שער הדולר מול השקל ירד בימים האחרונים אל מתחת לרמה של 3.18 שקלים, רמה שלא נרשמה מאז תחילת שנת 2022. מדובר בהתחזקות חדה של השקל ובהיחלשות משמעותית של המטבע האמריקני, תהליך שמושפע משילוב של גורמים מקומיים ועולמיים כאחד.
אחד הגורמים המרכזיים להתחזקות השקל הוא עודף היצע של דולרים בשוק הישראלי. גופים מוסדיים, יצואנים וחברות גדולות ממירים דולרים לשקלים, בין היתר כחלק מהתאמות סוף שנה, חלוקת דיבידנדים ופעילות גידור. תנועות אלו יוצרות לחץ מתמשך על שער החליפין ומגבירות את הביקוש לשקל.
במקביל, נרשמת חולשה רחבה של הדולר בעולם. מדד הדולר, הבוחן את ערכו של המטבע האמריקני מול סל מטבעות מרכזיים, נמצא במגמת ירידה על רקע ציפיות להקלה במדיניות המוניטרית בארצות הברית. הערכות בשווקים הן כי הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארצות הברית) מתקרב לסיום מחזור העלאות הריבית, ואף ייתכן שבמהלך השנה הקרובה תחל ירידת ריבית - מה שמחליש את האטרקטיביות של החזקת דולרים.
הכי מעניין
אולי יעניין אותך
גורם משמעותי נוסף הוא ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. לאחר שנתיים של מלחמה בשבע חזיתות, נרשמה בחודשים האחרונים רגיעה מדינית-ביטחונית יחסית שהובילה לירידה בעלויות הביטוח ולגידול בזרימת הון לשוק המקומי.
גם העליות בשוקי ההון הגלובליים, ובעיקר במדדי וול סטריט, משפיעות על שער החליפין. משקיעים מוסדיים ישראלים, המחזיקים נכסים רבים בחו"ל, נוטים למכור דולרים ולהמירם לשקלים כאשר שווי תיקי ההשקעות שלהם עולה - תהליך שמגביר עוד יותר את התחזקות המטבע המקומי.
להתחזקות השקל יש השלכות מעורבות על המשק: מצד אחד, היא תורמת לירידת מחירי היבוא וממתנת לחצים אינפלציוניים; מצד שני, היא פוגעת ביצואנים ובחברות שרוב הכנסותיהן נקובות בדולרים.
בבנק ישראל עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות, אך בשלב זה אינם מאותתים על התערבות ישירה בשוק המט"ח.