסף לצמצום השימוש במזומן. כיום ישנה הגבלה על שימוש במזומן, אבל אין איסור על החזקת מזומנים כשלעצמה. הצעת החוק קובעת כי ייאסר להחזיק מזומן בהיקף של יותר מ־200 אלף שקלים. ההצעה גם מאפשרת למדינה לחלט סכומים שמוחזקים במזומן מעל הסכום הזה. מדובר בהצעה שהוגשה בעבר כמה פעמים, אך לא קודמה.
אז אומנם המהלך הזה איננו רלוונטי לרוב האוכלוסייה, אבל הוא עלול לייצר בעיה לא קטנה לכל מי שמחזיק בסכומי מזומן גדולים, גם אם הם כשרים לחלוטין. המערכת הבנקאית בישראל כפופה לרגולציה מקומית ובינלאומית נוקשה ביותר, וכן לחוקי איסור הלבנת הון. אי אפשר פשוט להיכנס לבנק עם מזוודה של שטרות ולבקש להפקיד, בלי אסמכתאות מפורטות והסברים הגיוניים לכמות המזומן שמוצגת. אם חקיקה כזו תקודם, היא תצריך גם מענה הדרגתי לכל מי שנתקעו עם כמות גבוהה של מזומנים ממקור כשר.
השינוי המתוכנן במדרגות המס | צילום:
תורת הקבלה
אבל עם כל הכבוד לחוק ההסדרים, יש גם שינויים שנוגעים לכיס שלנו ואינם קשורים אליו, וצפויים להיכנס לתוקף כבר בקרוב.
מערכת "תרומות ישראל". החל משנת 2026, כל תרומה לעמותה המקנה זיכוי במס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, תחויב בדיווח מצד העמותות למערכת התרומות הדיגיטלית של רשות המיסים. עמותות המפיקות קבלות באמצעות תוכנה שלא התממשקה למערכת הדיגיטלית, או באמצעות קבלות נייר, יוכלו לדווח על התרומות ולהפיק מספר רישום ייחודי לכל תרומה באמצעות ממשק מיוחד.
ברשות המיסים טוענים כי המטרה היא לאפשר להם לפקח באופן יעיל והדוק יותר, כדי לוודא שכספי תרומות שמגיעים לעמותות המחזיקות באישור להטבות מס אכן משמשים למטרות שלשמן הוקמה העמותה, למנוע הפקת קבלות על תרומות על ידי גורמים המתחזים לעמותה, ולמנוע מקרים של הפקת קבלות כפולות או פיקטיביות לצורכי הלבנת הון או העלמת מס.
במהלך הזה יש בשורה גם לתורמים, שייחסך מהם הצורך לשמור קבלות נייר כדי לממש את זכאותם להטבת מס בגין התרומות. הקבלות מרוכזות עבור התורם באזור האישי שלו באתר רשות המיסים, והמידע בנוגע לתרומות מעודכן גם במערכות המידע המשמשות לעריכת תיאומי מס ולהגשת דו"חות שנתיים. בנוסף, שכירים יוכלו לקבל זיכוי במס ישירות דרך תלוש השכר, בכפוף לכך שתוכנת השכר שבה משתמש המעסיק התממשקה למערכת, ושהעובד אישר למעסיק לבצע זיכוי מס.
מסחר תואם לעולם. השינוי הבא רלוונטי בעיקר למי שמבצע פעולות בשוק ההון. הבורסה בתל־אביב משנה את מתכונת ימי המסחר, במסגרת רפורמה רחבה שנועדה בעיקר למשוך משקיעים זרים. החל מ־5 בינואר לא יתקיים יותר מסחר בימי ראשון, בדומה לשאר הבורסות הגדולות בעולם. הפעילות תתקיים בימי שני עד שישי, כאשר יום שישי יוגדר כיום מסחר מקוצר ויסתיים בשעה 14:00. סוחרים זרים יוכלו מעתה לפעול בתל־אביב בהתאמה גבוהה יותר ללוחות המסחר בארה"ב ובאירופה. ברקע עומד גם הרצון להקל על שילובה של ישראל במדדים בינלאומיים מובילים, ביניהם MSCI אירופה, עניין שנמנע גם בגלל השוני בימי המסחר השבועיים.